ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. וימלא אותו רוח אלוקים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה. ולחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת ובחרושת אבן למלאות ובחרושת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת" (שמות לה, ל-לג). בצלאל מופקד על יצירה המשלבת שני דברים שלא ברור שיש בהם חיבור – אמנות וקדושה.
בשנים האחרונות, עם המשך התהליך של השתלבות הציבור הדתי בתוך התרבות הכללית, בתחומי האקדמיה והעסקים וכן בתחומי הספרות המוזיקה, ישנה משיכה חזקה לצורות שונות של ביטוי אמנותי. ברם רבים שואלים: מה עושה היום בחור דתי שרוצה ללמוד במקום כמו בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב? איך משתלבת התשוקה ליצירה אמנותית עם שמירת מצוות?
מאז ומעולם היהדות הסתכלה בחשדנות רבה על ציור, פיסול וביטויים אמנותיים אחרים. אמנם יש לא מעט ציורים בכתבי יד וכן כלי כסף אמנותיים של יהודים, אבל לאורך ההיסטוריה אין אנו מוצאים שיהודים הצטיינו בעיסוק באמנות ציורית ופלסטית. החשש מפני האמנות הוא בגלל שהיא מדגישה את הקשר לעולם הקונקרטי וליצירה האנושית, ואינה מרימה את עצמה מעל ומעבר לאופק הצר של האדם. האם ניתן לחבר את היצירה האמנותית לעולמות מעבר לרמה החושנית המיידית, ולראות אותה קשורה לעולם נשגב, טרנסנדנטלי?
מו"ר הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל בספרו 'עבודת הלב' מקדיש דיון למימד האסתטי ביהדות, ונביא כמה נקודות מתוך עיונו הרחב והמעמיק. הרב מונה כמה גישות שישנן כלפי העולם. הגישה הקוגניטיבית, דהיינו התבונה, הגישה האתית או המוסרית שיסודה ברצון האדם, והגישה האסתטית הקשורה לחושים. התבונה והרצון מקבלים את אישורם ממקור טרנסנדנטלי, דהיינו מעבר לחוויית האדם עלי אדמות. האלוקים קובע את האמיתות של התבונה, וכן מצווה את ערכי המוסר, והמקור האלוקי הזה הוא שמבטיח שיש להם תכליתיות בעולם הנצח. האדם שואף גבוהה גבוהה בנסותו להגיע להגשמת תכליות אלו. אבל התחום האסתטי רווי סכנה. החושניות שבו מביאה את האדם להתמקדות בתוך עצמו והוא בחיפוש מתמיד אחר ריגושים חדשים. האיש האסתטי משתעמם מהר מאוד, כיוון שאין לו אופק או מטרה מעבר לחוויה המיידית.
הדרך לטהר את החוויה האסתטית מהברוטליות החומרית שלה היא להבין איך הממד האסתטי יכול להיות קשור לעולם שמחוץ להווייתו החומרית וגם הוא בא ממקור אלוקי. הרב טוען שכמו שהאלוקים הוא מקור התבונה ומקור המוסר, הוא גם מקור כל היפה, המענג והנעים. פנייתו אלינו אינה רק דרך השכל, בשפע חוכמה ודעת, ולא רק בנתינת ערכים מוסרים לאדם, אלא גם דרך האסתטיקה, שהיא דרך בלתי-אמצעית של החושים.
הקשר עם האלוקים הוא דרך "השמיים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע". יופי הבריאה מעורר בתוך האדם רגשות דתיים ובדרך הזאת החוויה האסתטית נקשרת עם האלוקות. פרק ק"ד בתהילים, המשתאה על זה ש"הוד והדר לבשת, עוטה אור כשׂלמה נוטה שמיים כיריעה" ועל מי ש"שׂם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח", מעלה את האסתטיקה לדרגת חוש מרומם ואציל. האדם עומד מול יופי הטבע ורואה בו את מעשה ידיו של הקב"ה, המלביש את העולם בהוד והדר, וחוויה אסתטית זו מטהרת את רוחו ומקנה ללב מעמד אציל.
המפגש עם היפה והנעים הוא חלק מעיקרון חשוב בַקשר בין האדם לבוראו. הקשר הזה עם בורא עולם קיים אם כן לא רק באינטלקט, לא רק בציווי המוסרי ששניהם נוטים לכיוון המופשט, אלא גם דרך החושים. "טעמו וראו כי טוב ה'" מביע את העיקרון שהחוויה הדתית קשורה קשר הדוק עם היסוד האסתטי, דבר שאפילו שכלתן כמו הרמב"ם הודה בו, כשהוא אומר בהלכות יסודי התורה (פ"ב): "בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלוקים לא-ל חי".
אנו רואים איך לפי הרמב"ם הממד האסתטי מוביל את האדם לאהבת ה', וכשהוא מתאר את החושניות של אהבת ה' הבוערת בו: "וכיצד היא האהבה הראויה הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה', ונמצא שוגה בה תמיד כאילו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אישה והוא שוגה בה תמיד, בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה" (הל' תשובה פ"י).
אנו מבינים שיסודותיהם האסתטיים של החושים לא רק חשובים, אלא שהם דרך להוביל את האדם לקשר הדוק עם בוראו. כשהצד האסתטי מיטהר, כשהוא מתקשר עם בורא עולם, כשיש לו מטרה של קדושה, הוא הופך להיות מנוע חשוב ביותר להעמקת דתיותו של האדם.
הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון
פורסם בעיתון "בשבע"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
