ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ד: 7- עד ה: 2-)
הקדמות:
- 1.קורה – משום היכר או משום מחיצה (אולי זה קשור לאפשרויות בדף ב – היכר או פתח ההיכל).
יש שתי דעות האם מותר לטלטל מתחת לקורה. - 2.חצר – חמורה ממבוי בזה שצריכה 2 פסים או פס רחב (4 טפחים).
פירצה בחצר – מספיק עומד מרובה על הפרוץ, בתנאי שאין פרצה גדולה מ10.
(במבוי – נראה מחר מחלוקת איזו פרצה פוסל (רב הונא – 4 טפחים, רב הונא ברדר"י – מעל 10 אמות).
מבוי שרוחבו גדול מאורכו נחשב חצר.
א. משך הגבהת הקרקע כשהקורה גבוהה מדי
רב יוסף – טפח, שהרי הקורה עצמה טפח, כך שהפתח כרגע בגובה 20.
אביי – 4 טפחים.
סברת אביי:
- 1.צריך היכר, ואסור לטלטל מתחת לקורה וממילא צריך שההגבהה תהיה גם לא מתחת לקורה.
- 2.(3) צריך היכר, ומותר לטלטל מתחת לקורה, ובכל זאת – ההיכר שלמטה אינו כמו ההיכר שלמעלה.
- 3.(4) הקורה יוצרת מחיצה, והמינימום של מקום עם מחיצה זה 4 טפחים.
- 4.מן הדין טפח, ודורש 4 שמא הטפח יטושטש עם הזמן.
ב. משך החקיקה בקרקע כשהקורה והכתלים נמוכים מדי
צריך לחפור כאורך המינימלי של מבוי –
רב יוסף – 4 טפחים, אביי – 4 אמות.
- A.ראיה לרב יוסף(ציור 17)
ר' אמי ור' אסי – פרצה עד 10 לא פוסלת, בתנאי שאינה ב4 הטפחים הצמודים לקורה.
דחייה – בעשיית מבוי המינימום הוא 4 אמות. אבל במבוי בנוי, אז מספיק 4 טפחים.
- B.ראיות לאביי –
- 1.מבוי צריך שתי חצרות, והרי כל פתח הוא 4 טפחים.
דחייה: 1. הפתחים בקיר האמצעי (דחייה – כשהרוחב גדול מהאורך זה חצר). 2. הפתחים בפינות באלכסון (ציור 21). - 2.כשיש כותל שבנוי כמו לחי ולא נבנה לשם כך, אם ארוך 4 אמות – אינו לחי וצריך לחי אחר.
דחייה – זה לא קשור לאורך המינימלי של המבוי עצמו.
ג. המשך דיון על המקרה הנ"ל – שיש כותל בצורה של לחי.
- A.איפה ישימו את הלחי הנוסף?
- 1.רב פפא - בצד השני (ציור 22).
- 2.רב הונא ברדר"י - באותו צד אך בצורה בולטת (צר או רחב מהכותל וכד') (ציור 23-26)
- B.האם במבוי יש את הכלל של עומד מרובה על הפרוץ (למשל אם הכותל 4 מתוך 7).
רב הונא ברדר"י – כן, וכן רב אשי אפילו ב4 מתוך 8 (ממה נפשך).
המקור – קל וחומר מחצר.
כי חצר > מבוי לגבי הצורך בפסים.
דחיית רב הונא – לגבי פרצות מבוי > חצר (ראה בהקדמה),
ואילו לרב הונא בזה מבוי = חצר.
רב הונא – משמע שלא (כי אי אפשר ללמוד מחצר).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
