ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ד: 7- עד ה: 2-)
הקדמות:
- 1.קורה – משום היכר או משום מחיצה (אולי זה קשור לאפשרויות בדף ב – היכר או פתח ההיכל).
יש שתי דעות האם מותר לטלטל מתחת לקורה. - 2.חצר – חמורה ממבוי בזה שצריכה 2 פסים או פס רחב (4 טפחים).
פירצה בחצר – מספיק עומד מרובה על הפרוץ, בתנאי שאין פרצה גדולה מ10.
(במבוי – נראה מחר מחלוקת איזו פרצה פוסל (רב הונא – 4 טפחים, רב הונא ברדר"י – מעל 10 אמות).
מבוי שרוחבו גדול מאורכו נחשב חצר.
א. משך הגבהת הקרקע כשהקורה גבוהה מדי
רב יוסף – טפח, שהרי הקורה עצמה טפח, כך שהפתח כרגע בגובה 20.
אביי – 4 טפחים.
סברת אביי:
- 1.צריך היכר, ואסור לטלטל מתחת לקורה וממילא צריך שההגבהה תהיה גם לא מתחת לקורה.
- 2.(3) צריך היכר, ומותר לטלטל מתחת לקורה, ובכל זאת – ההיכר שלמטה אינו כמו ההיכר שלמעלה.
- 3.(4) הקורה יוצרת מחיצה, והמינימום של מקום עם מחיצה זה 4 טפחים.
- 4.מן הדין טפח, ודורש 4 שמא הטפח יטושטש עם הזמן.
ב. משך החקיקה בקרקע כשהקורה והכתלים נמוכים מדי
צריך לחפור כאורך המינימלי של מבוי –
רב יוסף – 4 טפחים, אביי – 4 אמות.
- A.ראיה לרב יוסף(ציור 17)
ר' אמי ור' אסי – פרצה עד 10 לא פוסלת, בתנאי שאינה ב4 הטפחים הצמודים לקורה.
דחייה – בעשיית מבוי המינימום הוא 4 אמות. אבל במבוי בנוי, אז מספיק 4 טפחים.
- B.ראיות לאביי –
- 1.מבוי צריך שתי חצרות, והרי כל פתח הוא 4 טפחים.
דחייה: 1. הפתחים בקיר האמצעי (דחייה – כשהרוחב גדול מהאורך זה חצר). 2. הפתחים בפינות באלכסון (ציור 21). - 2.כשיש כותל שבנוי כמו לחי ולא נבנה לשם כך, אם ארוך 4 אמות – אינו לחי וצריך לחי אחר.
דחייה – זה לא קשור לאורך המינימלי של המבוי עצמו.
ג. המשך דיון על המקרה הנ"ל – שיש כותל בצורה של לחי.
- A.איפה ישימו את הלחי הנוסף?
- 1.רב פפא - בצד השני (ציור 22).
- 2.רב הונא ברדר"י - באותו צד אך בצורה בולטת (צר או רחב מהכותל וכד') (ציור 23-26)
- B.האם במבוי יש את הכלל של עומד מרובה על הפרוץ (למשל אם הכותל 4 מתוך 7).
רב הונא ברדר"י – כן, וכן רב אשי אפילו ב4 מתוך 8 (ממה נפשך).
המקור – קל וחומר מחצר.
כי חצר > מבוי לגבי הצורך בפסים.
דחיית רב הונא – לגבי פרצות מבוי > חצר (ראה בהקדמה),
ואילו לרב הונא בזה מבוי = חצר.
רב הונא – משמע שלא (כי אי אפשר ללמוד מחצר).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
