ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מבאר הרב זצ"ל שישנם שני סוגים של אכילה. כאשר האדם מצוי במצב נמוך, ואינו יודע לרומם את כוחותיו הגופניים, עליו לצמצם את צדדי החיים ולהתנהג בפרישות מסוימת, שמא ישקע בגסות ונפשו תפנה לכיוונים נמוכים ושליליים. בזמן זה על האדם לצמצם את אכילתו להכרח האפשרי בלבד ולהציב לפניו חומות של פרישות. לעומת זאת, במצב השלם כשכל הנטיות חיוביות – אין פחד, "פרזות תשב ירושלים" (זכריה ב, ח). במדרגה גבוהה כל רגש גופני שמתעורר אצל האדם מהווה תוספת לבניין הרוחני, וגם לו יש תפקיד. במצרים, בעת הנפילה והשפלות התפתח בנו כשרון נמוך עד כדי ירידה לרמה של התעניינות באוכל, כפי שנאמר "זכרנו את הדגה" (במדבר יא, ה), אך היה לכך תפקיד חשוב, והוא שבעתיד נוכל לרומם גם כוחות אלו, כשנגיע לארץ ישראל שהיא מלאה כל טוב.
יש אם-כן שני סוגי אכילה: אכילת ההכרח לקיום הגוף, ואכילה שעניינה עונג על מנת להרחיב את הופעת החיים כבמצוות עונג השבת. אנו מוצאים יסוד זה גם בדברי חז"ל שאמרו שכשישראל נכנסו למדרגת ארץ ישראל בזמן כיבוש הארץ, התירו להם "כתלי דחזירי" (חולין יז ע"א). אפשר להבין שהסיבה היא משום שכשנמצאים במצב של מלחמה ופיקוח נפש אין צורך לחפש אוכל כשר, אך האמת הפנימית היא שבמדרגות עליונות אפשר לקדש אף מציאות אסורה, להגיע לרוממות כזו שאף האיסור הופך טהור. כך גם בליל הסדר. לילה זה, הוא ליל שימורים, בו אדם משומר מכל המזיקים הגשמיים והרוחניים (פסחים קט ע"ב), ולכן מתעורר בו הצורך להרחיב את נטיות החיים בעונג ולעורר תיאבון ללא חשש. ההתעלות לקדושה עליונה שכזו מתבטאת בייחוד באכילת הכרפס.
הכרפס גם מרמז לכך שס' ריבוא עבדו בפרך (כרפס – פרך ס', מהרי"ל מנהגים, סדר ההגדה יד) והקשר ברור, שעל ידי עבודת הפרך התרוממנו והזדככנו עד שאנו יכולים לרומם אפילו את כוחות האכילה והתיאבון. הייסורים והמצב של פגיעה בכוחות הגוף גורמת להזדככות רוחנית, וכך עבודת הפרך גרמה להזדככות. גם אם זה לא נראה כך באותה שעה, בגלל הסבל והעבודה הקשה, חל בתוכם שינוי, ויותר מאוחר הוא יתגלה (בדומה לכך ראה חידושי אגדות למהר"ל, נדרים פא ע"א על מאמר חז"ל: "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה").
מדברים אלו רואים את ההסתכלות המיוחדת של הרב קוק זצ"ל. אנו לומדים מכאן שצריך לחפש בכל דבר שקורה בעולם את התפקיד שלו, לאיזה דבר טוב הוא צריך להביא. צריך להסתכל על כל דבר בשני פנים. מצדנו: אנו צריכים לבדוק מה טוב ומה רע ולנסות להסיר את הרע. אך לגבי הדברים שלא תלויים בנו ובבחירתנו, כמהלכים אלוקיים, צריך לחפש את התפקיד והמטרה של המהלך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
