ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
כַּרְפַּס
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מבאר הרב זצ"ל שישנם שני סוגים של אכילה. כאשר האדם מצוי במצב נמוך, ואינו יודע לרומם את כוחותיו הגופניים, עליו לצמצם את צדדי החיים ולהתנהג בפרישות מסוימת, שמא ישקע בגסות ונפשו תפנה לכיוונים נמוכים ושליליים. בזמן זה על האדם לצמצם את אכילתו להכרח האפשרי בלבד ולהציב לפניו חומות של פרישות. לעומת זאת, במצב השלם כשכל הנטיות חיוביות – אין פחד, "פרזות תשב ירושלים" (זכריה ב, ח). במדרגה גבוהה כל רגש גופני שמתעורר אצל האדם מהווה תוספת לבניין הרוחני, וגם לו יש תפקיד. במצרים, בעת הנפילה והשפלות התפתח בנו כשרון נמוך עד כדי ירידה לרמה של התעניינות באוכל, כפי שנאמר "זכרנו את הדגה" (במדבר יא, ה), אך היה לכך תפקיד חשוב, והוא שבעתיד נוכל לרומם גם כוחות אלו, כשנגיע לארץ ישראל שהיא מלאה כל טוב.
יש אם-כן שני סוגי אכילה: אכילת ההכרח לקיום הגוף, ואכילה שעניינה עונג על מנת להרחיב את הופעת החיים כבמצוות עונג השבת. אנו מוצאים יסוד זה גם בדברי חז"ל שאמרו שכשישראל נכנסו למדרגת ארץ ישראל בזמן כיבוש הארץ, התירו להם "כתלי דחזירי" (חולין יז ע"א). אפשר להבין שהסיבה היא משום שכשנמצאים במצב של מלחמה ופיקוח נפש אין צורך לחפש אוכל כשר, אך האמת הפנימית היא שבמדרגות עליונות אפשר לקדש אף מציאות אסורה, להגיע לרוממות כזו שאף האיסור הופך טהור. כך גם בליל הסדר. לילה זה, הוא ליל שימורים, בו אדם משומר מכל המזיקים הגשמיים והרוחניים (פסחים קט ע"ב), ולכן מתעורר בו הצורך להרחיב את נטיות החיים בעונג ולעורר תיאבון ללא חשש. ההתעלות לקדושה עליונה שכזו מתבטאת בייחוד באכילת הכרפס.
הכרפס גם מרמז לכך שס' ריבוא עבדו בפרך (כרפס – פרך ס', מהרי"ל מנהגים, סדר ההגדה יד) והקשר ברור, שעל ידי עבודת הפרך התרוממנו והזדככנו עד שאנו יכולים לרומם אפילו את כוחות האכילה והתיאבון. הייסורים והמצב של פגיעה בכוחות הגוף גורמת להזדככות רוחנית, וכך עבודת הפרך גרמה להזדככות. גם אם זה לא נראה כך באותה שעה, בגלל הסבל והעבודה הקשה, חל בתוכם שינוי, ויותר מאוחר הוא יתגלה (בדומה לכך ראה חידושי אגדות למהר"ל, נדרים פא ע"א על מאמר חז"ל: "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה").
מדברים אלו רואים את ההסתכלות המיוחדת של הרב קוק זצ"ל. אנו לומדים מכאן שצריך לחפש בכל דבר שקורה בעולם את התפקיד שלו, לאיזה דבר טוב הוא צריך להביא. צריך להסתכל על כל דבר בשני פנים. מצדנו: אנו צריכים לבדוק מה טוב ומה רע ולנסות להסיר את הרע. אך לגבי הדברים שלא תלויים בנו ובבחירתנו, כמהלכים אלוקיים, צריך לחפש את התפקיד והמטרה של המהלך.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
