ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
כֹּל זֶה בְּצִוּוּי ה' יִתְעַלֶּה, לֹא סְבָרָה וְלֹא הִתְחַכְּמוּת, וְאֵין בִּיכֹלֶת בָּשָׂר וָדָם לְשַׁעֵר זֶה עַל סִדְרוֹ וְעֶרְכּוֹ מִבְּלִי חֲשָׁשׁ שֶׁיִּפֹּל בּוֹ פְּגָם. כְּאִלּוּ הוּא חִלֵּק יִשְׂרָאֵל וְשִׁעֲרָם, וְשִׁעֵר יְבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּצְּמָחִים וּבְבַעֲלֵי הַחַיִּים, וְשִׁעֵר שֵׁבֶט לֵוִי, וְצִוָּה בַּמִּדְבָּר בַּיְּחָסִים הָאֵלֶּה, מִידִיעָתוֹ כִּי כְּשֶׁיְּסֻדַּר הַיַּחַס הַזֶּה, יִשָּׁאֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּרַוְחָתָם וְלֹא יֶחְסַר לַלְּוִיִּים דָּבָר. וְלֹא יַגִּיעַ הָעִנְיָן אֶל דַּלּוּת שֵׁבֶט אוֹ מִשְׁפָּחָה, בְּמַה שֶּׁקָּבַע גַּם כֵּן שֶׁהַכֹּל יָשׁוּב בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל כַּאֲשֶׁר הָיָה בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה מֵחֲלֻקַּת הָאָרֶץ, בְּנוֹסָף עַל חִלּוּקִים וְדִקְדּוּקִים שֶׁלֹּא יְכִילוּם גִּלְיוֹנוֹת, יִרְאֶה מִי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בָּהֶם שֶׁאֵינָם מֵעֵצוֹת בָּשָׂר וָדָם. יִשְׁתַּבַּח מְסַדְּרָם, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וְנִשְׁאַר הַסֵּדֶר הַזֶּה בִּשְׁתֵּי הַמֶּמְשָׁלוֹת כְּמוֹ אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וְאִלּוּ הָלְכוּ הָעָם בַּדֶּרֶך הַיְּשָׁרָה, הָיָה נִשְׁאָר כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ.
___________________________
דקדוק הביטויים ונשיאת הגבות – ביטויים חיצוניים (כגלגול עיניים כלפי מעלה) של עבודת הדתות האחרות. מאמרים – דיבורים. המקום המיוחד – בית המקדש. הראיון – הקרבה ברגלים של עולת הראיה. ראשית עריסותיכם – הפרשת חלה מן העיסה. כאילו הוא חילק וכו' – כאילו ה' ערך חישוב. גליונות – דפים וספרים. שתי הממשלות – בתקופת המשכן, בית ראשון ובית שני.
ביאורים
עבודת ה' לא נמדדת על פי הרגשת הנעימות שהיא מעניקה, או תחושת סיפוק. נענוע הגוף בדביקות תוך עצימת עיניים בחזקה, מעוררת התרגשות רבה, אבל לא אומרת דבר על הערך של התפילה. המדד האמיתי של עבודת ה' היא בכוונת הלב, שבאה לידי ביטוי במעשים קשים ומכבידים, שנעשים בשמחה. לכן מצוות התורה מתייחסות אל עולם הנפש והמידות מצד אחד, ודורשת מאמצים והשקעה כספית וגופנית לאורך זמן מצד שני. ההתלהבות השטחית נותנת תחושה מדומה של התקדמות, אבל האישיות נבנית באמצעות עמל והתגברות על קשיים. המצוות מדויקות לא רק מבחינת מבנה הנפש, אלא גם מבחינת מבנה העולם. ישנה התאמה בין הגודל של העם, חלוקת השבטים והאזורים בארץ, והמינון הכלכלי. מערכת מורכבת ומסועפת כל כך מעידה על מי שקבע אותה. רק ה' יכול לצפות מראש את כל ההתפתחויות והשינויים העתידיים, ולסדר את כל מצוות התורה על פיהם. הבניין הרוחני של העם לא בא על חשבון הבניין הגשמי. ה' שנתן את התורה, גם ברא את העולם, וגם משגיח עליו, והוא דואג לכך שגם מצוות כמו צדקה או יובל לא יפגעו בכלכלה הישראלית. בעם ישראל הרוח והחומר הן שלובות זרוע.
הרחבות
1. אי יכולת האדם לשער את רצון ה' גם בפרטים
וְאֵין בִּיכֹלֶת בָּשָׂר וָדָם לְשַׁעֵר זֶה עַל סִדְרוֹ וְעֶרְכּוֹ מִבְּלִי חֲשָׁשׁ שֶׁיִּפֹּל בּוֹ פְּגָם. ריה"ל מלמד אותנו כאן שיעור חשוב. לפי דבריו, גם לאחר שהאדם מכיר עיקרון רוחני חשוב אין ביכולתו לשער בשכלו את הדרך המדויקת שבה אותו עיקרון מתיישם בפועל. יש כאן קביעה מוחלטת על חלקיותו של המוסר האנושי היחסי.
משל הכסיל שמביא ריה"ל במאמר ראשון אות עט ממחיש היטב עניין זה. לפי המסופר שם, הכסיל מחלק תרופות לכל המעוניין בלי שהוא יודע איזו תרופה מתאימה למחלה מסוימת, מה המינון הנכון: "וְאוֹתוֹ הַכְּסִיל מוֹצִיא לָהֶם מֵאוֹתָם הַכֵּלִים, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵת הַתְּרוּפוֹת, וְלֹא כַּמָּה רָאוּי לְהַשְׁקוֹת מִכֹּל תְּרוּפָה לְכֹל אִישׁ וָאִישׁ, וְהֵמִית בְּנֵי אָדָם בַּתְּרוּפוֹת הָהֵן אֲשֶׁר הָיוּ מוֹעִילוֹת לָהֶם". הנמשל לדבר הוא האדם המנסה ללכת בדרך מוסרית אנושית ללא ההסתמכות על הקביעה האלוהית המוחלטת שמקורה הנבואה, הבאה לידי ביטוי בתורה.
שאלות לדיון
לאיזה אדם עול המצוות הוא טורח, ולאיזה אדם עול המצוות משמח?
מניין קובע ריה"ל שאין ביכולת אדם לשער את סדר התורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
