ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כ. שליש עליון – כ: 3-)
חלק א – פסי ביראות שהרבים בוקעים בהם
הקדמות:
- 1.מדאורייתא פסי ביראות מועילים גם בלי קשר לבור.
- 2.האם פסי ביראות שהרבים בוקעים בהם עדיין נחשבות מחיצה?
ר"י – אינם מחיצה, רבנן - מחיצה.
ר"א – הזורק חפץ לבין פסי הביראות חייב (מכניס מרה"ר לרה"י). מה החידוש?
- 1.גם בפסי ביראות שאינם סביב בור.
דחייה – זה פשיטא.
- 2.אפילו שהרבים בוקעים בהם (כרבנן).
והרי ר"א התייחס כבר לרבנן במחלוקת עם ר"י?
- 1.שם רק התייחס אך לא פסק.
דחייה – אם כך ההתייחסות שלו שם מיותרת.
- 2.רק אמר אצלנו, ושם זה תלמידים שלו.
חלק ב – השקיית בהמה שראשה ורובה בפנים
אדם שעומד ברשות אחת ושותה באחרת ע"י כלי, מותר רק אם ראשו ורובו ברשות האחרת, אחרת חוששים שיוציא את הכלי.
לגבי בהמה שעומדת ברשות אחת ושותה מכלי ברשות אחרת,
א. יש שלוש רמות (מהחמור לקל):
- 1.רמה א - מחזיק רק בכלי – יש יותר חשש שיוציא.
- 2.רמה ב - מחזיק בכלי ובה – יש קצת חשש שיוציא.
- 3.רמה ג - לא מחזיק לה את הכלי – ודאי שאין בעיה.
ב. הדיון בגמרא - שתי הלישנות בסוגיה:
| השאלה | לימוד מהמשנה – שאם מקטין את פסי הביראות שצריך רו"ב | דחייה | הבאת הברייתא שאוסרת – "לא ימלא אדם מים ויתן בפני בהמתו" – בפשטות לגבי רמה א. | דחייה |
| ברמה א – צריך רו"ב וזה מספיק. ברמה ב – האם צריך? | המשנה מדברת על רמה ב שצריך רו"ב. | המשנה על רמה א. אך ברמה ב לא צריך רו"ב. | דחייה לדחייה מהברייתא אוסרת לכאורה ברמה א.
| הברייתא לא קשורה אלינו, ראה שלב ד להלן. |
| ברמה ב – צריך רו"ב וזה מספיק. ברמה א – האם רו"ב ומספיק? | המשנה מדברת על רמה א – רו"ב מספיק. | המשנה על רמה ב, אך לרמה א רו"ב לא מספיק. | ראיה לדחייה מהברייתא אוסרת לכאורה ברמה א. |
ג. ראיה בתוך לישנא א, שברמה ב צריך ראשה ורובה:
שתי ברייתות לגבי כשאובס בהמה (רמה ב) – שמותר רק אם ראשה ורובה בפנים.
דחייה – בשתי הברייתותמדובר בגמל
הערות:
- 1.למרות שבברייתא הראשונה כתוב בפירוש גמל ובשנייה לא, כיון שהן לא נישנו יחד אפשר להעמיד גם את השנייה בגמל.
- 2.ראיה שגמל חמור יותר – שר"א מחמיר אף יותר ואוסר להאביס גמל אפילו כשראשה ורובה בפנים.
ד. העמדתהברייתא שהזכרנו בשלב ב -
שם הבעיה לא קשורה לשמא יוציא את הכלי,
אלא מדובר שם שבין הבמה לבין פסי הביראות יש אבוס, והוא מרים את הכלי מפסי הביראות מעל האבוס, וכך יוצא משטח פסי הביראות אל רה"ר (כשהכלי עדיין מעל האבוס), כדי לשפוך בקצה האבוס ליד הבהמה. החשש הוא שיראה בעיה באבוס ויוריד לרגע את הכלי ברה"ר, ואחר כך יחזיר שוב לאבוס ויעבור על הכנסה.
(עצם זה שיוריד ברה"ר אינו דאורייתא, שהרי כשהרים התכוון להניח באבוס, לכן זאת לא סיבה לגזור, אבל אם שוב ירים ויניח באבוס זה דאורייתא, ולכן גזרו).
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
