ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כו: תחילת פרק בכל מערבין עד כז: 13-)
חלק א – הקדמה לגבי תחום שבת ועירוב תחומין.
יש איסור להתרחק יותר מ2000 אמה מהמקום שבו שבת (ר"ע – מהתורה, חכמים – מדרבנן).
כדי לאפשר להתרחק:
- 1.או - ישבות במקום מרוחק.
- 2.או – יעשה עירוב תחומין על ידי מזון שתי סעודות.
ועל זה אומרת משנתנו – בכל מערבין חוץ ממים ומלח.
חלק ב – רי"ח – "אין למדין מן הכללות, ואפילו במקום שנאמר בו חוץ"
א. אין למדין מן הכללות:
למשל – שבמצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות (יוצאי דופן – מצה והקהל),
ובמצוות עשה שלא הז"ג נשים חייבות (יוצאי דופן – לימוד תורה, פריה ורבייה ופדיון הבן).
ב. ואפילו במקום שנאמר בו חוץ (יכולים להיות עוד יוצאי דופן). למשל -
- 1.זב שנמצא מעל משהו ולא נוגע בו לא מטמאו חוץ ממשכב ומושב ואדם.
והרי יש עוד יוצא דופן – מרכב.
(נפק"מ לחלק הקדמי והאחורי של האוכף שנחשב מרכב ולא מושב).
- 2.משנתנו – בכל מערבין חוץ ממים ומלח.
והרי יש עוד יוצאי דופן – כמהין ופטריות.
חלק ג – עירוב במי מלח + הבלעה
במשנה - לגבי עירוב ומעשר שני מלח או מים לא נחשבים מזון. מה לגבי מי מלח?
A. בארץ ישראל: מחלוקת ר' אלעזר ורי"ס בר"ח -
לגבי עירוב – כן,
לגבי מעשר – מחלוקת (כי צריך "פרי").
B. בבבל הקשו על ר' יצחק (שאמר שבמעשר כן):
ברייתא לגבי קניית ציר דגים (שזה גם סוג של מי מלח) בדמי מעשר שני:
ר"א - לא (אא"כ יש גם ממשות של הדג עצמו),
ר"י בן גדיש - כן,
אבל מדויק שדווקא ציר שיש בו שומן מהפרי (דג), אך מי מלח - לא.
תשובת רב יוסף - אכן מי מלח בפני עצמם - לא,
אך ניתן בהבלעה כשמעורבים בשמן.
(יש מחלוקת ראשונים האם כעת גם לגבי עירוב הגמרא מבינה שזה דווקא עם שמן).
ראיה שמותר בהבלעה - בן בג בג בברייתא:
"ונתת הכסף בכל אשר תאוה נשפך בבקר ובצאן וביין ובשכר...",
בבקר - מלמד שלוקחים בכסף בקר אגב עורו (והעור עצמו יוצא לחולין, משא"כ בשמן ומי מלח ששם הכל תערובת אחת).
[אגב, דיון על הברייתא - למה צריך את ארבעתם:
בן בג בג הוסיף - וכן צאן (צאן וגיזה), יין (יין וקנקן), שכר (מים עם הענבים, בתנאי שהחמיצו (כלומר שהמים קלטו את טעם הענבים)).
רי"ח: מה הצריכותא?
בכיוון הפסוק -
יש חידוש מבחינת הקשר בין שני הדברים:
בקר ועורו ממש גוף אחד, צאן וגיזה מחוברים, הקנקן שומר על היין אך המי תמד אולי סתם קיוהא בעלמא.
בכיוון ההפוך -
אם היה רק שכר - אולי כלל לא מדבר על הבלעה על על דבילה קעילית,
החידוש בצאן - שאפילו שהגיזה לא נצרכת לשמירה על הצאן (בניגוד לקנקן).
אך למה כתוב בקר?
ואולי נציע - שאם היה כתוב רק צאן - היינו אומרים רק צאן אגב עורה ולא גיזתה,
דחייה - כי אם כן היתה התורה כותבת רק בקר (שלו אין גיזה).
ורי"ח נשאר בקושיא.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
