ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְיִתְבּוֹנֵן כִּי כֹּל אֵיבָרָיו מֻנָּחִים בְּחָכְמָה וְתָכְנִית וְסֵדֶר וְשִׁעוּר, וְיִרְאֶה אוֹתָם נִשְׁמָעִים לִרְצוֹנוֹ וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רָאוּי שֶׁיִּתְנוֹעֵעַ מֵהֶם. לְמָשָׁל, הוּא רוֹצֶה לָקוּם, וּמוֹצֵא כֹּל הָאֵיבָרִים כְּעוֹזְרִים הַנִּשְׁמָעִים כְּבָר הֵקִימוּ גוּפוֹ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הָאֵיבָרִים הָהֵם, וְכָך כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לָשֶׁבֶת אוֹ לָלֶכֶת וּשְׁאָר הַמַּצָּבִים. וְאֶל זֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ: "אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי", "אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה". וְיוֹתֵר מִזֶּה, וְיוֹתֵר דַּק וְעָדִין, אֵיבְרֵי הַדִּבּוּר. אַתָּה רוֹאֶה הַתִּינוֹק מְדַבֵּר כֹּל מַה שֶּׁהוּא שׁוֹמֵעַ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה אֵיבָר וּבְאֵיזֶה שְׁרִיר וּבְאֵיזֶה מֵיתָר רָאוּי לְדַבֵּר. וְכֵן כְּלֵי הֶחָזֶה בְּהַנְעָמַת קוֹל הַזִּמְרָה, יְחַקֶּה אוֹתָם וְיַפְעִילֵם כְּתִקְנָם, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דָבָר, כְּאִלּוּ בּוֹרְאָם מַזְמִינָם וּמְנַהֲלָם לוֹ בְּכֹל עֵת לְפִי צָרְכּוֹ. וְהַדָּבָר כָּך אוֹ קָרוֹב לְכָך, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְצַיֵּר אֵת עִנְיַן הַבְּרִיאָה כְּמוֹ אֵת עִנְיַן הַמְּלָאכָה, כִּי הָאֻמָּן יִצֹּר רֵחַיִם, לְמָשָׁל, וְיִסְתַּלֵּק מֵהֶם, וְהָרֵחַיִם יַעֲשׂוּ מַה שֶּׁבַּעֲבוּרוֹ נוֹצְרוּ, וְהַבּוֹרֵא בּוֹרֵא הָאֵיבָרִים וְנוֹתֵן לָהֶם הַכֹּחוֹת וּמַמְשִׁיכָם לִרְגָעִים, וְאִלּוּ הָיְתָה עוֹלָה עַל הַדַּעַת הִסְתַּלְּקוּת הַשְׁגָּחָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ רֶגַע אֶחָד, הָיָה נִפְסָד הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. השימוש הטבעי באיברים
וְאִם יִהְיֶה הֶחָסִיד מְצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ כֹּל זֶה בִּתְנוּעוֹתָיו כֻּלָּן, הֲרֵי כְּבָר נָתַן בָּהֶן חֵלֶק לַבּוֹרֵא אֲשֶׁר בְּרָאָן תְּחִלָּה וּמַמְשִׁיך אוֹתָן בְּעֵזֶר תְּמִידִי בִּשְׁלֵמוּתָן, וְהוּא תָּמִיד כְּאִלּוּ הַשְּׁכִינָה עִמּוֹ וְהַמַּלְאָכִים מִתְחַבְּרִים עִמּוֹ בְּכֹחַ, וְאִם יִתְחַזֵּק בַּחֲסִידוּת וְיִהְיֶה בַּמְּקוֹמוֹת הָרְאוּיִים לַשְּׁכִינָה יִתְחַבְּרוּ עִמּוֹ בְּפֹעַל, וְיִרְאֵם עַיִן בְּעַיִן לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת הַנְּבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּחִירֵי הַחֲכָמִים בְּבַיִת שֵׁנִי רוֹאִים צוּרָה וְשׁוֹמְעִים בַּת קוֹל, וְהִיא מַדְרֵגַת הַחֲסִידִים, וּלְמַעְלָה מִמֶּנָּה מַדְרֵגַת הַנְּבִיאִים. המפתח להתחברות עם השכינה
___________________________
המצוות הנפשיות – מצוות שקשורות לאמונה. אלא והוא מאמין – רק בצרוף לאמונתו. נכוחה – נכונה. הנטע אוזן הלא ישמע – ה' שברא לנו אוזניים ודאי שומע את דיבורינו ומשגיח עליהם. ה' חקרתני ותדע – תהילים פרק קלט, מזמור העוסק בידיעת ה' את כל מעשי האדם. וממשיכם לרגעים – ממשיך להשפיע את חיות האברים בכל רגע. נתן בהם חלק – נתן לה' את חלקו בהודאה על ידי המודעות לחסד ה' המלווהו תמיד. בכח – באופן נסתר. במקומות הראויים לשכינה – ארץ ישראל. בפועל – יראה אותם ממש.
ביאורים
ריה"ל מציין כאן את אחת מנקודות היסוד של אמונתנו: "המחדש בטובו בכל יום תמיד, מעשה בראשית" (ברכת יוצר המאורות). טובו של ה' איננו רק בבריאה שנעשתה בעבר. טובו של ה' מופיע לעיני החסיד בכל יום מחדש. בכל בוקר, עם פקיחת עיניו, חווה החסיד את השגחת ה' על עולמו. החסיד חש כיצד בכל רגע ורגע יש הארת פני ה' ואין לקבל זאת כמובן מאליו. חוויה זו מעצימה את חשיבות מעשיו של החסיד. בגלל שהחסיד חש כיצד ה' חפץ בעולמו ומחדש אותו בטובו בכל יום, מתעורר בחסיד הרצון להכיר תודה במעשיו לה'. הבנת החסיד את העובדה שה' מחדש את עולמו בכל יום מביאה אותו לעבוד את בוראו ביתר חשק והתלהבות. הארת פני ה' גוררת את הארת פניו של החסיד. מתוך המדרגה הזאת מתעלה החסיד אל שיא המדרגות הרוחניות – הנבואה. המוסר, הדרך הישרה שבה נוהג החסיד, אינו רק מדרגה לעצמה. החסיד לא מסתפק בתכלית להיות אדם טוב. הטוב שאליו שואף החסיד הוא טוב המזכה אותו להידבק באלוהים. הדבקות באלוהים איננה דבקות פיזית כמובן. ריחוק מה' או קרבה אליו לא נמדדים במטרים או בקילומטרים. קרבה וריחוק פירושם הוא עד כמה נוהג החסיד בדרך שבה מנהיג ה' את עולמו. האם החסיד צועד בדרך שבה נוהג ריבונו של עולם. לכן, מוסריותו – טובו של החסיד, מביאה אותו להידמות לדרך הנהגת ה' את עולמו – מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, כפי שראינו לעיל. הנבואה – הדיבור האלוהי עם האדם, מתאפשרת רק לאחר שהאדם נוהג בדרך שבה גם ה' נוהג. רק אז הוא זוכה להתגלות כבוד ה' אליו.
הרחבות
* בת קול?
כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּחִירֵי הַחֲכָמִים בְּבַיִת שֵׁנִי רוֹאִים צוּרָה וְשׁוֹמְעִים בַּת קוֹל, וְהִיא מַדְרֵגַת הַחֲסִידִים, וּלְמַעְלָה מִמֶּנָּה מַדְרֵגַת הַנְּבִיאִים. בבית שני, אומר החבר, היו שומעים בחירי החכמים בת קול. מהי בת קול?
בת קול היא מדרגה אחת פחותה ממדרגת הנבואה, כדברי החבר כאן. גם הרמב"ם כותב דברים מעין אלו: "כי זה הדיבור אשר שמעוהו או שעלה בדעתם הוא כדמות 'בת קול' אשר יזכרוה החכמים תמיד, והוא ענין אחד ילוה לאיש שאינו מזומן" [מורה נבוכים ב, מב]. כוונתו שאיש שאינו מוכן לנבואה ישמע 'רק' בת קול.
ה תוספות-יום-טוב כותב שלכן היא נקראת 'בת קול'. ה'קול' הוא הנבואה ממש (לדוגמה: "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו") ו'בת הקול' הוא ההד של אותו הדיבור האלוהי. טעם נוסף לשמה מביא התוספות . לפי דבריו 'בת קול' נקראת כך משום "שלא היו שומעים קול היוצא מן השמים אלא מתוך אותו קול יוצא קול אחר כמו פעמים שאדם מכה בכח ושומע קול אחר היוצא ממנו למרחוק ואותו קול היו שומעין לכך קורין אותו בת קול" [סנהדרין יא, א, ד"ה "בת קול"]
גם אחרי שפסקה הנבואה המשיכו להשתמש בבת קול [יומא ט, ב].
שאלות לדיון
מה משמעותם של דברי החבר שכשהחסיד סובל מקושי בעבודתו הוא כאילו גומל בזה טובה לריבונו?
מה ניתן ללמוד מהעובדה שהחסיד מוצא את כל איבריו נשמעים לרצונו?
לעילוי נשמת משה בן מסעודה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
