ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
מדינת ישראל
הרב ראה בחזונו כיצד המפעל הציוני יקרום עור וגידים ומתוכו תצמח מדינת ישראל. האם לא ניתן להסתפק בעליה לארץ ישראל ללא צורך בריבונות יהודית עצמאית? הרב מביא דעה רווחת בעולם: "אֵין הַמְּדִינָה הָאשֶׁר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאָדָם", השלטון המדיני מגביל את הפרט, הוא דורש ציות לחוקים, תשלום מיסים וחובות נוספות, לרוב מערכות שלטוניות אינן נקיות כפיים במישור הערכי - המוסרי, ובכל אופן כל חברה אנושית חייבת להעמיד בראשה מנהיגים על מנת שתוכל להתקיים, הפרט בסופו של דבר מרוויח מקיומו של שלטון: "בִּמְדִינָה רְגִילָה, שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה לְעֵרֶךְ יוֹתֵר גָּדוֹל מֵחֶבְרַת אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ הֲמוֹנֵי הָאִידֵאוֹת, שֶׁהֵן עֲטֶרֶת הַחַיִּים שֶׁל הָאֱנוֹשִׁיּוּת, מְרַחֲפִים מִמַּעַל לָהּ, וְאֵינָם נוֹגְעִים בָּהּ", מדינה רגילה היא כמו חברת אחריות הדואגת לצרכיו המעשיים של הפרט, ואינה עוסקת כלל בעניינים רוחניים. האדיאות נמצאות מחוץ למדינה, השלטון כביטוי של הכלל אינו עוסק כלל בתחום הרוחני, ולרוב הוא נגוע בשחיתות ואפילו בעריצות.
"מַה שֶּׁאֵין כֵּן מְדִינָה שֶׁהִיא בִּיסוֹדָהּ אִידֵאָלִית, שֶׁחָקוּק בַּהֲוָיָתָהּ תּכֶן הָאִידֵאָלִי הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת הָאשֶׁר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁל הַיָּחִיד. מְדִינָה זוֹ הִיא בֶּאֱמֶת הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה בְּסֻלַּם הָאשֶׁר, וּמְדִינָה זוֹ הִיא מְדִינָתֵנוּ, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, יְסוֹד כִּסֵּא ד’ בָּעוֹלָם, שֶׁכָּל חֶפְצָהּ הוּא שֶׁיִּהְיֶה ד’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, שֶׁזֶּהוּ בֶּאֱמֶת הָאשֶׁר הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן". מדינתו של עם ישראל האידיאל חקוק בעצם קיומה, קיים תיאום בין שאיפתם של הפרטים, שאיפות רוחניות ובין מהותה של המדינה. מדינתו של עם ישראל שואפת בעצם קיומה לגלות את שם ה’ בעולם, "כסא ה’" הוא הגילוי של ייחוד ה’ בורא העולם ומנהיגו, שאיפה זו טמונה גם אצל כל יחיד מעם ישראל.
"אֱמֶת, שֶׁאשֶׁר נִשְׂגָּב זֶה צָרִיךְ הוּא לְבֵאוּר אָרׂךְ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אוֹרוֹ בִּימֵי חֹשֶׁךְ, אֲבָל לֹא מִפְּנֵי זֶה יֶחְדַּל מִלִּהְיוֹת הָאשֶׁר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל". לעיתים גם הפרט וגם הכלל ומדינתו אינם מודעים שהאושר היותר גדול הוא גילוי שם ה’, יש ימי חושך בהם האידיאל הגדול אינו מתגלה, אבל הוא בוודאי קיים. שאיפה נסתרת לגילוי שם ה’ בעולם קיימת אצל כל אחד מישראל ושאיפה זו קיימת גם במדינה שהיא מגלמת את השאיפה הכללית של עם ישראל בעולם.
"בְּרֵאשִׁית מַטָּעוֹ שֶׁל הָעָם הַזֶּה, אֲשֶׁר יָדַע לִקְרֹא בְּשֵׁם הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי הַבָּרוּר וְהַטָּהוֹר בְּעֵת הַשִּׁלְטוֹן הַכַּבִּיר שֶׁל הָאֱלִילִיּוּת בְּטֻמְאָתָהּ-פִּרְאוּתָהּ, נִתְגַּלְּתָה הַשְּׁאִיפָה לְהָקִים צִבּוּר אֱנוֹשִׁי גָּדוֹל אֲשֶׁר "יִשְׁמר אֶת דֶּרֶךְ ד’ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". זוֹהִי הַשְּׁאִיפָה, שֶׁבָּאָה מִכּחַ הַהַכָּרָה הַבְּרוּרָה וְהָעַזָּה וְהַתְּבִיעָה הַמּוּסָרִית הַכּוֹלֶלֶת וְהָרָמָה לְהוֹצִיא אֶת הָאֱנוֹשִׁיּוּת מִתַּחַת סֵבֶל נוֹרָא שֶׁל צָרוֹת רוּחָנִיּוֹת וְחָמְרִיּוֹת וּלְהָבִיאֶנָּה לְחַיֵּי חֹפֶשׁ מְלֵאֵי הוֹד וָעֵדֶן, בְּאוֹר הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית, וּלְהַצְלִיחַ בָּזֶה אֶת כָּל הָאָדָם כֻּלּוֹ. לְמִלּוּאָהּ שֶׁל שְׁאִיפָה זוֹ צָרִיךְ דַּוְקָא, שֶׁצִּבּוּר זֶה יִהְיֶה בַּעַל מְדִינָה פּוֹלִיטִית וְסוֹצְיָאלִית וְכִסֵּא מַמְלָכָה לְאֻמִּית, בְּרוּם הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית" (אורות – למהלך האידיאות- עמ’ קד).
שאיפתו של עם ישראל כשהתחיל את דרכו הייתה להקים עם שישמור את דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט, ייעוד זה ה’ מייעד לאברהם אבינו: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה’ לַעֲשֹוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יחי ח). שאיפה זו באה מתוך רצון עז להוציא את האנושות מסבל רוחני ומעשי. הסבל האנושי נובע מדרכי התנהגות פסולות. על מנת לממש שאיפות גדולות אלו, עם ישראל זקוק למדינה שתהווה את התשתית ללאומיות, מדינה שתעמוד ברום התרבות האנושית. לא ניתן לממש את הייעוד הלאומי הנשגב הזה ללא מדינה. למדינה יש יכולות שאין לכל פרט ומעבר לכך המדינה הישראלית אמורה להוות דגם לחיקוי לכל מדינות העולם.
בכל יום עצמאות אנו חייבים לעשות חשבון נפש, האם אנו מתקרבים למימוש חזון עליון זה, האם המדינה שזכינו לה בחסדי ה’ נמצאת בדרכה למימוש האידיאלים שאנו נושאים כאומה כבר אלפי שנים. התפיסה שמדינה מטרתה להוות "מקלט בטוח" בלבד לעם ישראל הנרדף בגלות, איננה מספקת אותנו.
שאיפותיו הגדולות של עם ישראל בנוגע לעולם כולו באות לידי ביטוי בבית המקדש: "נושאים אנחנו את דענו למרחוק. לא רק בשביל ההטבה הפרטית, של כל יחיד, ולא רק בשביל חוג פרטי של עולם מיוחד, בא סוד העבודה האלהית, כ"א בשביל ההתעלות הכללית של העולמים הרבים, אשר ברוח ד’ רבון העולמים נוצרו, להיות הולכים ומתעלים, מתקדשים ומשתפרים, ע"י הוספת אור הנשמה העליונה, הבאה בעקב העבודה האלהית התמימה, המרוכזת בעבודת הקדש והמקדש" (עולת ראיה א עמ’ קס). בית המקדש מבטא את רצוננו להיטיב עם העולם כולו, ולכן השאיפה למקדש ובניינו בפועל עשויים לשפוך אור על המדינה בכללותה, ולהאיר לנו את דרכנו.
זכינו ובחודש אייר הוקם הבית הלאומי השלישי, וזכינו בחודש זה לשחרור ירושלים שבתוכה ייבנה בית המקדש השלישי, שיבטא את האידיאל העומד בבסיס קיומנו, כדי שהמקדש ייבנה אנו חייבים להעמיק את חיבורנו לאידיאל גדול זה, וזו המשימה העומדת לפיתחנו בתקופתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
