ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- עבדו את ה' בשמחה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
תפילות הימים הנוראים מקפלות שמחה גדולה ורבת ביטויים בתוכן.
על אף שהדבר נשמע לכאורה חריג, שמחה בתוך יראה, אכן, בנוסח התפילה שקבעו אנשי כנסת הגדולה נמצאים ביטויים רבים ומגוונים לשמחה: "שמחה לארצך, ששון לעירך" ושוב, "צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברנה יגילו".
ביטויי שמחה אלו לגוניהם השונים אינם קובעים עובדה, אינם באים לומר שצדיקים שמחים וישרים עליזים, אלא אומרים לפני הקב"ה, שאם תתקבלנה התפילות הקודמות וקרן דוד תצמח ונרו של משיח יעלה במהרה בימינו - זו תהיה התוצאה, שמחה, רינה ועליזות תהיינה לכל איש צדיק, חסיד וישר, וכיון שרצונו של ה' שנחיה לפניו בשמחה ודאי יחיש לגאלנו.
אמנם, בחינה זו של סגנון תפילה 'משאירה את העניינים' לטיפולו של הקב"ה - לו רק ייענה לתפילתנו במהרה. מבחינתנו שלנו, אין בכוחנו אלא לפנות בלבנו לאבינו שבשמים 'שומע תפילה'.
השמחה המנצחת
אבל כשבוחנים את הצד התחבירי של המשך התפילות רואים שיש פן נוסף והוא מעביר את העבודה יותר לתחום שלנו.
אנו אומרים בתפילה "וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלזוּ וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ" ומיד לאחר ביטויי שמחה אלו ניתן לקרוא את המשכה של התפילה באופן תוצאתי: "וְעוֹלָתָהּ תִּקְפָּץ פִּיהָ וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה" - כלומר, השמחה השורה על הצדיקים והגילה שעל החסידים 'סותמים את הפה' של העוולה, ומכלים בעשן את הרשעה כולה - השמחה מנצחת את הרשעה.
דברים אלו כותב רבנו הרמח"ל באחד מספריו הקדושים:
"מדרגות רבות יש בישראל, כולן טובות. יש צדיקים, יש ישרים, יש חסידים. אמנם המבוקש הוא שכולם יהיו בשמחה, ברב הארה והשפעה - וכנגד זה מדרגות הרשעה יכנעו ויתבטלו. וזהו 'ובכן צדיקים יראו וישמחו - ועולתה תקפץ פיה". (מאמר החכמה לרמח"ל)
מכאן, שלא הכל מונח לחסדי שמים ולפעולה בדרך של איתערותא דלעילא. ככל שצדיקים, ישרים וחסידים ישמחו ויעלצו, כן תתפוגג הרשעה ותכלה העוולה.
אמור מעתה, אין לך 'מעשה ציוני כלל ישראלי' גדול מלהיות בשמחה, להתמלא בגילה ולחוש בעליצה כזו המשביתה כל רע מעלינו. וכך אמרו חסידים על הפסוק 'כי בשמחה תצאו', "שעל ידי השמחה יוצאים מן המיצרים". ('קול שמחה' ישעיה)
עבודת השמחה
כיון שכן, יש לנו להיזהר רבות מאויביה של השמחה, הם הם אויבינו שלנו. על פי דברי הרמח"ל, מלחמה מתחוללת בעולמות בין צד הקדושה המתבטא בעבודת ה' בשמחה, לבין צד הטומאה המזוהה עם העצבות. כיון שהרשעה חוששת מהשמחה, הרי היא מנסה בכל כח להפיל עצבות על ישראל. לעיתים אנו מבינים כי מגמת הרשעה היא רק הישגיה הממשיים, לקיחת נפשות חלילה או גרימת משברים בגאולתם של ישראל, אך על ידי הדברים האמורים לעיל אנו מבינים שבתוך הרעות הקורות אותנו הרשעה מנסה גם לשמוט מנפשותינו את הנשק המאיים עליה עצמה יותר מכל - את השמחה. ואולי על כך מתפלל דוד בעת קשה - דוקא על השמחה הכל כך חיונית: "כִּי לא תַעֲזב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: תּוֹדִיעֵנִי ארַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח".
ישראל והאומות
סוכות הוא החג שמביא לידי ביטוי את מקומם של אומות העולם בבריאה על ידי הקרבת שבעים פרים בבית המקדש כנגד שבעים אומות. והנה במיוחד בחג בסוכות הדגישה התורה את השמחה - 'ושמחת בחגך', כאומרת שיש על ישראל להעמיד מסך של שמחה שיחצוץ בינינו לבין האומות במידה ותחת הטובה שישראל משפיעים עליהם ממקום המקדש הם יבקשו לגמול רע ולפעול נגד ישראל וארצו.
ועיקר השמחה הרי היא בשמחת תורה, שמחה על ייחודיות ישראל בעולם. שמיני עצרת החג, המועד של 'השמחה האינטימית' בין בני הזוג שנותרו לבדם לאחר שכל 'המכובדים' פנו לשלהם, כדברי חז"ל, זוהי השמחה המיוחדת שלנו - על ה' ועל תורתו, ועל בחירתו בנו מכל העמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
