ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
מאמר שלישי נ"ג
ישנם מעשים רבים בחיינו שנראים פחותים אך בעצם הם נצרכים וחשובים. דוגמה לכך ניתן לראות בקרבנות – עבודת הקרבנות מלכלכת חיצונית את העוסק בה, וניתן לטעות ולא להבין שהיא מקרבת אותנו אל ה'.
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְכָך הֵם מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה הַמְשֹׁעָרִים מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה. תִּזְבַּח הַכֶּבֶשׂ, לְמָשָׁל, וְתִתְלַכְלֵך בְּדָמוֹ וּבְהַפְשָׁטָתוֹ וּבְנִקּוּי קְרָבָיו וַהֲדָחָתוֹ וְנִתּוּחוֹ וּזְרִיקַת דָמוֹ וַעֲרִיכַת עֵצָיו וְהַבְעָרַת אִשּׁוֹ וְסִדּוּרוֹ, וְאִלּוּ לֹא הָיוּ מִמִּצְוַת ה' יִתְעַלֶּה הָיִיתָ מְזַלְזֵל בַּמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, וְהָיִיתָ חוֹשֵׁב שֶׁהֵם מַרְחִיקִים מֵה' יִתְעַלֶּה, לֹא מְקָרְבִים, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׁלְמוּ כָּרָאוּי וְתִרְאֶה הָאֵשׁ הַשְּׁמֵימִית, אוֹ תִּמְצָא בְּנַפְשְׁךָ רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁלֹּא הִכַּרְתָּהּ, אוֹ חֲלוֹמוֹת צוֹדְקִים, אוֹ נִפְלָאוֹת, תֵּדַע כִּי הֵם תּוֹצָאַת מַה שֶּׁהִקְדַּמְתָּ, וְהָעִנְיָן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בּוֹ דָּבַקְתָּ וְאוֹתוֹ הִשַּׂגְתָּ. וְאַל תִּדְאַג אִם תָּמוּת אַחֲרֵי אֲשֶׁר דָּבַקְתָּ בּוֹ, כִּי מוֹתְךָ אָמְנָם הוּא כְּלוֹת גּוּפְךָ בִּלְבַד, אֲבָל הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִשִּׂיגָה הַמַּעֲלָה הַהִיא אֵין לָהּ יְרִידָה מִמֶּנָּה וְלֹא רִחוּק מֵאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה.
וְהִתְבָּאֵר מִזֶּה כִּי אֵין קִרְבָה אֶל ה' יִתְעַלֶּה אֶלָּא בְּמִצְווֹת ה' יִתְעַלֶּה. וְאֵין לָדַעַת אֵת מִצְווֹת ה' אֶלָּא מִדֶּרֶך הַנְּבוּאָה, לֹא בְּהַקָּשָׁה וְלֹא בְּהִתְחַכְּמוּת, וְאֵין חִבּוּר בֵּינֵינוּ וּבֵין אוֹתָן הַמִּצְווֹת אֶלָּא בַּקַּבָּלָה הָאֲמִתִּית. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ לָנוּ אוֹתָן הַמִּצְווֹת לֹא הָיוּ יְחִידִים, אֶלָּא הָיוּ רַבִּים וַחֲכָמִים וְנַעֲלִים, וּסְמוּכִים לַנְּבִיאִים, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּים וְשִׁבְעִים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ נוֹשְׂאֵי הַתּוֹרָה, הֲרֵי לֹא פָּסְקוּ מֵאָז משֶׁה.
___________________________
אין המעשה כמטבע – החיקוי המלאכותי שנעשה בידי אדם אינו דומה לדבר הטבעי. תנועותיהם – דרך פעולתם.
ביאורים
החבר הבין מתוך שאלת מלך כוזר שחסרה לו הבנה בסיסית ביחס לתורה, ולכן הסביר לו תחילה את המושג של המישור ה'רוחני' ביחס לעירוב הרשויות בשבת. משם ממשיך החבר להסביר שזהו בעצם כל עניין קיום המצוות. עד כה נפגשנו במישור טבעי ובמישור רוחני, וכעת מחדש לנו ריה"ל שקיים רובד נוסף שהוא המישור האלוהי. אמנם החבר כבר הסביר זאת (לעיל מאמר ראשון, עט), אבל המלך לא חיבר בין הדברים. וזו גם דרכו של ריה"ל לשוב ולהרחיב במקומות מאוחרים.
במישור הטבעי יש מעשים שבמבט ראשון יכולים להיראות טיפשיים או אפילו מבוזים, ובכל זאת כולם עושים אותם משום שמובן שהם בעלי תועלת רבה. למשל, אדם שחש בראשו והרופא אומר לו לקחת כדור מסוים שגורם להקלת הכאב. מי שאיננו מבין כיצד פועל הכדור יכול לחשוב שזו שטות, או לחילופין שכל כדור דומה יכול להקל כאבים. כיוון שיש בינינו רופאים אנחנו מבינים שיש לכדור השפעה בגלל התרכובת המיוחדת שלו. הקב"ה טבע בעולם שחומרים מסוימים ישפיעו על חלקי הגוף.
באותו האופן טבע הקב"ה בעולם שיהיו מעשים שישפיעו במישור האלוהי. אמנם יש מצוות שנראות תמוהות בעינינו, אך הסיבה היא רק משום שאין בימינו נביאים. אם היו בינינו נביאים היה לנו ההסבר כיצד משפיעה כל מצווה. לכן אדם שנראה לו מוזר לשים כמה חוטים בארבע כנפות הבגד שלו כי הוא אדם רציני והגיוני, אינו מבין שיש גם חוקיות אלוהית בעולם. הוא מנסה להבין בתחום שהוא לא מצוי בו, וזה כמו שיטען שאין חיידקים במזון מפני שהוא לא רואה אותם. רק על ידי התורה ובעזרת חכמים אנו יכולים ללמוד על עשיית המצוות ואופן קיומם, ורק באופן זה אפשר להתרומם במדרגות רוחניות.
הרחבות
* כשרון טבעי ונרכש
אֵין הַמְעֻשֶּׂה כַּמֻּטְבָּע. עיין להלן מה שאומר על ההבדל בין בעל הכישרון הטבעי לבין מי שאין בו כישרון [מאמר חמישי טז].
* כשרון אלוהי
אֵינְךָ יוֹדֵעַ תְּנוּעוֹתֵיהֶם וְתַחְשְׁבֵם הֶבֶל, עַד שֶׁתִּרְאֶה הַתּוֹצָאָה. המהר"ל אומר שהמצוות הן "כמו החבל, שמעלין את האדם מבור התחתיות" [תפארת ישראל ד]. הוא מסביר שיש באדם פוטנציאל אלוהי גדול, והמצוות הן אלה שמרוממות את האדם ומוציאות אל הפועל את מה שטמון בכוח. הדבר דומה לאדם שזורע גרעין אבוקדו, לעולם לא יוכל לצמוח ממנו תפוז. לעומת זאת אם הגרעין הזה יקבל את כל צרכיו - אדמה מדושנת, מים, אוויר וקרני שמש - בסופו של דבר יוציא עלים ופרי. כך המצוות נועדו לעשות אותנו אלוהיים יותר, לרומם אותנו מדרגה אחר מדרגה. הן כמו המים והדשן שמצמיחים את העץ, והן מצמיחות אנשי קודש. וכשם שזרע ממין אחד לעולם לא יצמיח דבר אחר, כך גם המצוות לעולם לא יצמיחו דבר רע חלילה.
* מצוות אינן סמלים
אֵין קִרְבָה אֶל ה' יִתְעַלֶּה אֶלָּא בְּמִצְווֹת. יש מי שהסביר שהמצוות הן סמלים, כל מצווה מסמלת משהו והיא נועדה להביע רעיון. הרב קוק אומר שבשום אופן אי אפשר לומר כך. סמלים הם דבר המעורר לרגש ולמחשבה, בעוד שהמצוות הן הרבה למעלה מזה, הן מחיות אותנו. הן "דברים חיים וקיימים, נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים. קללתם קללה וברכתם ברכה" [אורות הקודש עמוד סט].
שאלות לדיון
לאור דברי ריה"ל כאן, האם אין מקום לחקור אחר טעמי המצוות?
מהו ההבדל המהותי בין מסורת של יחידים למסורת של רבים?
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.













