ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְכָך הֵם מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה הַמְשֹׁעָרִים מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה. תִּזְבַּח הַכֶּבֶשׂ, לְמָשָׁל, וְתִתְלַכְלֵך בְּדָמוֹ וּבְהַפְשָׁטָתוֹ וּבְנִקּוּי קְרָבָיו וַהֲדָחָתוֹ וְנִתּוּחוֹ וּזְרִיקַת דָמוֹ וַעֲרִיכַת עֵצָיו וְהַבְעָרַת אִשּׁוֹ וְסִדּוּרוֹ, וְאִלּוּ לֹא הָיוּ מִמִּצְוַת ה' יִתְעַלֶּה הָיִיתָ מְזַלְזֵל בַּמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, וְהָיִיתָ חוֹשֵׁב שֶׁהֵם מַרְחִיקִים מֵה' יִתְעַלֶּה, לֹא מְקָרְבִים, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׁלְמוּ כָּרָאוּי וְתִרְאֶה הָאֵשׁ הַשְּׁמֵימִית, אוֹ תִּמְצָא בְּנַפְשְׁךָ רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁלֹּא הִכַּרְתָּהּ, אוֹ חֲלוֹמוֹת צוֹדְקִים, אוֹ נִפְלָאוֹת, תֵּדַע כִּי הֵם תּוֹצָאַת מַה שֶּׁהִקְדַּמְתָּ, וְהָעִנְיָן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בּוֹ דָּבַקְתָּ וְאוֹתוֹ הִשַּׂגְתָּ. וְאַל תִּדְאַג אִם תָּמוּת אַחֲרֵי אֲשֶׁר דָּבַקְתָּ בּוֹ, כִּי מוֹתְךָ אָמְנָם הוּא כְּלוֹת גּוּפְךָ בִּלְבַד, אֲבָל הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִשִּׂיגָה הַמַּעֲלָה הַהִיא אֵין לָהּ יְרִידָה מִמֶּנָּה וְלֹא רִחוּק מֵאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה.
וְהִתְבָּאֵר מִזֶּה כִּי אֵין קִרְבָה אֶל ה' יִתְעַלֶּה אֶלָּא בְּמִצְווֹת ה' יִתְעַלֶּה. וְאֵין לָדַעַת אֵת מִצְווֹת ה' אֶלָּא מִדֶּרֶך הַנְּבוּאָה, לֹא בְּהַקָּשָׁה וְלֹא בְּהִתְחַכְּמוּת, וְאֵין חִבּוּר בֵּינֵינוּ וּבֵין אוֹתָן הַמִּצְווֹת אֶלָּא בַּקַּבָּלָה הָאֲמִתִּית. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ לָנוּ אוֹתָן הַמִּצְווֹת לֹא הָיוּ יְחִידִים, אֶלָּא הָיוּ רַבִּים וַחֲכָמִים וְנַעֲלִים, וּסְמוּכִים לַנְּבִיאִים, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּים וְשִׁבְעִים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ נוֹשְׂאֵי הַתּוֹרָה, הֲרֵי לֹא פָּסְקוּ מֵאָז משֶׁה.
___________________________
אין המעשה כמטבע – החיקוי המלאכותי שנעשה בידי אדם אינו דומה לדבר הטבעי. תנועותיהם – דרך פעולתם.
ביאורים
החבר הבין מתוך שאלת מלך כוזר שחסרה לו הבנה בסיסית ביחס לתורה, ולכן הסביר לו תחילה את המושג של המישור ה'רוחני' ביחס לעירוב הרשויות בשבת. משם ממשיך החבר להסביר שזהו בעצם כל עניין קיום המצוות. עד כה נפגשנו במישור טבעי ובמישור רוחני, וכעת מחדש לנו ריה"ל שקיים רובד נוסף שהוא המישור האלוהי. אמנם החבר כבר הסביר זאת (לעיל מאמר ראשון, עט), אבל המלך לא חיבר בין הדברים. וזו גם דרכו של ריה"ל לשוב ולהרחיב במקומות מאוחרים.
במישור הטבעי יש מעשים שבמבט ראשון יכולים להיראות טיפשיים או אפילו מבוזים, ובכל זאת כולם עושים אותם משום שמובן שהם בעלי תועלת רבה. למשל, אדם שחש בראשו והרופא אומר לו לקחת כדור מסוים שגורם להקלת הכאב. מי שאיננו מבין כיצד פועל הכדור יכול לחשוב שזו שטות, או לחילופין שכל כדור דומה יכול להקל כאבים. כיוון שיש בינינו רופאים אנחנו מבינים שיש לכדור השפעה בגלל התרכובת המיוחדת שלו. הקב"ה טבע בעולם שחומרים מסוימים ישפיעו על חלקי הגוף.
באותו האופן טבע הקב"ה בעולם שיהיו מעשים שישפיעו במישור האלוהי. אמנם יש מצוות שנראות תמוהות בעינינו, אך הסיבה היא רק משום שאין בימינו נביאים. אם היו בינינו נביאים היה לנו ההסבר כיצד משפיעה כל מצווה. לכן אדם שנראה לו מוזר לשים כמה חוטים בארבע כנפות הבגד שלו כי הוא אדם רציני והגיוני, אינו מבין שיש גם חוקיות אלוהית בעולם. הוא מנסה להבין בתחום שהוא לא מצוי בו, וזה כמו שיטען שאין חיידקים במזון מפני שהוא לא רואה אותם. רק על ידי התורה ובעזרת חכמים אנו יכולים ללמוד על עשיית המצוות ואופן קיומם, ורק באופן זה אפשר להתרומם במדרגות רוחניות.
הרחבות
* כשרון טבעי ונרכש
אֵין הַמְעֻשֶּׂה כַּמֻּטְבָּע. עיין להלן מה שאומר על ההבדל בין בעל הכישרון הטבעי לבין מי שאין בו כישרון [מאמר חמישי טז].
* כשרון אלוהי
אֵינְךָ יוֹדֵעַ תְּנוּעוֹתֵיהֶם וְתַחְשְׁבֵם הֶבֶל, עַד שֶׁתִּרְאֶה הַתּוֹצָאָה. המהר"ל אומר שהמצוות הן "כמו החבל, שמעלין את האדם מבור התחתיות" [תפארת ישראל ד]. הוא מסביר שיש באדם פוטנציאל אלוהי גדול, והמצוות הן אלה שמרוממות את האדם ומוציאות אל הפועל את מה שטמון בכוח. הדבר דומה לאדם שזורע גרעין אבוקדו, לעולם לא יוכל לצמוח ממנו תפוז. לעומת זאת אם הגרעין הזה יקבל את כל צרכיו - אדמה מדושנת, מים, אוויר וקרני שמש - בסופו של דבר יוציא עלים ופרי. כך המצוות נועדו לעשות אותנו אלוהיים יותר, לרומם אותנו מדרגה אחר מדרגה. הן כמו המים והדשן שמצמיחים את העץ, והן מצמיחות אנשי קודש. וכשם שזרע ממין אחד לעולם לא יצמיח דבר אחר, כך גם המצוות לעולם לא יצמיחו דבר רע חלילה.
* מצוות אינן סמלים
אֵין קִרְבָה אֶל ה' יִתְעַלֶּה אֶלָּא בְּמִצְווֹת. יש מי שהסביר שהמצוות הן סמלים, כל מצווה מסמלת משהו והיא נועדה להביע רעיון. הרב קוק אומר שבשום אופן אי אפשר לומר כך. סמלים הם דבר המעורר לרגש ולמחשבה, בעוד שהמצוות הן הרבה למעלה מזה, הן מחיות אותנו. הן "דברים חיים וקיימים, נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים. קללתם קללה וברכתם ברכה" [אורות הקודש עמוד סט].
שאלות לדיון
לאור דברי ריה"ל כאן, האם אין מקום לחקור אחר טעמי המצוות?
מהו ההבדל המהותי בין מסורת של יחידים למסורת של רבים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
