ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נה אָמַר הֶחָבֵר: וַאֲנַחְנוּ הַיּוֹם, אִם כֵּן, יוֹתֵר מֻמְחִים מֵהֶם, וְיוֹדְעִים יוֹתֵר מֵהֶם, הוֹאִיל וַאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים אֵת הַתּוֹרָה לְפִי מַחְשַׁבְתֵּנוּ.
נו אָמַר הַכּוּזָרִי: כָּך אֲנִי אוֹמֵר.
נז אָמַר הֶחָבֵר: אִלּוּ הָיִינוּ חַיָּבִים לְהַקְרִיב קָרְבָּן, הַאִם הָיִינוּ יוֹדְעִים אֵיך נִזְבְּחֶנּוּ, וּלְאֵיזֶה צַד, וְקִבּוּל דָּמוֹ וְהֶפְשֵׁטוֹ וְנִתּוּחוֹ, וּלְכַמָּה נְתָחִים יִנָּתֵחַ, וְאֵיך יֻקְרַב, וְאֵיך יִזָּרֵק הַדָּם וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ, וְהַשִּׁירוֹת עָלָיו, וּמַה שֶּׁיְּחַיֵּב אֵת הַכֹּהֲנִים מִקְּדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וּמְשִׁיחָה וּבְגָדִים וּתְכוּנוֹת, וְאֵיך יֵאָכְלוּ הַקֳּדָשִׁים, וּזְמַנֵּיהֶם וּמְקוֹמוֹתָם, וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶׁיֶּאֱרַך תֵּאוּרוֹ?
נח אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא נֵדַע זֶה לְלֹא כֹּהֵן אוֹ נָבִיא.
נט אָמַר הֶחָבֵר: הֲלֹא תִּרְאֶה אַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי אֵיך בָּנוּ הַמִּזְבֵּחַ שָׁנִים, עַד שֶׁעָזַר ה' יִתְעַלֶּה בְּבִנְיַן הַבַּיִת, וְאַחַר כָּך בְּבִנְיַן הַחוֹמָה. הֲסָבוּר אַתָּה שֶׁהֵם הָיוּ מַקְרִיבִים בְּאַקְרַאי אֵיך שֶׁהִזְדַּמֵּן?
ס אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה עוֹלָה אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְהִיא מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ שִׂכְלִית, אִם לֹא יִשְׁלְמוּ כֹּל חֲלָקֶיהָ בִּרְשׁוּת ה' יִתְעַלֶּה וּבְצִוּוּיוֹ. וּבִמְיֻחָד שֶׁכְּבָר יָדְעוּ מִצְווֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים וּמַה שֶׁחָמוּר מֵהַסֻּכָּה, וְכֻלָּן צְרִיכוֹת לְחָכְמָה מְדֻקְדֶּקֶת וּמְלַמֵּד מְזֻמָּן.
סא אָמַר הֶחָבֵר: וּמִי שֶׁיּוֹדֵע אֵלֶּה הַדִּקְדּוּקִים בַּתּוֹרָה, יֵעָלֵם מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂה הַסֻּכָּה וּמִצְוַת "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי"?
___________________________
ונאמר בהם – בספר נחמיה בתחילת ימי בית שני. והשירות – שירי הלויים. ומשיחה – כהן גדול נמשח בשמן המשחה. ותכונות – תוכן דינים נוסף.
ביאורים
מלך כוזר שואל את החבר שאלה חזקה מאד. החבר האריך לתאר את הידיעות המדויקות של חכמים בכל המצוות ופרטיהן. אם כן, כיצד אנו רואים שאפילו בתקופת עליית עזרא לא ידעו מצוות מפורשות? כפי שרואים בצורה מפורשת מהפסוקים הם לא ידעו שקיימת מצוות סוכה וגם לא ידעו שגר עמוני לא יכול לבא בקהל. אז איפה ידיעותיהם המדוקדקות במצוות אם הלכות מפורשות אינם יודעים?
כפי שלמדנו ועוד נראה במקומות רבים בספר, החבר לא משיב מיד תשובה למלך. ראשית מדריך אותנו ריה"ל כיצד לשאול שאלות ומהי ההסתכלות הנכונה על דברי חכמינו בכל הדורות. לפעמים כאשר יש לנו שאלה חזקה לא מספיק לענות תשובה ולהמשיך הלאה, אלא יש לברר גם מהיכן נובעת השאלה. כאן מזהה החבר שהשאלה של מלך כוזר נובעת מהעובדה שהערכתו את דברי חז"ל עדיין חלשה, הוא חושב שהוא יותר חכם מהם. ואכן החבר זיהה נכון, מלך כוזר משיב לו שאנחנו היום באמת יותר מומחים מחז"ל בדברי התורה.
לכן ריה"ל מוכרח לפתוח בסדרת חינוך למלך הכוזרים לפני מתן התשובה לשאלה. והחבר מתחיל להוביל את המלך לפתח את ההסתכלות הבריאה, ומציג לו שאלה: 'אם היינו צריכים היום להקריב קורבן, האם היינו יודעים לעשות זאת?' מצוות הקרבת קורבנות היא קשה, מסובכת ומלאת פרטים הרבה יותר מסוכה. בכל זאת אומר הכתוב על אנשי בית שני שהקריבו קורבנות שקורבנותיהם היו רצויים לפני הקב"ה, ואילו אנו לא יודעים את הלכות הקרבנות לפרטיהן באופן שלם.
לשמע דברים אלה חוזר בו מלך כוזר משאלתו. הוא מבין שמי שיודע את פרטי ההלכות במצווה כזו כהקרבת קורבנות, שלא ניתן לחדש בה הלכות מכוח סברה והוכחות שכליות כי היא רוחנית לגמרי, ודאי יודע גם פרטי הלכות אחרות.
הרחבות
* סוכה בימי עזרא
וְלֹא יָדְעוּ מִצְוַת הַסֻּכָּה. בימי עליית עזרא ונחמיה מבבל נאמר "וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" [נחמיה ח, יד].
* נשיאת גויות בזמן הגלות
וְכֵן מִצְוַת "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי". "בַּיּוֹם הַהוּא נִקְרָא בְּסֵפֶר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי הָעָם וְנִמְצָא כָּתוּב בּוֹ אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא עַמֹּנִי וּמֹאָבִי בִּקְהַל הָאֱלֹהִים עַד עוֹלָם... וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת הַתּוֹרָה וַיַּבְדִּילוּ כָל עֵרֶב מִיִּשְׂרָאֵל" [נחמיה יג א–ג]. "כל ערב - כל תערובות הגויים, כמו (לשון הפסוק) וגם ערב רב עלה אתם" [רש"י שם].
* ספר הסטוריה
עלינו לשים לב לשיטתו המיוחדת של ריה"ל. על שאלת מלך כוזר (בסעיף נד) עונה החבר רק בהמשך (בסעיף סג). לפני המענה רוצה ריה"ל לבנות קודם כל את היחס הנכון ללימוד התורה שבכתב; התנ"ך אינו ספר הסטוריה, אלא מלמד אותנו את רצון ה' ומחנך אותנו לתורה ולמעשים טובים. הרב קוק נהג לכתוב 'הסתוריה' ב-ת', מלשון 'הסתר י-ה'. ואכן בתנ"ך אנו לומדים על השגחת ה' בעולם, ובפרט על עם ישראל.
שאלות לדיון
מדוע לא ייתכן נתק בשלשלת מסירת התורה של עם ישראל?
האם ייתכן שאנחנו טובים מהדורות הקודמים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
