ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אפשר להשוות את השתיקה של אהרון וענוותנותו בקבלת גורלו לתגובה של איוב לצרות ולאסונות שפוקדים אותו. לאיוב יש דברים רבים לומר, הרבה קובלנות, שאלות מרות ואפילו דיונים אינסופיים עם רעיו ומנחמיו על האסונות הלא-הוגנים שפקדו אותו.
במבט אנושי כולנו רואים שהחיים וההתרחשויות בהם לעתים קרובות אינם הוגנים. אינני מכיר שום אדם שהצליח "להסביר" באמת את השואה. לכן נראה שאנחנו ניצבים בפני שתי אפשרויות מנוגדות באשר לתגובה ההולמת לאסונות ולגורל עיוור: האם עלינו לשתוק ולהישאר דוממים, או לכעוס ולהתנגד לגורל היהיר שהמיט עלינו את האסון?
נראה שהתורה לא אומרת לנו באיזו אפשרות לבחור, ולמעשה, כפי שאמרנו קודם, היא אפילו סותרת את עצמה, כביכול, בנוגע לפן הבלתי נמנע הזה בקיום האנושי. עם זאת, התורה, על כל הספרים שהיא מכילה, היא שלמות גדולה אחת, והסתירות, לכאורה, קיימות בתוכנו ולא בדבריה הקדושים או ברעיונותיה הנעלים. הדואליות הזאת, לכאורה, רק מאלצת אותנו להקדיש לנושא יותר מחשבה וללמוד אותו בפחות שיפוטיות והטיה אישית.
אני חושב שהתורה מנסה ללמד אותנו שאין תשובה נכונה אחת, תשובה שמתאימה לכולם, באשר לדרך להתמודד עם הכישלונות והאסונות בחיים. אהרון צודק בתגובתו לאסון הבלתי מוסבר שקרה לו וכך גם איוב. שלמה המלך מציין ובצדק שיש "עת לחשות ועת לדבר". יש אנשים שבשבילם שתיקה היא התגובה ההולמת לאסון, ויש כאלה שחייבים לתת ביטוי לרגשות הצער והתסכול שלהם במילים, בוויכוחים ואפילו בתלונות.
ברוב המקרים חכמי התלמוד העדיפו שתיקה על פני דיבור, וקבלת הגורל על פני קובלנות ודיון ציבורי. עם זאת, חז"ל החליטו לכלול את ספר איוב בקאנון של ספרי הקודש שלנו. בכך שהכניסו את ספר איוב לתנ"ך ,נתנו חז"ל מקום למגוון של תגובות לאסונות ולקשיים.
גם לאיוב יש מקום בפנתיאון של ההשקפות האנושיות הראויות לגבי אירועים טרגיים. במסגרת המגבלות של גישה שמבוססת על אמונה, מותר לאדם גם לשאול שאלות, להתלונן, להביע תמיהה ואפילו לתבוע תשובות, אך עמוק בפנים, כל בני האדם יודעים שחוכמת האל נשגבת מבינתם וכך גם החלטותיו והגורל האישי שהוא בוחר לכל אדם ואדם. במובן זה המוות של בני אהרון משמש מעין תבנית לחיים ולקח חשוב לכולנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
