ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. ביום בו נחשון בן עמינדב,
הקריב את קרבנו אשר נדב,
ארע עוד מאורע שני,
עליו קראנו בפרשת שמיני.
חפש נא עוד פרשיות בתורה,
המתארות את אותו יום גדול ונורא.
ב. במגילת רות השבוע קראנו,
ובה במתגיירת ובגואל פגשנו.
גם בפרשתנו נזכר הגואל,
בדקו נא: מה הלה מקבל?
אם גם לרש"י מבטך תשגר,
תמצא שגם בפרשתנו מופיע הגר.
ג. הבכור קיבל שליש. כפליים - קיבל הקטן.
אך לאמצעי - דבר לא ניתן!
האמנם היה זה שלא בצדק,
שהמתנות לא חולקו חלק כחלק?
ד. שלוש מילים – ברכה ראשונה.
חמש מילים – השניה.
ושבע מילים – האחרונה.
ושלשתן מצוות הכהונה!
ה. חנוכה שאינו בחודש כסלו,
וכיפורים שאינו יום התשובה מכל לב.
ו. אשה עם זר נפגשה,
בהפטרה וגם בפרשה.
האחת – סופה תהילה וגדולה,
והאחרת - כל כולה קלקלה.
האחת – מצווה לשתות, והשניה מנועה.
שתיהן מוזהרות מטומאה.
לנזירות קשורה,
האשה שבהפטרה וזו שבסדרה.
ז. היכן רמוזים בפרשה:
א. אדם ושנותיו, ב. יצחק ועקידתו,
נח וילדיו, יעקב ועבודתו,
אברהם ואורחיו. יוסף ומכירתו.
ח. באיזה פסוק על אלו מילים,
אומר רש"י את הדברים הבאים:
שלא יבואו עליך שודדים ליטל ממונך.
שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשמרו מכל אדם,
וכיוון שבאים ליסטים עליו ונוטלין אותה ממנו,
מה הנאה יש לו במתנה זו?
אבל הקב"ה הוא הנותן - הוא השומר!
ט. אותו היום נטל עשר עטרות:
ראשון למעשה בראשית, ראשון לאכילת קדשים,
ראשון לנשיאים, ראשון לשכון שכינה,
ראשון לכהונה, ראשון לברך את ישראל,
ראשון לעבודה, ראשון לאיסור הבמות,
ראשון לירידת האש, ראשון לחדשים.
על איזה יום כאן מדברים,
והיכן הדברים ברש"י נזכרים?
תשובות
א. באותו יום נחנך המשכן בקרבנות מיוחדים, ובו מתו נדב ואביהוא (פרשת שמיני, השראת השכינה מתוארת גם בסוף פקודי). הגמ' במסכת גיטין דף ס' דורשת שמונה פרשיות שנאמרו באותו היום.
ב. אדם הגוזל את חבירו מחזיר לו את הגזילה, ואם מת הנגזל יחזיר את הגזילה ליורשו (- 'גואל'). אם אין לנגזל יורשים יתן לכהנים, ורש"י מביא מרבותינו שהאדם ללא היורשים הוא גר כי בישראל לכל אחד יש קרובים.
ג. ללויים ניתנו 6 העגלות ו-12 השוורים שתרמו הנשיאים לנשיאת המשכן: 2 עגלות ו-4 שוורים לבני גרשון (הבכור), 4 עגלות ו-8 שוורים לבני מררי (משאם כבד יותר- הקרשים והעמודים), בני קהת (האמצעי) לא קיבלו 'כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו'.
ד. ברכת כוהנים.
ה. חנוכת המזבח והמשכן בחודש ניסן. הגוזל מחברו ונשבע לשקר מביא איל אשם 'אין הכיפורים' (ה', ח').
ו. בפרשה- האשה הסוטה נסתרה עם זר. משקים אותה את המים המאררים ומשביעים אותה שלא נטמאה (-שלא חטאה). רש"י (ו', ב') כותב שהרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.
בהפטרה- המלאך ציווה את אם שמשון לנהוג בנזירות עד לידתו, שלא להיטמא למת ושלא לשתות יין.
ז. רש"י מביא את דרשות חז"ל על קרבנות הנשיאים-
'קערת כסף'- בגימטריה 930 כשנותיו של אדם הראשון, ומשקלה 130 כגילו כשהעמיד תולדות. 'מזרק אחד כסף'- בגימטריה 520 כגילו של נח כשהעמיד תולדות והקדמת גזירת המבול, ומשקלה 70 כמנין האומות שיצאו מבניו. 'פר אחד'- כנגד אברהם שלקח לאורחים פר אחד. 'איל אחד'- כנגד יצחק שנלקח איל במקומו בעקידה. 'כבש אחד'- כנגד יעקב שהפריד את הכבשים. 'שעיר עזים'- לכפר על מכירת יוסף.
ח. הברכה הראשונה בברכת כהנים 'יברכך ה' וישמרך'.
ט. יום הקמת המשכן והקרבת קרבן נחשון בא' ניסן (ז', י"ב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
