ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
הראשונים חלקו מה הכוונה בביטוי "פרס" לדעת רש"י תוס' ועוד הכוונה היא שהאחים מקבלים מאביהם את המנה ואוכלים בביתם. אמנם לדעת הרמב"ם (עירובין ד, ו) הכוונה היא כמו פרס שהוא מתנה ואינו קבוע, והכוונה שהם אוכלים אצל אביהם פעם בחודש או בשבוע, ולכן אינם אוסרים. הראב"ד חלק עליו ומבאר כרש"י. המג"מ מבאר ששיטת הרמב"ם היא שגם באותה שבת שהם אוכלים אצל אביהם, עדיין מקום קביעותם הוא במקום שהם ישנים, ולא במקום שהם אוכלים. המחבר בשו"ע (או"ח שע, ה) פסק כרב ולפי שיטת רש"י שאם האב נותן להם פרס ואוכלים בבתיהם הם אוסרים בחצר שלהם.
יוצא אם כן שלשיטת רש"י אם הם אוכלים אצל אביהם באופן קבוע בשבת, נחשב הדבר מבחינת עירוב חצירות ששם הם גרים, ואינם צריכים לעשות עירובי חצירות במקום שבו הם לנים. רק כאשר הם אוכלים בביתם, הם צריכים לעשות עירובי חצירות עם השכנים שלהם. אמנם לשיטת רמב"ם יוצא שגם בשבת שהם אוכלים אצל אביהם כל השבת, הם צריכים לערב במקום שבו הם גרים, מכיון ששם הוא מקום דירתם הקבוע. בשו"ת בצל החכמה (ה, קיב) פסק שלא כרמב"ם, לכן באופן שבשבת כולה אוכלים אצל אביהם, שאין הם צריכים לערב במקום שבו הם לנים.
שאלה דומה מצינו גם בעניין נר חנוכה, ברמ"א (שו"ע או"ח סימן תרעז), באדם שאוכל במקום אחד וישן במקום אחר, אם ידליק נר חנוכה במקום שאוכל או במקום שישן באותה השבת. ט"ז (ב) הביא בזה מחלוקת בין רשב"א למהרש"ל אם הולכים לפי המקום שהוא ישן, או לפי המקום שהוא אוכל, והכריע כדברי הרשב"א שהולכים לפי מקום האוכל. הוא מוכיח מהסוגיא בעירובין שיש להדליק נר חנוכה במקום שאוכלים ולא במקום שישנים, וכפי הכרעת השו"ע וכל הפוסקים בהלכות עירובין. אמנם לפי דברינו יצא שלשיטת הרמב"ם גם אם אוכל במקום אחר לא באופן קבוע אין זה נחשב מקום האוכל העיקרי, ולכן גם אם אדם אוכל את כל הסעודות באותו מקום לא ידליק שם נרות חנוכה, אם הוא ישן במקום אחר.
המנחת יצחק (ז, מח) הביא מכף החיים שנר חנוכה תלוי גם בפרסומי ניסא, לכן אם במקום שהוא ישן יש יותר פרסומי ניסא, יש להדליק במקום השינה, ולא במקום האכילה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













