ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
היו תקופות, שרופאים המליצו לאימהות לבכר את תחליפי החלב הללו על פני ההנקה הטבעית. היו שטענו שהתחליף אף עולה על המקור. אולם, כמו במקרים אחרים, ככל שהמדע התקדם בחקר הנושא, התברר גודל הפלא ורמת ה'שכלול' של המקור. במקרה של חלב האם התברר שכלל אין אפשרות לדמות אותו, כי הוא משתנה מעת לעת באופן טבעי בהתאם לצרכיו המשתנים של התינוק.
כך, למשל, ככל שתקופת ההנקה ממושכת יותר והתינוק בוגר יותר - החלב שומני יותר, והתינוק מקבל יותר קלוריות. בשעות הערב, כהכנה לשנת הלילה, החלב שומני יותר גם כן. בקיץ החלב דליל יותר כדי לענות על צורכי הנוזלים של התינוק. החלב גם מכיל נוגדנים העוזרים לתינוק במיוחד בחודשי חייו הראשונים בהם המערכת החיסונית שלו אינה חזקה מספיק.
הקב"ה יצר לנו מקורות יניקה ומחיה מופלאים מבחינה פיזית, ומהם נלמד עד כמה צריכים אנו לתת את הדעת על מקורות היניקה הרוחניים שלנו. סמל לדבר אנו מוצאים כבר ביניקת התינוק. הגמרא (ברכות י) מבארת את שירתו של דוד בתהילים, "ברכי נפשי את ה'... ואל תשכחי כל גמוליו", כהודיה מיוחדת של התינוקות על שמקום היניקה של האדם מאימו מצוי כנגד הלב, מקום הבינה, ולא כבהמות היונקות מדדים המצויים בקרבת מקום הטינופת.
וכך מוצאים אנו בפרשתנו נקודה מיוחדת המאירה את מקורות היניקה הרוחניים שלנו. הפרשה פותחת בהדלקת מנורת המקדש. עבודת המנורה כבר הוזכרה בתורה (ויקרא כד), והנה למרבה הפלא התורה חוזרת ומזכירה אותה שוב.
הסיבה להזכרה הנוספת נעוצה בציווי נוסף שהתחדש בפרשתנו, והוא הציווי ש"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". ציווי זה מלמדנו הלכה מיוחדת ש"ששת הנרות הקבועים בששת הקנים היוצאים מן המנורה, כולן פניהם לנר האמצעי, וזה הנר האמצעי פניו כנגד קדש הקודשים (המצוי במערב), והוא הנקרא נר מערבי" (רמב"ם בית הבחירה ג, ח). את פתילות המנורה היו מטים כלפי הנר האמצעי, והוא היה מוטה כלפי קודש הקודשים שבמערב.
בנר המערבי היה נס מיוחד, הוא היה ממשיך לדלוק במשך כל היממה גם לאחר שהנרות האחרים כבו. נס זה זיכה את המנורה בכינוי – 'מנורת העדות', לפי שעדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל (שבת כב).
הטיה זו של הנרות, בצרוף הנס שבנר המערבי, מלמדים אותנו שמקור האור מצוי במקום השראת השכינה - קודש הקודשים, וממנו מתפשט והולך לנר המערבי, וממנו – לשאר הנרות, ומשם לכל העולם.
יתר על כן, הפרשה הקודמת – פרשת נשא, מסתיימת בחנוכת המשכן, כשבחיתום נאמר – "ובבוא משה אל אוהל מועד... וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות, מבין שני הכרובים, וידבר אליו".
לאחר שהושלם המשכן זכה משה לדיבור ממוקד השראת השכינה שבמשכן, ומה שמע? התורה לא מפרשת. אך מיד מסמיכה את הדלקת המנורה שבתחילת בהעלותך, ומלמדת אותנו על האור היונק מקודש הקודשים.
מכאן למדנו – מקור יניקתנו הרוחני, הן הציווי של דבר ה', והן האור המבטא את הצד הרוחני שבעולם, מגיע מקודש הקודשים. ונצטווינו להיות מכוונים למקום זה, ולא להטות את אורותינו ליניקה ממקורות אחרים.
ומכאן בחיי היום יום, כשם שברור לכולנו, שהרכב מזונו הגשמי של תינוק חשוב אף יותר מהרכב מזונו של המבוגר, כי ההתחלה משפיעה על כל החיים. כך מקורות היניקה הרוחניים שלנו, ובמיוחד של ילדינו, חשוב שיהיו זכים ומבוררים וראויים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












