ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
וּלְפִיכָך הַנַּח אֵת מַה שֶּׁהֵבִיאוּ הַקָּרָאִים רְאָיָה מִצִּוּוּי דָּוִד לִבְנוֹ: "(וְעַתָּה) [וְאַתָּה] שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ", וְלָמְדָם מִזֶּה שֶׁצָּרִיך לָדַעַת אֵת הָאֵל כָּרָאוּי וְאָז תִּתְחַיֵּב עֲבוֹדָתוֹ. אַדְּרַבָּה, לֹא זֵרֵז אֶלָּא לְקַבֵּל מֵאָבִיו וּזְקֵנָיו אֱמוּנַת אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הִתְחַבְּרָה אֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָתוֹ וְקִיֵּם לָהֶם יִעוּדָיו בְּרִבּוּי זַרְעָם, וִירֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וְזוּלַת זֶה. וּכְמוֹ אָמְרוֹ: "אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם", וְ"לֹא יְדַעְתֶּם", לֹא רָצָה בָּזֶה הַיְּדִיעָה בַּאֲמִתָּתָם, אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא רְאִיתֶם מֵהֶם לֹא טוֹבָה וְלֹא רָעָה, וּלְפִיכָך אַל תְּקַוּוּ לָהֶם וְאַל תִּירְאוּ מֵהֶם.
___________________________
מדרגה אלוקית – אחת אחדותית. להרבות האלוהות – הכוונה לדרגות שמתחת לסיבה הראשונה, כדלקמן [הערת הרב שילת]. השכל ההיולי – ראה מאמר חמישי, יב.
ביאורים
הפילוסופים ניסו לתאר את תהליך בריאת העולם בסדר של השתלשלות מהבורא ('הסיבה הראשונה') ועד לאיבר הקטן שבבעלי החיים. הם הבחינו בריבוי פרטים ובכוחות שונים ומנוגדים הפועלים בעולם, והגיעו למסקנה שיש ריבוי 'אלים' שמפעילים אותם. ההסבר הפילוסופי מתאפיין בהיגיון רב ובשיטתיות, והוא מקיף וכולל את כל חלקי הבריאה.
החבר מסתייג מהברק הפילוסופי, ואומר שמחשבה הגיונית איננה בהכרח קנה מידה לאמת. להסבר הפילוסופי יש גם השלכה הרסנית מבחינה אמונית, כי הוא עלול להביא לכפירה באל אחד. לדעת החבר הכרת האלוהות והכרת סדר הבריאה אפשריות רק דרך הנבואה שבה האדם ניזון מדבר ה' בצורה ישירה, ולא דרך המחקר השכלי שיש לו מגבלות אנושיות.
בדומה לפילוסופים, טענו הקראים שהבסיס לקיום תורה ומצוות הוא ידיעת האדם את ה' על ידי כוח התבונה האנושית. הם הביאו ראיה לדעתם מציווי דוד לשלמה, " דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ". לדעת הקראים, פירוש המונח 'ידיעה' הוא מחקר שכלי (ראָיה). החבר דוחה את ראָייתם, ומסביר את המונח 'ידיעה' כמפגש חי (ראִיה). הדרך להכיר בה' איננה באמצעות הוכחות הגיוניות, אלא בהסתמכות על המסורת המעידה על התגלות ה' לעם ישראל לאורך ההיסטוריה, החל באבות וביציאת העם ממצרים וכלה בהגעת העם לארץ ישראל ובהשראת השכינה במקדש.
בדומה לכך מסביר החבר את הביטוי המופיע בתורה ביחס לעבודה זרה בשתי מקומות, "אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם ", וְ" לֹא יְדַעְתֶּם ", ביטוי שנועד להורות על אפסיות האלילים שעם ישראל עלול לתעות אחריהם. התורה לא מתכוונת לציין את החיסרון באלילות בכך שלא ניתן להוכיח אותה בדרך השכל, אלא בכך שאין לאלילים שום השפעה על המתרחש בעולם, בניגוד לאלוהי ישראל. אין טעם להאמין באל שאין בכוחו להושיע את האדם.
הרחבות
* דעת אלוהים
וּלְפִיכָך הַנַּח אֵת מַה שֶּׁהֵבִיאוּ הַקָּרָאִים. בפירוש קול יהודה ביאר המחבר שכוונת ריה"ל לדחות את דרכם של אלו החוקרים את האלוה בחקירות שכליות, שהבינו שדוד אומר לשלמה שיש לדעת את ה' בחקירות שכליות ורק אחר כך לעבוד אותו, שכן על פי מה שביאר לעיל, השכל האנושי לא יוכל להשיג את ידיעת האלוה. ריה"ל מפרש שדוד אמר לשלמה (בפסוק שהביא ריה"ל) שהדרך הראויה להאמין בה' היא מתוך האותות וההבטחה לאבות.
אמנם המצודות דוד ביאר שדוד כיוון את שלמה לחקירה שכלית אלא שאם לא יגיע אליה, יסמוך על הקבלה מאבותיו: "דע את אלוהי אביך – כאומר חקור בשכלך לדעת אותו. ואם תקצר השכל על כל זאת לא תעזבנו, כי אלוהי אביך הוא וסמוך על הקבלה כי בוודאי האב מעמיד את בנו על האמת" [מצודת דוד, דברי הימים א, כח, ט]. בספר ערבי נחל ביאר המחבר שאמנם ההדרכה בפסוק היא לחקירה שכלית, אך הדרכה זו אינה מתאימה לכולם. "רצונו לומר אתה איש חכם לרוב, תראה להשיג מצד הידיעה, מה שאין כן שאר אנשים הוצרכו להסתפק בקבלה בלבד"
הבנה שונה אנו מוצאים ברד"ק "...בתחילה דעהו ואחר כך עבדהו כי אם לא ידע דרך יחודו למי יעבוד..." רד"ק אינו דורש חקירה שכלית, אלא רק את ידיעת ייחודו שהיא תנאי מקדים לעבודת ה'.
שאלות לדיון
החבר אומר שההסבר הפילוסופי מועיל לחידוד ולא לאמת. איזו סיבה יש לאדם לחפש את החידוד ולא את האמת?
לפי החבר מהי "ידיעת האל", והאם דבריו נכונים גם היום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
