ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
אחד מן הביאורים הפחות ידועים נמסר בשם מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ב'שמועות ראיה', שעודם לצערנו גנוזות בכתב-יד. לדידו של הרב, העלמת שמו של משה נעוצה בעיסוקה המרכזי של הפרשה בבגדים, בגדי כהן גדול.
טרם שניתן דעתנו לעניינם של בגדים בכלל ושל בגדי כהן גדול בפרט, נפנה עינינו תחילה לבגדים אחרים העומדים עתה על סדר יומנו: בגדי תחפושות פורים. שלל טעמים נאמרו בעניינם הערכי, אם בכלל, של תחפושות הפורים, הגם שמבחינה היסטורית התופעה שאולה ככל הנראה מן הנוכרים. לא בכדי איננו מוצאים לכך התייחסות יהודית, אם הלכתית ואם הגותית, לפני ימי הביניים. 'ליל כל הקדושים' האירי שב-31 באוקטובר, הקרנבלים האיטלקיים של ימי הביניים, ה'מרדי גרא' של ניו-אורלינס, הם קרוב לוודאי הבסיס הריאלי לתפוצת המנהג. ואכן, בשל כך יש מגדולי ישראל ששללו נמרצות את המנהג אשר מקורו לדידם לא-טהור. עם זאת ואחר הכל, רבים-רבים כן נוהגים להתחפש ולכך טרחו הוגי ישראל לאתר נקודות אחיזה למנהג.
רבים נתלו בעובדת היות המגילה רווית תחפושות מסוגים שונים ומגוונים. 'הגיבור' הראשי של המגילה – הקב"ה – מסתתר לגמרי וכביכול אינו נוכח; אחשורוש המצטייר לכאורה כ"מולך בכיפה" וכשליט אדיר רם ונישא, מתברר למעשה כמתומרן על ידי סובביו: בידי 'רואי פני המלך', על ידי המן, על ידי חרבונא ואף בידי מרדכי ואסתר; אסתר אינה מגדת את עמה ואת מולדתה אלא 'מתחפשת' לבת עם אחר, עד להיחשפותה; מרדכי מחליף כמה וכמה לבושים: יוצא בלבוש שק ואפר, מקבל 'תלבושת' מאסתר ומולבש בבגדי מלכות; בגתן ותרש שונאי המלך המתחפשים לאוהביו; דניאל אשר 'מתחבא' במגילה; "רבים מעמי הארץ מתייהדים" והופכים את עורם ועוד ועוד, עד "ונהפוך הוא" הכללי. לכך מן הסתם יש לקשר את מדרשם של חז"ל על עמלק, אביו מולידו של המן בן המדתא האגגי, שאף הוא התחפש במלחמתו עם ישראל; את שאול, אביו מולידו של מרדכי "איש ימיני", המתחפש בהגיעו לבעלת האוב; את יעקב הלובש דמות אחיו עשו על מנת לגנוב את הבכורה ועוד.
אחרים הילכו בנתיב שונה: לא נצמדו למגילה אך הצביעו על היבטים אחרים של פורים המצדיקים את ההתחפשות. היו שהצביעו על שילוב עניין זה עם ה"עד דלא ידע"; היו שסברו כי יש בכך כדי להקל על מסירת וקבלת מתנות לאביונים בלא לביישם; והיו שאמרו בפשיטות כי יש בכך כדי להגביר ולהעצים את שמחת פורים, גם בדרך זו. סוף דבר, אלה בכה ואלה בכה, בהצדקת ובהנמקת מנהגם של ישראל.
בגדים מכפרים
לצד ביאורים אלה, דומה שפרשת תצוה, אשר נקראת פעמים הרבה סמוך ונראה לפורים, מזמנת ביאור נוסף. מפורסמות דרשות חז"ל על כל אחד ואחד מבגדי הכהונה על מה הוא בא לכפר: "... בגדי כהונה מכפרין - כתונת מכפרת על שפיכות דם... מכנסיים מכפרים על גילוי עריות... מצנפת מכפרת על גסי הרוח... אבנט מכפר על הרהור הלב... חושן מכפר על הדינין... אפוד מכפר על עבודת כוכבים... מעיל מכפר על לשון הרע... וציץ מכפר על עזות פנים" (בבלי זבחים פח ע"ב ועוד). יתרה מזאת, זכורים אנו כי ככלל, בגדים לא באו לעולם אלא רק אחר חטא - חטאו של אדם הראשון.
והנה, משה רבנו, עם היותו משמש ככהן גדול בשבעת ימי המילואים, אמרו עליו חז"ל (בבלי עבודה זרה לד ע"ב) ש"שימש... בחלוק לבן שאין בו אימרא", היינו בפשטות שבפשטות. לא פעמון ולא רימון, לא אבנט ולא מצנפת, אלא היותר קרוב לאדם הראשון שלפני החטא. כל זאת משום שמשה אכן מנותק היה מחטא העגל, ואין כמוהו קרוב ביותר למדרגה העילאית של אדם הראשון קודם החטא.
אמור מעתה, אין לך ביטוי מובהק למעמד ייחודי זה של משה, כהיעדר שמו בפרשת הבגדים. לא כעונש וקנס חלילה הושמט שמו, אלא להיפך: ביטוי לרום מעלתו המייתרת היזדקקות לאיצטלא חיצונית מעמדית.
בגדים מתייגים. הכל יודעים כי התייחסות ראשונית אל הזולת נעשית דרך בגדיו, ולא פעם נקבעת כל ההתייחסות לפלוני ולאלמוני רק בשל בגדיו: האם הוא לבוש פראק או ג'ינס, כובע המבורג או "כיפת גרוש" וכדומה. בא פורים ותחפושותיו ולימדנו עד כמה אין הבגדים אלא מעטה מלאכותי שניתן לפשוט וללבוש חליפות, שכן הוא אינו משמעותי ומהותי כלל ועיקר.
מי ייתן וכלקח מפורים נלמד להסיר תיוגים ולהתייחס לאנשים כפי שהם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
