ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת פסחים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
מה אנן קיימין (במאי עסקינן)? אם בלחין - אפילו של רימון בוצץ (מוציא משקים), אם ביבישין - אפילו כל העצים אינן בוצצין. אלא כיני (כך פירוש המשנה): כל העצים יבישין מבחוץ ולחין מבפנים, רימון יבש מבחוץ יבש מבפנים.
בבבלי כתב רק שרימון מוציא משקים, אך לא דן בכל זה.
תודוס פירנס ת"ח, קידוש השם של הצפרדעים פ"ז ה"א [מז.]
מהו תודס (מה היו מעשיו)? אמר רבי חנניה דהוה משלח פרנסתהון דרבנין (היה מפרנס תלמידי חכמים).
בבבלי נג: גם כן הובא, אך שם הוסיפו דעה שהיה אדם גדול ודרש דרשה בעניין קידוש השם של הצפרדעים במצרים, ודרשה זו לא הובאה בירושלמי 1 .
המחלוקת באסכלא תלויה בדין תולדות אש בבלי עה. • פ"ז ה"ב [מז:]
רבן גמליאל לא עבד תולדות אש כאש (ולכן מתיר לצלות את הפסח על האסכלא), ורבנין (רבנן) עבדין תולדות אש כאש.
בבבלי הסיק שרבן גמליאל לא חולק על חכמים, ומה שהתיר הוא רק באסכלא מנוקבת. ובבבלי שבת לט. פשוט שתולדות האור כאור, ואין בזה מחלוקת 2 .
ברור לו מיתה קלה שבקלות בבלי עה.
הירושלמי דן בזה בסוטה פ"א ה"ה [ו.], ועיין מה שכתבנו שם.
טומאה דחויה בציבור לכו"ע בבלי עז. • פ"ז ה"ה [מט.]
הקריבין לצבור (קרבן ציבור בטומאה) אם יש (קרבן אחר שיוכל להביאו בטהרה) אומרים לו הבא (גליון הש"ס על הירושלמי כאן מח: ויפה עיניים יומא ו: הוכיחו מכאן שהירושלמי סובר שטומאה דחויה בציבור, שאם היתה מותרת בציבור לא היה מביא קרבן אחר במקומו, כמבואר בבבלי יומא ז.).
בבבלי היא מחלוקת האם טומאה הותרה או דחויה בציבור.
הגדרת רוב עם ישראל לדינים שונים פ"ז ה"ו [מט:]
הירושלמי כאן הובא גם בהוריות פ"א ה"ו [ו.], ועיין מה שכתבנו שם.
נטמא אחד ואין ידוע איזה הוא פ"ז ה"ו [נא.]
בני חבורה שניטמא אחד מהן ואין ידוע אי זהו - צריכין לעשות פסח שני. צבור שנטמא אחד מהן ואין ידוע איזהו - רבי זעורא אמר יעשו בטומאה, תני רבי הושעיה יעשו בספיקן.
בבבלי לא הובא.
מתי הציץ מרצה בבלי עז.
הירושלמי דן בזה ביומא פ"א ה"ב [ו:], ועיין מה שכתבנו שם.
הגדרת עם ישראל לדינים שונים בבלי פ. • פ"ז ה"ו [נא.]
הירושלמי כאן הובא גם בהוריות פ"א ה"ב [ד:], ועיין מה שכתבנו שם.
כיצד משערים את רוב הנכנסים לעזרה פ"ז ה"ו [נא.]
לטומאה הילכו אחר רוב נכנסין לעזרה. מה בכל כת וכת משערין או אין משערין אלא כת הראשונה בלבד? אמר רבי יוסה ברבי בון: עד שהן מבחוץ הן משערין עצמן.
בבבלי צד: כתב שהולכים אחר רוב העומדים בעזרה.
רוב זבים נדחים לפסח שני בבלי פ:
הירושלמי דן בזה בפסחים פ"ט ה"א [סג:], ועיין מה שכתבנו שם.
המקור לטומאת התהום מפסוק בבלי פ: • פ"ז ה"ז [נא.]
מניין לספק קבר התהום? רבי יעקב בר אחא בשם רבנן: או בדרך רחוקה לכם - מה לכם בגלוי אף כל דבר שהוא בגלוי, יצא קבר התהום שאינו בגלוי.
בבבלי דחה את הלימוד מהפסוק והסיק שזו הלכה למשה מסיני 3 .
מחלוקת ר"י ור"ל בעצם שאין עליו בשר כלל בבלי פד: • פ"ז ה"י [נד.]
עצם שאין עליו בשר - רבי יוחנן אמר אסור לשוברו, רבי שמעון בן לקיש אמר מותר לשוברו.
בבבלי מחלוקתם באין עליו כזית בשר במקום זה ויש עליו כזית בשר במקום אחר, אך כשאין עליו בשר כלל לכו"ע מותר לשוברו. אמנם גם בירושלמי לקמן (הי"א [נה.]) כתב שלעולם אינו חייב עד שישבור במקום בשר.
השורף עצמות פסח חייב בבלי פד: • פ"ז ה"י [נד.]
שהשורף יש בו משום שובר (איסור שבירת עצם בפסח).
בבבלי סובר שאין בו משום איסור שובר.
המקור שאין שורפין קודשים ביו"ט בבלי פג: • פ"ז ה"י [נד:]
הירושלמי כאן הובא גם בשבת פ"ב ה"א [טו.], ועיין מה שכתבנו שם.
נותר טמא משום היסח הדעת בבלי פה.
הירושלמי דן בזה בפסחים פ"י ה"ז [עא:], ועיין מה שכתבנו שם.
דין עור השרצים לעניין איסור טומאה ואכילה פ"ז הי"א [נד:]
הירושלמי כאן הובא גם בשבת פי"ד ה"א [עד.], ועיין מה שכתבנו שם.
מחלוקת אם מתחייב כשמוציא את הפסח או כשאוכלו בבלי פה: • פ"ז הי"ג [נז.]
אתא רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן: המוציא אינו חייב עד שעה שיאכל וכו'. אמר רבי יוסה: כיון שהוציאו פסלו.
בבבלי סובר שאינו חייב עד שיניח.
מנהגי דרך ארץ בסעודה - אינם בירושלמי בבלי פו: • פ"ז הי"ג [נז:]
הכלה הופכת פניה ואוכלת. אמר רבי חייה בר בא (אבא): מפני הבושה.
בבבלי דן כאן במנהגי דרך ארץ בסעודה, ובירושלמי לא הובא 4 .
^ 1.דרך הירושלמי לא להביא אגדות מחודשות (והוא חידוש לדון בכך שהצפרדעים מסרו את עצמן על קידוש השם), והבבלי מביאן. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף נא.
^ 2.מצאנו שלירושלמי יש מחלוקת האם תולדות האור כאור, ולבבלי אין בזה מחלוקת. בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף כא.
^ 3.במקומות רבים הבבלי דוחה את מסקנת הירושלמי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף סב.
^ 4.דרך הבבלי לדון במנהגי דרך ארץ בסעודה, והירושלמי לא מביא זאת. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף נד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








