ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בגמרא (פסחים ג ע"ב) מובא סיפור על גוי שבא לאכול את קרבן הפסח בירושלים. נודע הדבר לרבי יהודה בן בתירא והוא מנע זאת על ידי שגרם שיזהו אותו כגוי. מכאן לכאורה ראייה שאדם שבא ואומר שהוא יהודי, ניתן לסמוך על דבריו, ולתת לו מקרבן הפסח, אף שאסור להאכיל מקרבן הפסח לגוי.
תוספות (ד"ה ואנא) אומר שאין ראייה מהגמרא שבכל מקום שאדם מגיע וטוען שהוא יהודי הוא נאמן, כי רוב האנשים שמגיעים לירושלים לעלות לרגל, הם יהודים. ורק במקרה זה הוא נאמן שהרי סומכים על הרוב.
אמנם תוספות מוכיח ממקומות אחרים שאדם שאומר שהוא יהודי נאמן. הוא מסייג זאת, שבמקרה ואותו אדם הוחזק כגוי הוא לא נאמן לומר שהוא יהודי.
צריך להבין מהו הטעם שאדם יהיה נאמן לטעון שהוא יהודי, ומכח זה נאמן גם להעיד שהוא עצמו התגייר, והרי כל עדות אחרת מצריכה שני עדים, או לפחות עד אחד שאינו נוגע?
א. תוס' ביבמות (מז ע"א ד"ה במוחזק) מבאר שהנאמנות היא מדין רוב, שהרי רוב האנשים שבאים לפנינו בתורת יהדות הם אכן יהודים. (ובפד"ר ט עמוד 370 והלאה מביא ראשונים אחרים שמהם עולה שאין זה רוב אלא חזקה, ומבאר שיש נפק"מ בין השיטות).
ב. הריטב"א (יבמות מז ע"א) מבאר שהשאלה הנדונה היא, כלומר, אדם שאומר שהוא יהודי מעיד על משהו שהגיוני שבמהלך הזמן יתברר אם הוא נכון או לא. זאת בניגוד לעדות על הלוואה שהיא פעולה חד פעמית, שאינה עתידה להתברר אלא מעדות אחרת. לכן במקרה של 'מילתא דעבידא לאגלו' אנו מניחים שאנשים לא משקרים, אלא אומרים את האמת.
בשו"ת "במראה הבזק" (א, פב) מובא בשם האחרונים (היכל יצחק א, יז ואגרות משה אהע"ז א, ח) ששני טעמים אלו אינם מועילים במקום שהאיש שבא לפנינו הוחזק כגוי, גם אם האדם אומר שסבתו יהודיה, כי זה לא עתיד להתברר באופן טבעי. וגם לטעם הראשון התוס' אומר במפורש שאין מקום לסמוך על אדם שהוחזק כגוי, וזאת מכיון שנאמנותו היא מצד מיגו שיכול לומר שהוא יהודי, אבל אם הוחזק כגוי אינו נאמן על כך.
אמנם הרמב"ם (איסורי ביאה יג, י) פסק שאדם שהגיע מחו"ל ואומר שהתגייר אינו נאמן לענייני נישואין, כי 'מעלה עשו ביוחסין', כלומר, לגבי נישואין שהם קשורים לקדושת עם ישראל החמירו לא להאמין לאנשים שאומרים שהם יהודים, לכן לפי שיטתו לא יהיה נאמן כלל כשאומר שהוא גר, וגם באופן שלא הוחזק כגוי. אלא שבשו"ת הרמב"ם (בלאו ד, תעג) כתב שמי שבא ואומר יהודי אני נאמן, גם בחו"ל, וגם אם הגיע ממקום שרובו גויים.
הרב אברהם שפירא זצ"ל (תחומין טו עמוד 267) מתרץ באופן פשוט שאם אדם אומר שהוא התגייר אינו נאמן בחו"ל, אמנם אם אומר שהיה יהודי מאז ומעולם, גם לפי הרמב"ם נאמן, וכדברי התוס'. כל מה שהרמב"ם מערער הוא על אדם שאומר שהתגייר ורוצה להיות נאמן במיגו שיכל לומר שהוא יהודי, אמנם בחו"ל המיגו גרוע, כיון שבתי הדינים שם אינם בקיאים בגיור.
כמו כן מובא בפד"ר ט עמוד 383 שכל הדין שמי שאומר ישראל אני נאמן הוא רק באופן שלא מערערים על יהדותו, אבל באופן שיש ערעור על כך הוא לא נאמן.
בפד"ר ירושלים (חלק א, עמ' לא) כתב הרב שלזינגר שאף שאפשר לסמוך על הרוב מ"מ אם יש אפשרות לברר את היהדות, צריכים לברר. אמנם הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ז אבהע"ז א) פסק שרק אם יש איזו שהיא , ריעותא בטענתו צריכים לברר טוב יותר אם הוא יהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
