ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
אין "חרות" בלי "חירות" ואין "חירות" בלי "חרות". טעות היא, מצד אחד, אם חושבים שהתורה אין לה קשר עם עצמאות יהודית, שיכולים להיות יהודי טוב בברוקלין או בניו-יורק, ושבמובן זה אין שום ענין ממדינה משלנו. אם אין רחוב יהודי ואין כפר יהודי, יש לקוי גם באורח המחשבה של היהודי. הוא אינו יכול להיות עצמאי במחשבתו. תרבות הגויים בהכרח חודרת אליו, ואם שלא מדעת. הוא נעשה מושפע ממנה, כשם ששפת דיבורו מקבלת את גוון הצליל של השפה של אותה מדינה בה הוא חי. יתכן אולי שאפשר להחזיק מעמד אם יקומו מסביב חומות עבות של גיטו, אבל בתנאים של היום רק יחידים מועטים יוכלו לעמוד בזה. "חרות" קשור איפוא ב"חירות".
אולם טועים עוד יותר הללו שחושבים שאפשר להקים עצמאות יהודית מבלי להזקק לתורה ומצוות, שיכול להיות "חירות" בלי חרות. כל כך מקושרים מושגי הלאומיות היהודית עם תורת משה וישראל, שאם אתה נוטל מהם את הבסיס הדתי הם מתפוררים והופכים לאפס. אם היה עוד ספק בדבר, בא הויכוח האחרון בשאלת "מיהו יהודי" והדגים זאת לפנינו בכל מלוא הבהירות. דומה היה מבחינה הגיונית שאלה היהודים ה- "לאומיים" ישתדלו לשמור בכל תוקף על טהרת הגזע היהודי. הן מה נשאר להם מ"היהודי" אם גם את סימן ההיכר הזה ישללו ממנו? מה זה יהודי בלי תורה בלי מצוות, אם לא זה שהוא ממשיך הקו התורשתי, שהוא בן בניהם של אלה שנלחמו פעם על עצמאות יהודית, שבקרבו פועם לב המוגדר כ"לב יהודי", שהוא מצטיין במידות שהן אופייניות לעם זה, ורק לעם זה? ערבוב זרע אחר בזרע ישראל, חיתון עם בנות נכר, הרי יגרום בסופו של דבר לטשטוש מוחלט של המיוחד היהודי בשטח התכונות, בשטח הרגשת הרציפות ההיסטורית, ובשטח הלאומיות היהודית בכלל. איך, נשאלת איפוא השאלה, נתפסו אנשים אלה, בעלי הלאומיות החילונית, להגנה בכל עוז על נישואי תערובת? האם לא מבינים הם שזה אשר אביו או אמו אינם יהודים הוא לא ירגיש את עצמו מקושר לחיים ולמות עם ארץ זאת ועם מדינה זאת? למה הם כורתים את הענף היחיד אשר עליו הם יושבים?
התשובה היא זו שרמזנו עליה, שאין שום תוכן ללאומיות יהודית חילונית, כי כזאת עוד לא היה לעולמים, כי הלאומיות היהודית קשורה בהכרח עם תפיסת דת ישראל, עד שבהתערער היסוד הדתי, מתפוררת גם ההכרה הלאומית. לאומיות יהודית היא בהכרח דתית, בלעדיה אין קיום גם לעצם הלאומיות. אין "חירות" בלי "חרות".
יחזקו אותנו החגים הבאים לקראתנו לשלום חוזק משנה, ומאוששים נצא מהם לקראת המאבק הנכון לנו בישוב על הדמות הנכונה של המדינה והעם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
