ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ב. תחילת פרק אור לארבעה עשר –ג. רבע תחתון)
בדיקת חמץ ביום או בלילה?
במשנה –אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר
רב הונא –נגהי (בפשטות –בוקר)
רב יהודה –לילה.
א. ראיות מהפסוקים למושג "אור"
לא לפי סדר הגמרא, אלא קודם ראיות ליום ואח"כ ללילה, וכן קיבצנו ראיות או תירוצים דומים).
| ראיות ליום / תירוצים | תירוצים / ראיה ללילה | |
| 1. "הבוקר אור והאנשים שולחו" | יצאו כשהאיר | האור שם אינו שֵם אלא פועל (האיר) |
| 2. "וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ" | + דרשה– כמו שמאיר הבוקר בעוה"ז כך זריחת השמש לצדיקים לעוה"ב | |
| 3. "ויקרא אלוקים לאור יום" | 1. למאיר ובא קרא יום. דחייה – ולחושך קרא לילה – האם הלילה מתחיל כבר כשמחשיך?! (שקיעה). 2. ה' קרא לאור, והפקידו על היום, ולחושך על הלילה. | |
| 6. "יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ, יְקַו לְאוֹר וָאַיִן, וְאַל יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר" (איוב) | + דרשה – מקווה שיאיר לו, ומקלל עצמו שיהי רצון שלא יזכה לזה. | |
| 7. "וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁך יְשׁוּפֵנִי (יחשיך), וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי" – הלילה הפך ליום. | + דרשה – זה לא קשור ליום/לילה, אלא העוה"ז (שדומה ללילה) מאיר לי. | |
| 5. "לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטָל עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב" (איוב) | דרשה –אם פשוט לך כאור שהוא בא על עסקי נפשות – הורגהו (כמו "אם בא השמש עליו" בבא במחתרת), לאפוקי קרוב משפחה למשל. | |
|
|
|
|
| 4. דרשה – הכוונה לכוכבים המאירים, בלי קשר ללילה. (ולמה הוזכר שהם מאירים, הרי כל הכוכבים צריכים להלל, אלא ללמד שגם אור הכוכבים נחשב אור, נפק"מ למודר הנאה מהאור). | 4. הללוהו כל כוכבי אור" = כוכבי הלילה | |
(ב: שליש עליון)
ב. ראיות ממשניות וברייתות
A. ראיות שבדיקת חמץ בלילה (-רב יהודה)
- 1.ר' יהודה – בודקין אור לארבעה עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור".
= אור אינו שחרית, אלא לילה.
- 2.איסור עשיית מלאכה ב-14 (לנוהגים) -
ר"י – מהנץ,
ראב"י – "משעת האור",
ואמר לר"י – היכן מצינו יום שמקצתו אסור ומקצתו מותר? ור"י – כמו שחמץ רק באמצע היום.
= משמע שאור אינו נץ, אלא לילה.
דחייה– "אור" = עלות השחר.
[דיונים:
- A.אך קשה – כי אם כן גם לשיטתו חלק מהיממה (לילה) מותר וחלק אסור (מעה"ש)?
תשובה – לזה יש תקדים (תענית ציבור), אך לחלוקה מהנץ לכאורה אין תקדים. B. לעצם הדיון ביניהם לגבי התקדים –
ר"י– התקדים מחמץ,
ראב"י– זה לא מספיק כי זה דאורייתא, ועשיית מלאכה זה דרבנן,
ר"י– יש הרחקה של דרבנן לחמץ,
ראב"י– זה לא חלוקה של היום, אלא הרחקה לדין הדאורייתא].
(ב: 4-)
- 3."ואימתי משיאין משואות –לאור עיבורו", וודאי שהמשואות היו בלילה.
(ג. 1+)
- 4."המפלת אור לשמונים ואחד" – כשהכוונה היא ללילה שבין ה80 ל-81.
- 5."יכול יהא נאכל אור לשלישי" – כשהכוונה ללילה שבין היום השני לשלישי של קרבן שלמים.
- 6."אור של יום הכיפורים מתפלל שבע ומתוודה, שחרית מתפלל שבע ומתוודה...".
- 7.תני דבי שמואל – "לילי ארבעה עשר בודקין את החמץ...".
ראיה לרב הונא (יום)
(ב: 2-)
- 8.היה עומד כל הלילה ומקריב... לאורה טעון קידוש יו"ר.
דחייה– "לאורה" שאני.
לסיום–
הגמרא דוחה את הדעה של יום,
ואכן גם רב הונא, כשאמר נגהי, התכוון ללילה (שכך קוראים ללילה במקומו).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
