ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. לפרשת פנחס נקבעה הפטרה
שאותה השבת (תשמ"ה) לא נקרא.
הסיבה להחלפת ההפטרה והעילה,
מצויה ברמב"ם (פי"ג) מהלכות תפילה.
כדי להשלים את התשובה,
עיין בקריאת השבוע הבא.
שם התשובה טמונה -
מדוע הדבר קורה דווקא השנה.
ב. כעת, לאחר שידועה העובדה וברורה,
שהפטרת השבת לפנחס אינה קשורה,
בכל אופן, מצא קשר בינה לפרשה,
וזאת, בנושא המנוי וההקדשה!
ג. נחזור להפטרה שלא נקראה.
מדוע זו לפרשת פנחס נקבעה?
השווה בין מעשה גיבור ההפטרה,
למעשהו של גיבור הסדרה.
אם תשווה בין תגובת העם פה ושם,
יאירו דברי ספורנו, שבראש הפרשה רשם.
(דברים הנוגעים לחובת הציבור במחאה,
על כל עוון, פשע וחטאה רעה.
ואם מחובה זו נשמטים ולא עושים,
בעוון היחידים כולם נתפשים.)
ד. לפרק זה דמיון מרשים ונפלא,
לפרשה נוספת בספר שמות – ספר הגאולה.
אם תעיין בתנ"ך בהפטרת אותה הסדרה,
תופתע לגלות מהי שם ההפטרה!
ה. בקרבנות המועדות (מלבד סוכות),
ישנן שתי קבוצות קרבנות.
אחת - קבוצת הרגלים,
והשניה - הימים הנוראים.
והנה לכל קבוצה כזו מצטרפים,
מועדים אחרים נוספים.
אלו "מועדים" מצטרפים לרגלים,
ומה היום שקרבנו זהה לימים הנוראים?
ו. הידעת שהעונש על חטא המרגלים
לא כלל את ציבור הנשים?
הסיבה - בגלל הבדלי גישה,
וביחס אחר לארץ – של האשה!
המקור להבדל, בתלונת הבנות,
שמגלה שלארצן הן מאד נאמנות!
ז. בפרשת קורח נפגשנו בא-להי הרוחות,
וכנוי זה חוזר בפרשתנו זאת.
השווה את פרוש רש"י בשני המקומות,
ועמוד על הקשר בין הרעיונות.
ח. אם תשווה את מנין השבטים בפרשתנו,
למספרים המופיעים בפרק א' מספרנו,
תגלה שבט שירד בצורה נכרת,
והסיבה לכך ברש"י נזכרת.
ט. שעיר לחטאת בכל מועד הוקרב לכפרה,
אולם בתאריך אחד המילה חטאת חסרה.
מהו היום בו קיים החסרון,
והאם עולה בדעתך רעיון לפתרון?
י. המילה המסיימת את ברכות העמידה,
מופיעה אצלנו בראשית הסדרה.
אם היטב בספר תורה או בתנ"ך מדוייק תעיינו,
תמצאו שאת כתיבתה של אות אחת מעט שינו.
י"א. הכלל שבני-בנים הרי הם כבנים,
ידוע לנו ממקורות רבים ומגוונים.
ברשימת משפחות השבטים – בעיה,
שכלל זה מישב ופותר הקושיה.
הכוונה למשפחות מבנימין שאצלנו חסרות,
ואילו בס' בראשית ב"ויגש" הן מופיעות.
אם ברש"י תבדוק ותעיין,
תמצא שתשובה שונה השיב למתעניין.
י"ב. מצא בפרשתנו הזכרת מאורעות,
המסופרות בפרוטרוט בפרשות הבאות:
קרח, חוקת ובלק.
וישב, שמיני ושלח.
תשובות
א. כאשר שבת פנחס חלה לאחר י"ז בתמוז מפטירים ב'דברי ירמיהו' שהיא ההפטרה הראשונה של שלושת הפטרות הפורענות שקוראים לפני תשעה באב (כאשר שבת פנחס חלה לפני י"ז יהיו עוד שלוש שבתות אחרות עד תשעה באב ולכן מפטירים בהפטרה הרגילה בנבואת אליהו בסיני). 'נהגו כל ישראל להיות מפטירים קודם לתשעה באב בשלש שבתות בדברי תוכחה...' (רמב"ם ספר אהבה הלכות תפילה פרק י"ג הלכה י"ט).
ב. בפרשה מסופר על נתינת הכהונה לפנחס, ובהפטרה על הקדשת ירמיהו לנביא.
ג. בפרשה מסופר על קנאת פנחס לה' ובהפטרה על קנאת אליהו. אליהו אומר 'ויבקשו את נפשי לקחתה', ולמעשה פנחס העם מסכים ולא מוחה 'בקנאו את קנאתי בתוכם – שעשה נקמתי לעיני כולם, כדי שבראותם זה ולא ימחו יכופר על אשר לא מיחו בפושעים, ובזה השיב את חמתי מעליהם' (ספורנו כ"ה, י"א).
ד. גילוי כבוד ה' לאליהו במערה בהר סיני דומה מאוד למעמד משה בנקרת הצור בפרשת כי תשא (שמות ל"ג- ל"ד), רש"י במלכים שם כותב שנקרת הצור של משה היא אותה המערה של אליהו. הפטרת פרשת כי תשא היא מעמד אליהו בהר הכרמל.
ה. בכל המועדים (חוץ מסוכות) מקריבים איל אחד ושבעה כבשים לעולה ושעיר לחטאת. בפסח, שבועות וראשי חודשים מקריבים שני פרים לעולה. בראש השנה, יום הכיפורים ושמיני עצרת מקריבים פר אחד (ראה טבלה בדף PDF). בסוכות הכבשים והאילים כפולים (14, 2), הפרים מרובים (13-7) ושעיר חטאת אחד.
ו. בנות צלפחד באות למשה ודורשות לקבל נחלה בארץ.
ז. בפרשת קרח משה מתפלל להצלת העם 'א-ל א-לוהי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף' (ט"ז, כ"ב), ובפרשתנו משה מבקש שימונה מנהיג לעם ישראל 'יפקוד ה' א-לוהי הרוחות לכל בשר איש על העדה' (כ"ז, ט"ז). בשני המקומות רש"י מפרש שהקב"ה יודע את מחשבות כל אחד ואחד. בפרשת קרח משה מתפלל שיעניש רק את החוטאים ולא את כל העם שבאמת לא חטאו, ובפרשתנו משה מתפלל שימנה מנהיג שיודע לעמוד על דעתו של כל אחד ואחד.
ח. שבט שמעון במנין הראשון מנה 59,300 ובמנין השני 22,200 (חסרון של 37,100). רש"י מסיק מכך שכל עשרים וארבעה אלף המתים במגפה בשטים היו משמעון.
ט. בשבועות נאמר 'שעיר עזים אחד לכפר עליכם'.
י. 'לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום', האות ו' במילה שלום קטועה באמצעיתה ונקראת 'שלום קטיעא'.
י"א. בספר בראשית נאמר 'ובני בנימין בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מופים וחופים וארד' (בראשית מ"ו, כ"א). בפרשתנו מנויות רק משפחות בלע, אשבל, אחירם (-אחי), שפופם (-מופים) וחופים, ובני בלע ארד ונעמן. רש"י (לפס' י"ג) מביא מגמרא שמשפחות בנימין נהרגו ע"י בני לוי כשחזרו ישראל שמונה מסעות לאחר מות אהרן.
י"ב. קרח- 'הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן...', חקת- 'ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך', בלק- 'פנחס... בקנאו את קנאתי בתוכם', וישב- 'וימת ער ואונן בארץ כנען', שמיני- 'וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני ה', שלח- 'ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן... כי אמר ה' להם מות ימותו במדבר'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
