ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
השאלה הראשונה שאנו צריכים לשאול את עצמנו בבואנו לדון בסיפור שלפנינו היא מה ראה אותו צדיק לשאול את ר' אורי על מצבם הכלכלי של חסידיו. כבר אמרו חכמים כי יאה עניות לישראל, ולא על-פי גודל הנכסים תהיה דרגתם הרוחנית של החסידים. התשובה לכך נעוצה ביחס של החסידות לממון ולמקורו. כשאותו צדיק שואל את ר' אורי על מצבם הכלכלי של חסידיו, הריהו מצביע על תפקידו של הרבי.
דמותו של הרבי נתפסה בעיני החסידים כמביעה את הרעיון של צדיק יסוד עולם. הוא הצדיק שעליו נשען העולם, בכל היקפו ובכל מרכיביו, החומריים והרוחניים כאחד. החסידים ראו ברבי את הדמות שבזכותה ניזון העולם כולו, כמופקד על ירידת השפע לעולם. כשאותו צדיק שואל את ר' אורי על מצבם הכלכלי של חסידיו, הוא מפנה את תשומת הלב לעובדה שהרבי איננו דואג לחסידיו במישור החומרי, שאיננו מוריד את השפע למי שזקוק לו. התביעה כאן היא כלפי הרבי, לא כלפי החסידים.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
1 - אדם ובהמה
2 - 'ברוך שאמר' כמו הרבי
3 - להחיש את הקץ בליל הסדר
טען עוד
זאת ועוד, הפרוזדור מסמל את העולם הזה, כמאמר חז"ל: "עולם הזה דומה לפרוזדור ועולם הבא דומה לטרקלין". החסיד העומד בפרוזדור, בעולם הזה, ומן הדין שתהיה דעתו נתונה לבעיות של פרנסה. אבל כאן מתברר כי חסידיו של ר' אורי הם חסידים אחרים. הטרדה הממלאת את לבם בעמדם בפרוזדור היא דרגתם הרוחנית, והם באים אל הרבי כדי לשוחח עמו ולקבל ממנו את עצתו בענייני עבודת ה'.
הרבי מציג לפני החסיד הנכנס את האפשרות לבקש כעת ככל העולה על רוחו. הוא יכול לבקש עשירות ונכסים ויכול גם לבקש מעלה רוחנית. החסיד מבקש מעלה רוחנית. חסידים שכאלה, שכל מעייניהם נתונים להשגת דרגות רוחניות, אינם זקוקים להשתדלות רבם בענייני עולם הזה.
הסיטואציה המתרחשת בחדרו של הרבי מזכירה לנו את חלומו של שלמה, שניתנה לו האפשרות לשאול מאת הקב"ה ככל שירצה. למרות החשיבות הגדולה שבעוצמה הכלכלית הנחוצה לכל אדם, ולמלך בפרט, מעדיף שלמה לבקש את היכולת הרוחנית לדעת, להקשיב ולשמוע. כך גם ביחס לדרגתו של החסיד, שמעייניו נתונים להשגות רוחניות.
משאלתו של החסיד מיוחדת אף היא. חפץ הוא לומר 'ברוך שאמר' כדרך שאומר הרבי. תפילת 'ברוך שאמר' מסמלת בתוכנה את המסרים החסידיים בצורה חזקה ביותר. תפילה זו באה להכיר בנוכחותו של בורא עולם בכל הבריאה. תפילה זו יכולה לשקף בצורה חזקה ביותר את המסר שהחסידות הרבתה כל-כך לדבר עליו, שלית אתר פנוי מיניה, שאין מקום פנוי ממנו יתברך. הכרת שלטונו של הבורא בעולם מובילה בעומקה להכרה החד משמעית כי אין מקום פנוי ממנו יתברך.
המבקשים ממון, נכסים, עשירות, בעצם מנסים לשנות את העולם כך שיראה טוב יותר מזווית ראייתם. אולם המבקשים לדעת לומר ברוך שאמר, מבקשים לדעת להכיר את היפה והטוב שבעולם כפי שהוא כעת, ללא ניסיון לשנותו.
החסיד יכול לבקש השפעה של בני חיי ומזוני מאת הרבי, אבל הוא מעדיף לבקש מאת הרבי את האפשרות לראות את הנוכחות האלקית בתוך העולם כפי שהוא. מי שיש הכרה כגון זו, הרי כבר יש לו את הכל. הוא רואה בעיניו את הכל, ונפשו שמחה במה שרואות עיניו ובחלק שאותו נתן לו האלקים.
----------------------
פורסם גם בעיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
