ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
נאמר שהיה קטרוג על ישראל במעמד ים סוף - "הללו... והללו" (שמו"ר כ"א). והרי כבר נאמר לפני כן בקרבן פסח "'משכו וקחו' - משכו ידיכם מע"ז" (שמו"ר ט"ז), וכך עשו.
רואים אנו שיש שני שלבים בגאולה, ומוכרח לומר שהיו שני שלבים בשעבוד, ובעוד ששלב ראשון של גאולה משעבוד היה בעצם היציאה, עדיין היה הכרח לשלב שני - הוא קריעת ים סוף לשלב שני של שעבוד. יש יציאה ממצרים, ויש צורך של יציאת מצרים מתוכנו. כי יש יהדות של יחיד, ויש יהדות של הכלל, של העם. יש קבלת עול מלכות שמים בתור יחיד, ועדיין יש צורך לקבלת עול מלכות שמים בתור רבים, בתור עם.
פסח מצרים הצטיין ב"שה לבית אבות, שה לבית" (שמות י"ב ג'). עדיין היה כל הסובב אותם לא יהודי, נכרי, מנוכר, מלא אלילים. והיה זה נסיון לבנות עולם יהודי בתור איים בודדים, של משפחות יהודיות, מעין ד' אמות בתוך מעגל סגור, בתוך הבית פנימה. והיתה אשליה קיימת כי אכן ניתן לקיים יהדות מסוג זה - יהדות של משפחות, של רשות יחיד, של בתוך האוהל, בתוך הבתים. והיה נדמה גם שכך טוב להם, שאין צורך ברה"ר יהודי, שאין צורך במדינה יהודית, בעצמאות מדינית. כי טוב, ואפילו נוח, ואולי גם יותר נוח, לחיות כך בין הגויים. כי כל אותן בעיות שצצות ועולות מתוך נסיון לבצר מעמד לעם בתור עם, עם חבל ארץ משלו, עם מדינה משלו, הוא שמעורר בעיות מיותרות. כי ניתן לחיות בין הגויים אם רק יורידו את השעבוד הממשי, את העבדות, כפי שהיה מיד אחרי שקבלו המצרים את המכה הראשונה.
"'וחמושים' - אחד מחמישים, אחד מחמש מאות, אחד מחמשת אלפים" (כגרסת הגר"א במכילתא בשלח). וכל כך למה? הוי אומר כי הרגישו עצמם שוב די נוח שם במצרים. "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים ... פן ינחם העם בראותם מלחמה" (שמות י"ג י"ז), עי' רש"י ש'מלחמה' הכוונה לוירד העמלקי והכנעני, הוי אומר מלחמת המעפילים, לאחר חטא המרגלים, כי הם עצמם בעצם גרמו לזה. ומכל מקום היה יכול להיות סלקא דעתא לחזור למצרים. והיה צורך ל"ויסב...".
ואותו עניין של "ויסב" היה גם ב"ישובו ויחנו לפני פי החירות" (שמות י"ד ב'), כדי להראות ולהוכיח כי האפשרות הזאת של חיים במצרים, לא רק שאינה מספקת למטרה העיקרית של "עם זו יצרתי לי", אלא גם אינה מאפשרת חיים תקינים, שכל מה שנראה כיציב אינו אלא לפי שעה. "ויאסור את רכבו", מהיכן היה הרכב הזה? - הרי זה מאלה שנאמר בהם: "הירא את דבר ה'" (תנחומא בשלח ח'). גם הטובים שבהם, המשובחים שבהם, לא נוח להם לראות את עם ישראל משוחרר.
ו"אז" - רק אז, כשגילו את מסירות הנפש, לא רק בתור יחידים, כ"א גם בתוך הכלל - "זה אומר אני יורד לים תחילה, וזה אומר אני יורד לים תחילה..." (סוטה ל"ו ב'), יתכן שאנחנו נלך לאיבוד, אך להללו שיבואו אחרינו יהיה להם מעבר מרווח; אז גילו את היסוד של הכלל, ואז נתיצב כסאו של הקב"ה, כביכול, בעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
