ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
בפרשת השבוע נלמד על המצווה לתת מעשר כספים, שנאמר: "עשׂר תעשׂר" (דברים יד, כב). דרשו חכמים: "עשר תעשר - בשביל שתתעשר" (תענית ט, א). ולכאורה יש לשאול, הלא צריך לקיים מצוות לשם שמיים ולא כדי לקבל פרס, ואיך אמרו חכמים "עשר בשביל שתתעשר"?
אלא שהתעשרותו של מי שנותן מעשר מכל רווחיו, היא עצמה מצווה. וכמה צדדים לכך: ראשית, מפני שמכל רווח שיש לו - ימשיך לתת מעשר. שנית, על ידי שנותנים את המעשר ללומדי תורה ולצדקה זוכים להשתמש בשאר הכסף בצורה נאותה, באופן שיועיל לבניית המשפחה, להעצמת הזוגיות, לחינוך הילדים, ליצירת תנאים טובים לעיסוק בתורה ומצוות ולתיקון החברה. שלישית, יש קידוש השם בכך שיהודי שמקיים את התורה זוכה לברכה גלויה.
מותר לנסות את ה' בזה
עוד אמרו חכמים (תענית ט, א) שמותר לנסות בזה את ה', שיפריש אדם מעשר ויראה בעיניו שיזכה להתעשר. ואף שנאמר "לא תנסו את ה' אלוקיכם" (דברים ו, טז), זו המצווה היחידה שמותר לנסות בה את ה', שנאמר: "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת אמר ה' צב-אות, אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די" (מלאכי ג, י) (עיין פניני הלכה ליקוטים ב' ו, ח).
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
371 - ברכות הראייה בגן החיות
372 - איך להתעשר בזכות המעשר
373 - ישראל והתרבות ההלניסטית
טען עוד
הברכה בדרך הטבע
אמנם ברכה זו באה בדרך הטבע. מפני שהבחירה החופשית היא יסוד חיי האדם בעולם, ואם היו בעלי מצוות זוכים לנסים גלויים, הייתה מתבטלת הבחירה החופשית. לכן הברכה האלוקית מתגלה בעולם בדרך הטבע, שהאדם משקיע את מלוא כישרונותיו ומרצו בעבודתו וה' שולח לו ברכה במעשה ידיו, וכמו שנאמר "למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך אשר תעשה" (דברים יד, כט).
אבל מי שיתרשל בעבודתו, למרות שיפריש מעשר כספים לא יזכה לשום עשירות. ולפי המאמץ בעבודה כך הברכה: מי שיעבוד כדרך שאר האנשים, לא בעצלנות ולא בחריצות יתרה, יזכה לברכה בינונית בעבודתו הבינונית. ומי שיעבוד בחריצות יתרה וישקיע מחשבה רבה בקידום עסקיו - יזכה על ידי מעשר הכספים לברכה רבה.
להוציא תמיד פחות ממה שמרוויחים
ויש אנשים שמחבלים בברכה המגיעה אליהם, על ידי שהם מבזבזים את ממונם על דברי מותרות ואינם דואגים להשאיר אחוז ניכר מכספם והכנסותיהם לחיסכון.
גם הדרכה חשובה זו למדנו בפרשת השבוע, שנאמר "כי ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר דיבר לך ואמרת אוכלה בשר... וזבחת מבקרך ומצאנך" (דברים יב, כ-כא). למדו חכמים "מבקרך - ולא כל בקרך, מצאנך - ולא כל צאנך" (חולין פד, א). אם נעביר הדרכה זו לימינו, הרי שהתורה מלמדת אותנו להשתמש בחלק מהמשכורת, תוך הקפדה להשאיר חלק ממנה לחיסכון שמניב פירות.
יש להניח שמי שמבזבזים את כל רווחיהם על מותרות וצורכי השעה, גם אם יפרישו מעשר כספים לא יזכו לברכת עשירות. ואל להם לבוא בתלונות כלפי שמיים, כשם שגם מי שזורק את כספו לים אינו זכאי להתלונן אחר כך שחסר לו כסף. אמנם גם נזק לא יארע להם מכך שיפרישו מעשר, וכפי שמובא בשולחן ערוך "לעולם אין אדם נעשה עני מן הצדקה, ולא דבר רע ולא היזק מתגלגל על ידה" (יו"ד רמז, ב).
המפרישים שלא כהלכה
בפועל לפי היכרותי, רוב רובם של מי שהפרישו מעשר כספים דיווחו לי שנתקיימו בהם דברי התורה והם זוכים לברכת העשירות. אמנם היו מקרים שפנו אליי אנשים שהשתדלו להפריש מעשר וגם לא נהגו רשלנות בעבודתם, ואף על פי כן לא זכו לברכה, ועול הפרנסה העיק מאוד על צווארם, ובאו להתייעץ כיצד לנהוג.
בכל המקרים הללו התברר לי שהם לא הפרישו מעשר כהלכה, אלא נתנו אותו למטרות שאינן נחשבות צדקה, כגון לקרובי משפחה שבעצם לא היו כל כך נזקקים, או לעמותות מפוקפקות, או לישיבות שמחנכות את תלמידיהן שלא כראוי (לפי השקפת עולמם). וכאשר אדם נותן צדקה למטרות שאינן ראויות - אין לו על כך שכר, ולפעמים אף יש בזה צד של עוון, שהוא מסייע בידי עוברי עבירה להמשיך לרמות את הציבור (עיין ב"ק טז, ב).
בנוסף לכך, בדרך כלל אותם אנשים שלא נתנו את המעשר למטרות נכונות, גם נהגו לבזבז את כספם ברשלנות מחפירה. וכמדומה שהדברים תלויים זה בזה: הואיל ולא נתנו צדקה כהלכה גם לא זכו להוציא את כספם כראוי, ונמצאו מפסידים מכאן ומכאן.
אין לשלם לתלמוד תורה ממעשר כספים
כאן אני מגיע לבעיה כאובה: רבים טועים וסוברים שאפשר לשלם ממעשר כספים על תלמוד תורה של בניהם. ולא היא. אסור לאדם לשלם על דברי מצווה שלו מכספי מעשר. לדוגמה, אסור לקנות מכספי מעשר תפילין, ציצית, ארבעה מינים לסוכות וכל כיוצא בזה. וכמו כן אסור לשלם בכספי המעשר לתלמוד תורה, שכן מצווה מהתורה על ההורים לדאוג שילדיהם ילמדו תורה ויתחנכו לשמירת המצוות ולמידות טובות. וכל זמן שעוד לא סיימו להעמידם על דרך התורה, עוד לא קיימו את המצווה. כיום החינוך מורכב יותר מבעבר, וכדי להעמיד את הילדים על דרך ישראל סבא, יש צורך לדאוג לתלמודם ולחינוכם עד גיל שמונה עשרה, ולבנים עד גיל עשרים לערך.
לפיכך, התשלומים שההורים משלמים עבור ילדיהם בכל אותן שנים אינם יכולים להיחשב כמעשר כספים. ואמנם כתב בשולחן ערוך הרב (הל' ת"ת א, ז) שאם ההורים שלחו את ילדם ללמוד תורה בעיר אחרת, אזי את התשלום עבור הלימוד אסור להחשיב ממעשר כספים, אבל את התשלום עבור המזון אפשר להחשיב. אולם דבריו נאמרו לגבי נערים שכבר היו רגילים לשאת בעול הפרנסה, וממילא אחזקתם מעבר למקובל הייתה יכולה להיחשב כמעשר כספים. אבל כיום שדרך העולם להחזיק את הילדים עד גיל שמונה עשרה, ואף החוק מחייב זאת, אי אפשר להחשיב זאת ככספי מעשר.
אמנם לגבי השלב שלאחר גיל שמונה עשרה, בשעת הצורך אפשר להחשיב את החלק השייך לאחזקתו בפנימייה כמעשר כספים. וגם על זה יש לדון מכמה צדדים (כמו למשל, שהמדינה משלמת חלק מהעלויות, ואזי יוצא שההורים משלמים רק על הלימוד).
אין לשלם על הידור בחינוך ממעשר
שאלה:יכולתי לשלוח את הילד לבית ספר רגיל ולשלם עליו סכום נמוך יחסית, ומדוע שלא אחשיב את מה שאני מוסיף עבור התלמוד תורה כמעשר כספים?
תשובה:כשם שמי שיכול לקנות תפילין פשוטות באלף שקלים ובוחר לקנות מהודרות באלפיים אינו יכול לשלם את התוספת ממעשר כספים, כך בכל המצוות ובכללן תלמוד תורה אין לשלם את תוספות ההידור מכספי מעשר. מפני שכספי המעשר נועדו לצורכי צדקה ותלמוד תורה של תלמידי חכמים שלומדים על מנת ללמד. וכפי שבעבר החזיקו בכספי המעשרות את הכוהנים והלוויים שהיו מרביצים תורה בישראל.
ובחנוני נא בזאת
לאחר כל זאת, יש רבנים שמורים היתר לשלם לתלמוד תורה מכספי מעשר. אבל נראה בעליל שאין ברכת המעשר מתקיימת באלה שמשלמים ממעשר כספים עבור ילדיהם. והרי על המעשר נאמר "ובחנוני נא בזאת", ואם הבחינה מורה שאין בזה ברכה, הרי שלא זה הייעוד הנכון של מעשר כספים.
אמנם אדם עני פטור ממצוות המעשר, אבל מי שמשתכר באופן סביר, ואפילו קצת פחות מהממוצע, אינו יכול לטעון שהוא עני, והוא חייב במעשר, ואסור לו לשלם על חינוך ילדיו מכספי מעשר.
ומי יודע, אולי אם היו מקפידים על מצוות המעשר ולא משתמשים בכספי המעשר לצורכי חינוך, היו דואגים לשפר את איכות בתי הספר עבור הציבור הרחב, שעלותם נמוכה הרבה יותר. והייתה בכך תועלת כפולה, שכן לכתחילה ראוי שכל ילדי האזור החפצים בחינוך דתי ילמדו יחד, שאינם דומים "מרובים העושים את התורה למעוטים העושים את התורה" (ספרא בחוקתי א, ב).
אמנם כאשר לא ניתן להרים את בית הספר המקומי לרמה הנדרשת, ולא ניתן להעניק במסגרתו חינוך תורני מתאים, אזי בלית ברירה למען עתיד הילדים יש לשולחם לתלמוד תורה. ואם אין להורים אפשרות לשלם לתלמוד תורה ולהפריש מעשר כספים, אזי דין ההורים כדין עניים שפטורים ממעשר. עם זאת, מכיוון שבפועל אינם נותנים מעשר, גם לא יזכו לברכת העשירות. ולכן אם אפשר עדיף להם לעבור למקום שבו ניתן להעניק חינוך טוב במסגרת בית הספר המקומי, וכך יוכלו לקיים את מצוות המעשר.
להפחית את עלות החינוך
אי אפשר שלא להביע כאן קריאה דחופה להפחתת עלויות החינוך. במקום לקחת את המצב הנתון ולבחון היכן ניתן לקצץ, צריך להתחיל את הדיון בקביעה עקרונית שתשלום ההורים עבור שנת לימודים לבנים בישיבה תיכונית לא יעלה על 4,000 שקלים לשנה, ועבור בנות באולפנה לא יעלה על 2,000 שקלים לשנה. אחר כך ידונו המנהלים כיצד להסתדר בתקציב הנתון. רק באופן זה נוכל למלא את חובתנו כלפי כלל ישראל, ולא רק כלפי העשירים וכלפי אלו שכבר מבינים את ההכרח שבחינוך תורני.
לא נותר כאן מקום להסביר כיצד הדבר אפשרי. רק אציין שבהר ברכה עומדים בעז"ה להקים בעוד שנתיים אולפנה, והמנהל המיועד, הרב שלומי בדש שליט"א, שהוא בעל ניסיון רב בניהול בית ספר, כבר הודיע שתשלומי ההורים יהיו לכל היותר אלפיים שקלים לשנה, וזאת בלי פגיעה ברמה התורנית והלימודית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
