^ 1.בהמשך הסוגיא מבואר שמועיל לכתוב שנה בלי חודש ויום ואפילו מועיל לכתוב שבוע (של שנים) בלי לציין את השנה משום שמועיל שלא יוכל לחפות אם זינתה בשבוע שלאחריו, ולכאורה תמוה הרי כמעט תמיד החיפוי לא נעשה במרחק של שבע שנים ואם כן כל טעם התקנה מתבטל. דן בכך הגרי"ש אלישיב (בספר "הערות רבינו הגרי"ש אלישיב"), עיין שם.
^ 2.ר' איתן יקיר – אפשר להוסיף על כך את דברי הפני יהושע בהסבר התוס'. לשיטת התוס' לפי רבי יוחנן הטעם של פירות לא מהווה סיבה לתקנת זמן כי האשה יכולה לבוא לבית דין בשעה שמקבלת הגט ויכתבו לה מתי נתקבל ואם כן אין צורך בתקנה, ויש לשאול מדוע בכל זאת לא עדיף לתקן להוסיף שורה בגט ובכך לחסוך את הטירחה לבוא בכל גט לבית דין ולהוציא שטר נוסף בו נכתב זמן קבלת הגט. משיב הפני יהושע שאם אין הכרח עדיף להימנע מתקנות להוספת פרטים בגט כי הדבר עלול לגרום לפסילה של גיטין שבטעות לא ייעשו כדין ובכך לגרום לחששות של איסורי אשת איש. גם בר"ן נוכל להוסיף, שבדבר לא שכיח לא תיקנו כי אנו נמנעים מלתקן כשאין הכרח.
^ 3.נקודה זו דורשת עיון. הגמרא תולה את הדין במשנה של שטר מוקדם בדין של תקנת הזמן, והמקרה במשנה הוא שנכתב ביום ונחתם בלילה, ותמוה מדוע במקרה זה יש לחשוש לחיפוי, וכי חוששים שבדיוק באותו יום לאחר שכתב תבוא אשתו לזנות ואז יחפה עליה?! ונראה שבגלל חשש חיפוי נובעת עצם התקנה להצריך זמן ולפסול מוקדם אלא שלא פלוג ופסלו אף מקרה זה. אך קשה כי בסיפא רבי שמעון מכשיר נכתב ביום ונחתם בלילה ומסבירה הגמרא שלדעתו הטעם הוא משום פירות וסבר שאין לה פירות כבר משעת הכתיבה. לפי טעם זה ודאי גם רבי שמעון יפסול שטר מוקדם שכתבו בו תאריך שקדם אפילו לשעת הכתיבה ולא הכשיר אלא כגון המקרה של המשנה, ואם כן רואים שלפחות לשיטתו כן פלוג ולא פסלו בגלל הצורך לפסול שאר שטרות מוקדמים. וכן מתבאר מרש"י (ד"ה מאי טעמא) שעל קושיית הגמרא על רבי יוחנן מהו טעמו של רבי שמעון המכשיר מסביר רש"י שלפי רבי יוחנן היה צריך לפסול מחשש שבאותו היום תזנה ואז יוכל לחפות עליה, הרי שהחשש כאן אינו רק על שעת כתיבת הגט אלא גם שמא לאחר הכתיבה יזדמן שתזנה, וצריך עיון.
^ 4.ר' ידידיה כץ – יתירה מזו. כפי שנכתב, הרמב"ם בפשטות חלוק על רש"י ולדעתו סופרים לא יימנעו מלכתוב לאדם גט ללא זמן גם לאחר התקנה המצריכה זמן, ואם כן ודאי שאדם לא יבוא לגזוז את הזמן באופן שרמאותו נגלית כיוון שבאפשרותו לרמות בצורה פחות גלויה ולבקש מהסופרים שיכתבו לו גט ללא זמן.
^ 5.הגמרא הקשתה לפי ריש לקיש מה טעמם של חכמים שפוסלים הרי כבר משעת הכתיבה מפסידה פירות הואיל ונתן עיניו לגרשה ואם כן אין חשש לגביית פירות שלא כדין מן הלקוחות, ומתרצת שלדעתם יש לה פירות עד שעת חתימה. כמובן, אין להקשות לאור דברי החזון איש מדוע לא תירצה הגמרא שחכמים פוסלים מצד תקנת שטרות מוקדמים, כי תקנה זו שייכת דווקא במקום שהקדמת הזמן תגרום לגבייה שלא כדין, ולכן אם כבר אין לה פירות משעת הכתיבה ואין חשש לגבייה שלא כדין לא שייכת כאן התקנה, ואין זה נקרא כלל שטרות מוקדמים כי אדרבה לעניין הפירות זהו הזמן שצריך להיכתב ואם כן הכותב זמן זה לא הקדים.
^ 6.ר' שילה שטינמץ ור' ידידיה כץ הקשו שהרי הרא"ש פוסק להלכה שעדי מסירה כרתי. ומצאתי שכן הקשה בספר מערכי לב (הרב אברהם חפוטא, ראש ישיבת הרמב"ם, 'גדרי תקנת זמן בגיטין' אות ו ס"ק ב).
^ 7.הפני יהושע עוסק שם בנקודה זו בהקשר אחר, כיצד רבי מאיר סובר שגט שלא כתבו בו את המניין לשום המלכות בטל, והרי זוהי רק תקנה דרבנן. באחד ההסברים הביא את דברי המהר"ם חביב הללו. בהסבר נוסף כתב שכשם שכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש כך גם כל המגרש, ולפיכך כותבים גם בגט "כדת משה וישראל".
^ 8.ומביא את הפני יהושע שהקשה שחזקה דמעיקרא עדיפה מחזקה דהשתא ותירץ שסברו כרשב"א שבמקום שאי אפשר לומר שכעת התחדשה הרעותא הורעה חזקה קמייתא והולכים אחר חזקה דהשתא, וכך כאן הואיל ואי אפשר לומר שכעת התגרשה שהרי איננו שומעים קול גירושין כעת יש ללכת אחר חזקה דהשתא.