ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שאלה אודות כדורגל בשבת
שאלה: רציתי להקדים ולומר שדברי הרב על לימוד תורה בשבת עודדו אותנו ללמוד יותר עם הילדים. התחלנו לעשות איתם 'מבצע', שבו הם מקבלים נקודות ופרסים על הלימוד בשבת.
רציתי לשאול, הרב כתב בפניני הלכה (שבת כד, ט) שאסור לשחק בכדורגל בשבת ושהכדור נחשב מוקצה, ולכן גם אסור לגעת בו. השאלה היא מה עלינו לעשות כאשר כדורגל של שכן נופל לגינתנו בשבת והם מבקשים שנחזיר להם אותו, האם מותר לנו? מדובר על שכנים שומרי מצוות שאינם סוברים שיש איסור לשחק בכדורגל בשבת. האם לתת להם לקחת אותו בעצמם? או להסביר להם בנעימות שאנחנו לא נוגעים בכדור בשבת ונחזיר להם אותו לאחר השבת?
תשובה: מן הראוי לעסוק תחילה בשאלה האם מותר לשחק בשבת.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
373 - ישראל והתרבות ההלניסטית
374 - שבת בלי כדורגל
375 - הלכות צניעות ומידת הצניעות
טען עוד
דעת האוסרים לשחק במשחקים בשבת
נחלקו הפוסקים בשאלה האם מותר לשחק במשחקים בשבת. יש אומרים שהואיל והשבת נועדה ללימוד תורה, אסור לשחק בשום משחק בשבת. וכיוון שאסור לשחק במשחקים בשבת, ממילא כלי המשחקים הם מוקצה. וכן למדו מחורבן 'טור שמעון', ששאלו עליהם חכמים (ירושלמי תענית ד, ה), הרי היו מרבים לתת צדקה ולכבד את השבת בסעודות, ומדוע חרב? ויש שפירשו מפני הזנות, ויש שפירשו מפני שהיו משחקים בכדור בשבת. ופירש הרוקח (סי' נה), שעל ידי משחק הכדור היו "בטלים מן התורה" בשבת. ומכיוון שאסור לשחק, ממילא הכדור עצמו מוקצה (שבולי הלקט קכא, שו"ע שח, מה). ואמנם העידו על כמה רבנים ששיחקו שחמט בשבת, אלא שלדעת המחמירים מדובר כנראה ברבנים שסבלו מדיכאון (חולי השחורה), והסיחו את דעתם מדאגתם במשחק שחמט. אבל ללא צורך גדול שכזה, אסור לשחק במשחקים, וממילא המשחקים מוקצה (מהר"א ששון, ברכי יוסף שלח, א).
דעת המתירים
מנגד, יש סוברים שאין איסור לשחק במשחקים בשבת, שכל זמן שאין משחקים על כסף או טובות הנאה אחרות, אין איסור (רמ"א שלח, ה; מאמ"ר), והמשחקים אינם מוקצה (רמ"א שח, מה). ומה שאמרו חכמים ש'טור שמעון' נחרב כי שיחקו בכדור בשבת, זה היה מפני שטלטלו את הכדור ברשות הרבים (גר"א).
ואמנם ברור שגם לדעה זו ראוי שלא להתעסק במשחקים בשבת משום ביטול תורה, שכן עיקר ייעודה של השבת הוא לעסוק בתורה ולהתענג בסעודות ובשינה. וכפי שאמרו חכמים: "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה" (ירושלמי שבת טו, ג). ואמרו שצריך לחלוק את השבת, חציו לעונג גשמי בשינה ובאכילה, וחציו לעונג רוחני של לימוד תורה ותפילות (פסחים סח, ב; או"ז, סמ"ג, רבנו ירוחם, יש"ש ועוד רבים). וכבר כתבתי כמה פעמים, שדברי חכמים אלו מחייבים להקדיש לכל הפחות שש שעות ללימוד בכל שבת. אלא שעל פי דעת המקילים, כל זמן שאדם מקפיד להקדיש לפחות מחצית השבת ללימוד תורה, אין איסור שישחק בזמנו הפנוי.
הלכה למעשה
לדעת רוב פוסקי הספרדים, צריך להחמיר שלא לשחק כלל בשבת, והמשחקים הם מוקצה (כנה"ג, חיד"א, בא"ח. וכך משמע משו"ע שח, מה). ולדעת רוב פוסקי האשכנזים אין איסור לשחק, אבל עדיף לכתחילה שלא לשחק בשבת, הן מפני שהזמן הפנוי של השבת צריך להיות מוקדש ללימוד תורה, והן מפני שנכון לחוש לדעת הסוברים שכל המשחקים אסורים בשבת (מגן אברהם שלח, ה, משנה ברורה שלח, כא).
וכל זה לגבי משחקים ביתיים, אבל משחקים שנעשים בעסק גדול, כדוגמת כדורגל, כדורסל וטניס, גם לדעת רוב המקילים אסור לשחק בשבת משום 'עובדין דחול'.
תשובה לשאלה אודות הכדור
כיוון שלדעת רוב ככל הפוסקים אסור לשחק כדורגל, הכדור הוא מוקצה. אלא שיש סוברים שאמנם אסור לשחק כדורגל במגרש משום עובדין דחול, אבל בבית מותר לשחק, ולדעתם הכדור אינו מוקצה. וכיוון שכך נוהגים השכנים שהכדור שלהם נפל לחצר שלכם, אתם צריכים לומר להם שלפי מנהגכם הכדור הוא מוקצה ולכן אינכם יכולים להחזיר אותו בשבת, אבל אם הם רוצים הם רשאים לבוא לקחתו בשבת.
הרהורים על המשחקים והעיתונים בשבת
לפי עדויות רבות מקהילות שונות בכל התפוצות, נהגו ישראל בשבתות להקדיש שעות מרובות ללימוד התורה, כפי שהורו חכמים: "חציו לבית המדרש".
והנה אנו מוצאים שבדורות האחרונים מצווה זו נחלשה. ועלה בדעתי שאולי העמדה המתירה משחקים בשבת, והעמדה המתירה לקרוא עיתונים וספרי חול, הן שגרמו לכך. ואמנם בעבר עמדה זו לא פגעה בלימוד התורה בשבת, מפני שהמשחקים היו מעטים ונדירים יחסית, וגם ספרי הקריאה והעיתונים היו מעטים, וממילא גם המתירים לא הקדישו לכך זמן מרובה בשבת. אבל כיום שישנם בידינו המון משחקים שילדים ונערים רגילים לשחק בהם, וחומרי הקריאה מרובים - המקילים נמשכים אחריהם, ומתקשים להקדיש את השבת ללימוד תורה. ואולי זו הסיבה לכך שלימוד התורה בקהילות אשכנזיות נחלש יותר מאשר בקהילות ספרדיות, שנטו להחמיר במשחקים וספרי חול ועיתונים.
ואמנם אין לקבוע על פי זה שחובה להחמיר, אבל בהחלט צריך לומר, שאם רואים שהעיסוק במשחקים ובקריאת דברי חול מפר את מצוות לימוד התורה בשבת, שצריכה להיות לפחות שש שעות, יש צורך להחמיר כדי לגדור את הפרצה.
השתתפות נשים בבחירות
שאלה: הרב קוק התבטא בנחרצות נגד הזכות של נשים להצביע בבחירות ולהיבחר כנציגות הציבור. כיום 'הבית היהודי' מבקש לצרף אישה להנהגת המפלגה, האם הדבר מקובל על תלמידי הרב קוק?
תשובה: אמנם הרב קוק התנגד בשנת תר"פ, לפני יותר מתשעים שנה, להענקת זכות בחירה לנשים. אבל הוא לא סבר שמדובר באיסור הלכתי, ולכן לא הסכים לחתום יחד עם רבני העדה החרדית, הרב דיסקין והרב זוננפלד, על מסמך שהדבר אסור, אלא כתב נוסח אחר לפיו השתתפות נשים היא "נגד דת משה ויהודית, ונגד רוח האומה בכלל". היינו שהדבר מנוגד להנהגת הצניעות שרווחת בישראל. על נוסח זה חתמו רוב בניין ומניין של הרבנים. לאחר שדעתו לא נתקבלה, והשלטון האנגלי קבע כי תינתן זכות בחירה לנשים, לא יצא מרן הרב קוק במאבק נגד ההשתתפות בבחירות או נגד הנבחרים, וכמדומה שאף לא התנגד שבפועל נשים יצביעו.
והסיבה לכך ברורה. עד אותה תקופה, ברוב המדינות לא הוענקה זכות הבחירה לנשים. רק שנתיים לפני כן הוענקה זכות בחירה לנשים באנגליה, ומאותה תקופה ואילך החלו עוד ועוד מדינות להעניק זכות בחירה לנשים, כאשר בצרפת הוענקה זכות הבחירה בתש"ד (1944), ובשוויץ שהיתה אחת המדינות האחרונות הוענקה זכות הבחירה רק בשנת תשל"א (1971).
וכיוון שהדבר עוד לא היה רווח בעולם, החשיבו זאת גדולי הרבנים כדבר שמנוגד למנהגי הצניעות, כשם שהיו תקופות שנהיגה ברכב היתה מעשה לא צנוע לנשים. אבל מאז שהשתתפות בבחירות נעשתה מקובלת ברוב מדינות העולם, אין בזה פגם של צניעות, כשם שאין פגם בכך שאישה תנהג ברכב.
מבט לאחור על עמדתו
יש לציין שגם אז היו רבנים שסברו שהעיסוק בשאלה זו הוא טעות. כך סבר למשל אחד מחבריו ומעריציו של מרן הרב קוק, הגאון הרב אברהם שפירא מקובנא, בעל 'דבר אברהם', שכתב לרב צבי יהודה זצ"ל כי הוא מתפלא מאוד על אביו מרן הרב שנכנס לסוגיה זו, וכי מה איסור יש בזה.
ואף שבחכמה שלאחר מעשה, נראה שעדיף היה למרן הרב זצ"ל שלא להיכנס לסוגיה זו, במחשבה שנייה מסתבר שעמדתו היתה מוצדקת לאותו הזמן וחבל שלא נתקבלה. הציבור היהודי בארץ היה מפולג בין אז חרדים וחילונים, ומרן הרב ניסה בכל כוחו לאחד את השורות. אילו היה מצליח, העם היה נבנה בארצו בעוצמה רבה לאין ערוך. הציבור החרדי הגדול בארץ ובאירופה היה מרגיש שייכות לבניין הארץ, והציבור החילוני היה קשור יותר למורשתו, והרבה מאוד מן הקלקולים שקיימים היום במדינת ישראל היו נפתרים. זה שלא זכינו לכך אינו אומר שהניסיון ליצור מסגרת חיים שתתאים לכולם יחד היה מוטעה.
שאלה מצערת
אחות שלי, שהיא יהודייה מכל הצדדים, עומדת "להתחתן" עם גוי שאביו יהודי. הם מצאו איזה "רב" (כנראה רפורמי) שיעשה להם את "טקס החתונה". האם מותר לי ולאשתי להשתתף באירוע הזה? יש לציין שמדובר בקשרי משפחה רגישים מאוד, ואם לא נבוא יש חשש שהקשר עם אבא שלנו יתערער.
תשובה: אסור להשתתף בטקס כזה שהוא בניגוד להלכה, מפני שמצווה מן התורה למחות ביהודי שעובר עבירה. ומצווה זו נובעת מתוך האחריות והאהבה שצריכה להיות לכל יהודי כלפי חברו, שנאמר: "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא... ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יז-יח). וגם כאשר ברור שהמחאה לא תעזור, מצווה למחות פעם אחת, מפני שעל ידי המחאה יש סיכוי שבעתיד החוטא יחזור בתשובה. מן הסתם כבר אמרתם פעם אחת לאחות את דעתכם, ולכן אינכם צריכים למחות שוב, אבל להשתתף בטקס אסור, מפני שהשתתפות סותרת את מצוות המחאה. וכבר שמעתי על מקרים שקרובי משפחה לא השתתפו בטקס מתוך מחאה, וזה השפיע בעקיפין על הגוי להתגייר. ופעמים אחרות הקשר התבטל לאחר זמן, כפי שרוב הזוגות החילוניים כיום מתגרשים, ומתוך זיכרון המחאה התקבלה החלטה להתחתן בפעם הבאה כדת משה וישראל.
וצריך להסביר לבני המשפחה, שעם כל הרצון הטוב שלכם כלפיהם, אסור לכם על פי ההלכה היהודית להשתתף בטקס שלהם. עם זאת, במסגרות אחרות צריכים לחזק את הקשר החיובי עמהם, כי מן הסתם לא בזדון ושאט נפש הם עוברים על מצוות התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
