ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סתיו העוותה את פניה ואמרה: "שלא תחשבי לרגע שאני עומדת לחזור בתשובה!"
גלית וסתיו מצאו חן אחת בעיניי השנייה למרות השוני באורחות חייהן. הן נהגו להיפגש וממש הפכו לחברות. אך בכל פעם שעלה נושא המצוות על הפרק, קראה סתיו: "עד כאן! אמנם אנחנו חברות, אבל בכל מה שקשור לדת, אנחנו שונות!"
פעם אחת רצו לשבת יחד בבית קפה מסוים במרכז תל אביב. גלית אמרה שהיא חייבת לבדוק אם יש שם תעודת כשרות. סתיו ניגשה לשאול את המלצר, כשהיא לבושה במכנסיים וחולצה קצרה, אם יש להם תעודת כשרות. המלצר הנדהם השיב בשלילה. לאחר מכן הלכו לבדוק בית קפה אחר. סתיו ניגשה לברר שוב, וגם הפעם לא הייתה תעודת כשרות במקום. הן המשיכו הלאה במסע אחר תעודת כשרות בבתי קפה בכל הסביבה, אך ללא הצלחה. סתיו החלה להתרגז על בעלי בתי הקפה והחליטה לשכנע בעל בית קפה סמוך לדיזנגוף סנטר להשיג תעודת כשרות, בהבטחה שזה ישתלם לו. היא נכנסה לשם מדי כמה ימים כדי לברר אם חלה התקדמות בעניין, עד שלבסוף הגיעה תעודת הכשרות המיוחלת, וכך הן יכלו לשבת שם מדי פעם ולשתות קפה בנחת.
באותה עת התקיימה אצל גלית סדנת מדיטציה יהודית לנשים, שהעביר הרב גלעד מגוש עציון. גלית, שהתפעלה ממסירות נפשה של סתיו בעניין הכשרות, הציעה לה להגיע והיא סירבה. פעם אחת ביקש הרב גלעד מגלית להזמין לסדנה מישהי שיודעת לקרוא היטב טקסט בשעה שכולן עוצמות עיניים ומתרכזות במילים. גלית ניסתה לחשוב על מישהי מתאימה ולא מצאה, ואז עלה בדעתה שסתיו, שחקנית התיאטרון, תדע לקרוא יפה. היא הציעה לה זאת וסתיו הסכימה, בתנאי שלא תצטרך להשתתף בסדנה.
הן נפגשו יום לפני הסדנה כדי לקבל את הטקסט ולהתאמן עליו בביתה. סתיו העיפה מבט בטקסט המדבר על גדולת הבורא, וראתה שכתוב כי ה' מלא רחמים וכולו רק טוב, ושבחים מופלגים נוספים. בעת שקראה התקוממה: "איזה רחמים?! איזה טוב?! הרי יש בעולם כל כך הרבה סבל!", וסיכמה בהחלטיות: "אני לא מסכימה עם אף מילה שכתובה פה. אני לא מסוגלת לקרוא דברים שאיני מתחברת אליהם!".
גלית ניסתה לומר שמי שמתבונן בחיים בעמקות בעזרת הכלים של התורה מתוודע לגדולת ה' ולטובו האינסופי למרות הסבל והחידלון, אבל סתיו המשיכה להתנגד בנחרצות. גלית התקשרה לרב גלעד והודיעה לו שסתיו לא מוכנה לקרוא את הטקסט בשום אופן.
"אם כך, תאמרי לה שמעל כל מילה שהיא מתנגדת לה תכתוב מה הבעיה, וכאשר תבוא לשיעור תפרט הכול".
סתיו הגיעה ברוח קרבית לסדנה של הרב גלעד. היו בידיה דפים שלמים של קושיות על השורות שדיברו בשבח ה' וגדולתו. השיעור החל, ובשלב מסוים, כאשר הרב דיבר על עניין מסוים שהזכיר לה את קושיותיה, התפרצה: "אה! בדיוק על זה יש לי שאלה...", והקשתה.
הרב החל לענות לה והם נכנסו לדו-שיח. המשתתפות בסדנה, שלא ידעו עדיין על קטע ההקראה, ביקשו להבין במה מדובר. הרב הודה: "באמת זה לא נעים שהנוכחות לא יבינו על מה אנחנו משוחחים. אולי, ברשותך, תקראי את הקטע כדי שכולן יידעו למה כוונתך?"
סתיו העוותה את פניה לאות סירוב. הרב מיהר לומר: "אל תקראי באופן מדיטטיבי, אלא סתם קריאה רגילה, רק כדי שידעו על מה דיברנו לפני רגע".
סתיו החלה לקרוא. היא קראה כה יפה, עד שהרב ביקש באמצע: "אפשר לבקש ברשותך שכולן יעצמו את העיניים?"
"טוב", התרככה סתיו.
כולן עצמו את עיניהן ושמעו את קריאתה הנפלאה של סתיו על גדולת ה' וטובו.
הסדנה נמשכה אל תוך הלילה וסתיו השתתפה בה בחפץ לב.
בסיום פנתה לגלית ואמרה בהתרגשות: "אני לא מבינה. כשקראתי את הטקסט בעיניים בלבד לא הסכמתי עם אף מילה, אבל כאשר אמרתי אותו בפה הרגשתי בבירור, לא יודעת למה, שכל מילה אמת...".
סתיו הפכה למשתתפת קבועה ונלהבת של הסדנה, ומאז החלה לעלות על דרך התשובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
