ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
דין זה שחלל שעבד עבודתו כשרה מקורו במשנה במסכת תרומות (ח, א), והירושלמי (שם) מביא שתי דעות מאיזה פסוק לומדים דין זה. רב מביא את המקור שמופיע גם בבבלי ("ברך ה' חילו") ואילו ר' יוחנן מביא בשם ר' ינאי מקור אחר, מהפסוק "הכהן אשר יהיה בימים ההם", ומשמע שבאותו זמן הוא כהן, גם אם לאחר זמן מתברר שהוא לא כהן. הירושלמי כותב שאחת הנפק"מ בין שתי הדרשות הוא לגבי קדשי הגבול (תרומה), שאם לומדים מהפסוק "ברך ה' חילו", הרי שלא ניתן ללמוד אלא לעבודה בבית המקדש (כי המשך הפסוק הוא ישימו קטורה באפיך, וכליל על מזבחך) ורק אם לומדים מהפסוק 'הכהן אשר יהיה בימים ההם' ניתן ללמוד גם לתרומה.
לעומת זאת הרמב"ם (תרומות י, יב) לגבי תרומה כותב שכהן שאוכל ונודע לו שהוא בן גרושה ובן חלוצה פטור מחומש, וחייב בקרן, "ואם היה ערב פסח... פטורין מלשלם מפני שזמנה בהול".
כסף משנה מבאר שלדעת הרמב"ם שני תירוצי הגמרא לא חולקים, התירוץ הראשון שדיבר על אדם שגילה שהוא בן גרושה וחלוצה בא לפטור מהחומש, ואילו התירוץ השני בא לפטור גם מהקרן.
מרכבת המשנה (שם) לא מקבל את הסבר הכסף משנה, וכותב שאכן לפי התירוץ הראשון בגמרא כשהתברר שאינו כהן, הוא פטור גם מהקרן, בגלל שאכילת תרומה נקראת עבודה, אלא שהרמב"ם לא פסק כתירוץ זה, אלא כתירוץ השני בגמרא שבערב הפסח זמנו בהול. ובאמת לתירוץ הראשון היה הדין שפטור גם מקרן אלא שהרמב"ם לא פסק כך.
הוא מביא ראייה מדברי הרמב"ם (ביאת מקדש ו, י) שפוסק לגבי עבודה בבית המקדש, שכהן שעובד בבית המקדש והסתבר שהוא בן גרושה עבודתו כשירה, ויתירה מזאת, אפילו אם החלל יודע שהוא חלל, ובמודע עבד שלא כדין, עבודתו כשרה. אם אכן טעם הפטור לשיטת הרמב"ם הוא בגלל שבדיעבד האכילה שלו נחשבת אכילה של כהן, אם כן צריך לפטור גם באופן שכבר ידע שהוא בן גרושה וחלוצה, כמו שכשעבד בבית המקדש אחרי שידע הוא בן גרושה וחלוצה עבודתו כשירה.
לכן מסקנתו שלרמב"ם לא לומדים בכלל מהפסוק שמובא בבבלי את הפטור והרמב"ם לא פסק שאדם שאוכל תרומה פטור כשיטת ר' יוחנן בירושלמי, שהרי הביא את הפסוק 'ברך ה' חילו', וגם הבבלי כוונתו רק לדמות תרומה לעניין זה שהוא חשב שהוא עושה מצווה ולכן פטור מחומש, אבל לא עלתה על דעתו לפטור מקרן בגלל 'ברך ה' חילו' שנאמר רק בקודשים.
אם כן ברור שלשיטת הרמב"ם אין מקום להשתמש בדין של 'חלל שעבד' אלא בעבודה, ולא בדבר אחר, כמו תרומה או פדיון הבן.
לכן גם בפדיון הבן כתב שבט הלוי (י, קצא) בשם עוד אחרונים שאם פדו אצל כהן ונמצא חלל קיים חיוב לפדות אותו מחדש, שהרי לא שייך לומר בכל דבר שאינו עבודה בבית המקדש שחלל נחשב כהן. ועוד שגם בתרומה הגמרא רצתה לומר שחלל שאכל נחשב ככהן, רק בגלל שתרומה נקראת עבודה, ולא במתנת כהונה אחרת שאינה נקראת עבודה. (גם לפי דבריו יתכן שזו גם כוונת הירושלמי כשאמר קדשי הגבול, רק לתרומה, בגלל שהוקשה לעבודה, אמנם ברור שאין ללמוד מזה לדינים אחרים). אמנם פתחי תשובה (יורה דעה שה, ה) הביא יד אליהו שמסתפק בזה, ולכן אומר שלא ניתן להוציא מכהן שהתגלה כחלל את כסף הפדיון.
סיכום: הגמרא תירצה שני תירוצים להסביר את הסיבה שכהן שהסתבר שהוא חלל פטור מתשלומים, ואחד מהם הוא שבעצם הוא נחשב ככהן לעניין זה. הירושלמי הביא מחלוקת בדין זה אם זה רק בעבודת המקדש, או גם בדיני כהונה שאינם בבית המקדש. הרמב"ם פסק את הדין לעניין עבודה, אמנם לעניין תרומה יש מחלוקת בין הכס"מ למרכבת המשנה האם אכן הרמב"ם פסק את הדין הזה, או שיש לו סיבה אחרת לפטור את הכהן מתשלומי קרן.
לגבי פדיון הבן לפי הסבר מרכבת המשנה ברמב"ם פשוט שאין כל יסוד לומר שהפדיון מועיל כשפדה אצל כהן חלל, אמנם היד אליהו שהובא בפת"ש אומר שזה ספק ואין להוציא את הכסף מהכהן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
