ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
בראשית השנה עלינו לחזור ולהתקשר אל היסודות החשובים ביותר בחיינו, שהם הראש לכל, והעיקר הוא לזכור מה אנו ומה חיינו, מהיכן באנו ולהיכן אנו הולכים, ומה הייעוד הגדול שהוצב לפנינו. ולכן ראש לכל הננו מקבלים עלינו שוב את מלכות ה', ובשבוע הקודם הזכרנו את המצוות הבולטות כלפי חוץ, ציציות בחוץ וכיפה נאה לגברים, בגדים צנועים לפי ההלכה לנשים, ולכולם - עניית אמן וכבוד בית הכנסת. היו שהתמרמרו שהזכרתי מצוות שלא תמיד כל בני הציבור הדתי לאומי מצטיינים בהם. אכן, ראוי להזכיר דווקא נושאים שבהם צריך להתחזק.
אמנם חשוב להוסיף, שמבחינה כללית המצווה שמבטאת יותר מכל את קבלת מלכותו לעיני כל העולם היא מצוות יישוב הארץ, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות (ספרי ראה). ובמיוחד עתה, שרבים מבני אומות העולם טוענים כלפינו: ליסטים אתם שכבשתם ארצם של הערבים, ודורשים מאיתנו לסגת מנחלת אבותינו, ואנו עומדים מול כולם וממשיכים ליישב את הארץ כדבר ה' בתורה ובנביאים.
הצורך להילחם על הארץ - גילוי מלכותו בעולם
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
381 - בסוכה ומחוצה לה
382 - גילוי מלכות ה' בארץ ישראל
383 - סליחות על כלל ישראל
טען עוד
כיוצא בו מבואר במדרש: "אמר להם הקב"ה לישראל: יכול הייתי לברוא לכם ארץ חדשה, אלא בשביל להראות לכם את כוחי אני הורג את שונאיכם מפניכם ונותן לכם את ארצם, לקיים מה שנאמר: כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים" (במדבר רבה כג, יב).
כי רק באופן זה העולם ייגאל מכל צרותיו החומריות והמוסריות. שכן למרות כל הניסיונות האנושיים למנוע מלחמות וקטטות, שנאה ותחרות, המידות הרעות גוברות, והאנושות אינה מצליחה להיגאל מהמידות הרעות שבטבע האנושי. רק על ידי דבקות ברצון האלוקי יוכל העולם להתרומם מקטנותו ולהיגאל מייסוריו. ולכן צריך שיידעו כולם שחזרנו לארץ בדבר ה', כדי לגלות לעולם את הטוב והאמת.
וראו זה פלא, לאחר כל הניסיונות, מתברר שזו התשובה שמשכנעת יותר מכל את רוב בני אומות העולם.
הרחבת היישובים
בעקבות המאמר מלפני שבועיים, בו כתבתי שהאתגר העיקרי הוא להרחיב את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, לאורך ולרוחב, קיבלתי תגובה מידידי הרב יאיר הילר, שביקש להביע דאגה מקצב הגידול של היישובים, שאינו מספיק. וכיוון שגם זו התעוררות ראויה לעשרת ימי תשובה, אני מביא את מכתבו: "...הכיוון האפשרי הוא לעשות את מה שעשיתם בהר ברכה, בנייה רוויה בקומות, שיאפשרו לזוגות צעירים רבים, שלא מוצאים מנוח לכף רגלם במחירים המטורפים הקיימים בכל מקום, שכירות או רכישה. לדעתי עליכם לחבור אל עוד כמה אישי ציבור, ולפנות ישירות לכל מזכירות יישוב, ולשכנע אותם ואת חברי היישוב בנחיצות הדבר לכלל ישראל, שלא יסתפקו בבנייה של וילות יקרות למעמד האמיד בלבד, אלא יקצו בכל יישוב אדמות לבנייה זולה יותר, גם אם הדבר יביא לשעריו משפחות צעירות ולא אמידות. מהלך זה יעבה את ההתיישבות, ובפרט במקומות המרוחקים, וגם יביא מזור למצוקת הדיור באזור המרכז".
אכן זו קריאה ראויה ועל כן אני מפרסמה כאן. ברוך ה' מזה שנים שחברים מהיישוב שלנו התחילו לעורר יישובים נוספים לבנות בבנייה רוויה, או לכל הפחות בנייה צנועה יותר מהמקובל. בחודשים האחרונים אף הקימו לשם כך חברת בנייה, וכבר נחתמו מספר חוזים, ונקווה לשמוע מהם בשורות טובות בקרוב.
סגולה לנישואין ביום הכיפורים
יום הכיפורים הוא יום מסוגל לתפילה ומחשבה על שידוך הגון, לאדם עצמו ולילדיו. ולכאורה יכול אדם לחשוב, וכי מתאים ביום הקדוש והנורא לחשוב על עניינים נמוכים כביכול שבינו לבינה. אלא שכך אמרו חכמים במשנה מסכת תענית (ד, ח): "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים שלא לבייש את מי שאין לו... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תיתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל. ואומר: תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה".
כך נהגו בזמן שבית המקדש עמד על תילו והשכינה שרתה בישראל, והכהן הגדול היה נכנס ביום הכיפורים לפני ולפנים, ובאותה שעה יכלו ישראל לעסוק בשידוכים בקדושה. אולם כיום שבית המקדש חרב, אנחנו צריכים להרבות מאוד בתפילות, ואין השכינה מתגלית בנו עד שנוכל לעסוק בפועל בענייני שידוכים ביום הכיפורים. ואע"פ כן ראוי ביום קדוש זה להתפלל ולחשוב על העניין הגדול הזה.
ובמיוחד מי שנמצא בהתלבטויות רבות, ומושפע משיקולים חיצוניים הקשורים למידות רעות שעדיין לא תיקן כראוי, מתוך קדושת היום יוכל למצוא את דרכו למציאת זיווג.
השבת שלום בית
כשם שקדושת יום הכיפורים מועילה למציאת שידוך, כך היא גם יכולה להועיל לתיקון השלום והאהבה שבין בני הזוג. שכן פעמים מתוך שכחת הייעוד האלוקי שבברית הנישואין, הקשיים גוברים, עד שנעשה פירוד. ועל ידי התשובה הגדולה של יום הכיפורים, הם יכולים להשיב את האהבה והשמחה שביניהם. וכפי שאמר רבי עקיבא: "איש ואשה, זכו - שכינה ביניהם, לא זכו - אש אוכלתם" (סוטה יז, א). ופירש רש"י, שהרי שיכן ה' שמו ביניהם, יו"ד באיש, וה"א באשה.
וזו טעות שרבים שוגים בה, שחושבים שאם יתקשרו לעבודת ה' יפגמו באהבה שבין בני הזוג. והאמת הפוכה, ככל שיהיו קשורים יותר לענייני קדושה באמת, מתוך כך יוכלו אחר כך להרבות יותר בשמחה ואהבה ביניהם. וכך ביום הכיפורים אסור לאדם לנגוע באשתו אפילו באצבע (שו"ע תרטו, א), אבל מתוך הקדושה והתשובה העמוקה יוכלו אחר כך להעמיק יותר ויותר את הקשר שביניהם.
דין הנצרך למדרסים
שאלה: כידוע אסור ביום הכיפורים לנעול נעל או סנדל מעור. השאלה מה דינו של מי שנצרך למדרסים, ובלעדיהם כואבות לו הרגליים מאוד, ומדרסיו מצופים בעור?
תשובה: יש מי שהקל למי שסובל מאוד ללא מדרסים והמדרסים שלו מצופים בעור, שיניחם בתוך נעל בד או גומי, מפני שהם אינם חלק מהנעל, והרי זה כמי שעומד על כר מעור שמותר (רמ"א תריד, ב), ועוד שהוא מצטער מאוד, והוא דומה למי שהולך בטיט שרשאי לנעול נעליים (חלק יעקב ח"ב פג). והרוצה רשאי לסמוך על דעה זו.
והרוצה להדר, בעת שיקנה מדרסים יבקש מדרסים שאין בהם עור, וכך יוכל להיעזר בהם ביום כיפור בלא חשש.
האם חולה במיגרנה חייב לצום
שאלה: חולה מיגרנה, שכבר מספר פעמים סבל מהתפרצות מיגרנה חריפה בעקבות הצום, האם חייב לצום ביום הכיפורים ובשאר הצומות?
תשובה: הכלל הוא שחולה פטור מן הצומות הקלים, ואף מתשעה באב. ולא זו בלבד, אלא אף מי שעלול בעקבות הצום להיות חולה עד שייפול למשכב, פטור מהצום. לפיכך מי שסובל ממיגרנה, ואפילו מי שבתחילת הצום אינו סובל ממיגרנה, אבל הוא יודע שבעקבות הצום עלולה המיגרנה להתפרץ אצלו, פטור מן הצומות הקלים ומתשעה באב.
אולם בצום יום הכיפורים, שגם חולים חייבים לצום בו, גם החולה במיגרנה חייב לצום, ואפילו כשמדובר במיגרנה חזקה, וקל חומר כאשר הוא עדיין לא חולה אלא שהצום עלול לגרום להופעת המיגרנה. ואפילו לאכול מעט מעט פחות מכשיעור אסור לחולה, הואיל וגם אכילה מועטת אסורה מהתורה.
בנוסף לכך, כדאי לדעת כי ברוב המקרים יש תרופות, כדוגמת נרות או ספריי, שמונעים את הופעת המיגרנה לאחר הצום.
אולם ישנם מקרים נדירים שבהם המיגרנה עלולה לגרום לאירוע מוחי, ואזי מדובר בחשש סכנת נפשות, וממילא חולה כזה פטור מצום יום הכיפורים. וזה כאשר מתקיימים שלושה תנאים: א) אובחן שהצום גורם אצלו למיגרנה. ב) המיגרנה מופיעה אחר אאורה (סימנים מוקדמים להופעת המיגרנה), והאאורה נמשכת יותר משעה. ג) אין תרופה (כדוגמת נרות או ספריי) שיכולה למנוע את הופעת המיגרנה (הלכה זו נכתבה בעזרת ד"ר רפי קיים ועל פי חוות דעתה של ד"ר רחל הרינג, מומחית בתחום זה).
יש להוסיף, שגם כאשר מדובר במיגרנה מהסוג שיש בו סכנת נפשות, כיוון שאין לחולה צורך לאכול הרבה בבת אחת כדי למנוע את התפרצותה, עליו לאכול מעט מעט פחות מכשיעור, שכל זמן שהוא אוכל פחות מכשיעור אין הוא נחשב כמי ששבר לגמרי את הצום.
שימוש בדאודורנט
שאלה: האם מותר להשתמש ביום הכיפורים בדאודורנט כדי להסיר ריח רע?
תשובה: אחד מחמשת האיסורים המיוחדים ביום הכיפורים הוא איסור סיכה, שכולל איסור לסוך אפילו מקום קטן שבגוף בשמן או משחה, וכן איסור להשתמש במוצרי קוסמטיקה כאבקות ושמנים לייפוי העור או לריח טוב (שו"ע תריד, א).
וגם לסוך כדי להסיר ריח רע אסור, ובזה איסור סיכה שונה מאיסור רחיצה, שברחיצה אם הכוונה הברורה היא להסיר לכלוך - מותר. אבל בסיכה, כיוון שעיקר הסיכה נועדה לתענוג, גם כאשר מתכוונים להסיר ריח רע - אסור.
אבל מי שהחליף חיתול לתינוק ונדבק בידו ריח רע, מותר לו לשטוף את היד ולהיעזר בסבון נוזלי, כי אין הסבון הנוזלי נחשב כחומר סיכה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
