ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
ב. פרגולה שקורותיה מחוברים: אם רוב קורות הפרגולה מחוברים במסמרים או ברגים:
1) אם חמתה מרובה מצילתה – היינו שיש בין קורה לקורה של הפרגולה יותר מרוחב קורה, שאז חמתה של הפרגולה עצמה מרובה מצילתה:
א) אם יניח בין הקורות סכך כשר בכמות שצילתה מרובה מחמתה מחמת הסכך עצמו גם ללא הקורות של הפרגולה – הסוכה כשרה לכתחילה.
ב) אפילו אם אין מספיק סכך כשר ליצור צילתה מרובה מחמתה ללא קורות הפרגולה – אם יניח סכך כשר על גבי הקורות הרי שהם בטלים לסכך הכשר – והסוכה כשרה לכתחילה.
2) אם צלתה מרובה מחמתה – היינו פרגולה שצלתה מרובה מחמתה מחמת הקורות עצמן, ורוצה להשתמש בה כסוכה: ניתן לסמוך על פוסקים רבים שהכשירו זאת, עם חידוש מועט כנ"ל.
בכל אופן, יש לוודא שהדפנות ייעשו קודם לסכך. אין צורך בדפנות שלמות אלא מספיק דפנות ברוחב טפח סמוך לסכך לאורך כל הסוכה שיהיו שם קודם הנחת הסכך. לדוגמא, אם המסגרת של הפרגולה עשויה מקורות הרחבות יותר מטפח, הרי שיש רוחב טפח סמוך לסכך עוד קודם עשיית הסכך, וקוים התנאי שהדפנות ייעשו קודם לסכך. אך אם אין אפילו את זה והסכך נעשה קודם לדפנות – צריך לנענע את הסכך לאחר עשיית הדפנות – להגביהו ולהניחו מחדש. אם לא עשה כן, יש הפוסלים אף בדיעבד ויש המכשירים.
למעונינים בהעמקה ועיון להלן תשובה מתוך שו"ת "במראה הבזק" ח"ה תשובה נט.
חיפה, ישראל Haifa, Israel
אלול תש"ס
סיכוך על גבי פרגולה
שאלה
במרפסת ביתנו שאינה מקורה פרגולה העשויה לנוי וצל. האם וכיצד ניתן להשתמש בפרגולה כדי לסכך על גביה ולהפוך אותה לסוכתנו בחג?
תשובה
א. בשימוש בגג הפרגולה כסכך לסוכה ישנן כמה בעיות:
1. אם קורות הפרגולה קבועות במסמרים, הן פסולות לסכך משום שנעשה כ"דירת קבע"1. ויש מכשירים כדלקמן אות ד.
2. אפילו אם אינן מחוברות במסמרים, אם הן רחבות ד' טפחים, הריהן פסולות משום גזירת תקרה2 3.
ב. כאשר קורות הפרגולה קבועות יש להניח סכך כשר בין קורותיה4, וצריך להקפיד שיהיה מספיק סכך כשר, שאפילו אם יינטלו קורות גג הפרגולה - יהיה בסכך הכשר עצמו משום "צילתה מרובה מחמתה". ועוד יש להקפיד שלא יהיה בקורות עצמן משום "צילתה מרובה מחמתה", אלא דוקא "חמתה מרובה"5. ואם הסכך הכשר שוה לקורות, צריך להוסיף מעט מן הכשר, שיונח על-גבי הקורות6.
ג. כאשר הקורות מחוברות במסמרים, נחלקו הדעות אם מותר לאכול ולישון תחתיהן או לאו (כדין סכך פסול)7. ואם הקורות רחבות מד' טפחים לאורך כל הסוכה, הן פוסלות את הסוכה לגמרי8, אך אין זה מצוי בפרגולה בזמננו9.
ד. יש המכשירים סכך הקבוע במסמרים10, אך גם לדעתם מצוה מן המובחר לחדש בסוכה דבר11 - על-ידי הנחת סכך כשר טפח על טפח, או אפילו כלשהו על פני כל אורכה או רוחבה. וגם אם עשה את הפרגולה לשם סוכה, יצטרך בשנה הבאה לחדש בה דבר12.
ה. ישנה בעיה נוספת בחלק מן הפרגולות והיא שהסכך קודם לדפנות13. אמנם אין צורך בדפנות שלמות אלא מספיק טפח רוחב לאורך כל הסוכה סמוך לסכך שיהיה שם קודם הנחת הסכך14. ואם אין אפילו זה בפרגולה - צריך לפקפק הסכך לאחר עשיית הדפנות - להגביהו ולהניחו מחדש.
_______________________________________________________
1 "מגן אברהם" (סי' תרכז ס"ק ב) בשם האגודה ע"פ תוד"ה "כי עביד" (סוכה ב ע"א), וכן כתב "ערוך השולחן" (סי' תרכט סע' לב), וכן כתב "שער הציון" (סי' תרלג ס"ק ו) בשם התוס' הנ"ל והר"ן על אתר. וזה פסול מן התורה, משום שהסכך צריך להיות עראי ולא קבוע. ופסול זה הוא גם אם הקורות יכולות לעמוד ברוח מצויה גם בלי המסמרים, עיין "פסקי תשובות" (סי' תרכט אות יא והערה 62).
מצד מעמיד בדבר המקבל טומאה - עיין במאמרו של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ בתחומין (כרך יט עמ' 373 –377), שסיכם (בעמ' 374) שלושה יסודות המפריכים בעיה זו בפרגולה.
2 שו"ע או"ח (סי' תרכט סע' יח) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק מה), שדומין לתקרת הבית, וחיישינן שמא ישב תחת תקרת הבית שבו הוא דר כל ימות השנה.
3 בענין סיכוך בפלפונים פחות מארבעה טפחים עיין שו"ע או"ח (סי' תרכט סוף סע' יח) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק מט-נ) שמחמיר מצד גזירה שמא יסכך בהם באופן צפוף שלא יוכל גשם לירד שם. וכן מדין גזירת תקרה, היות ונהוג לעשות תקרות גם בנסרים פחות מד' טפחים. וב"ערוך השלחן" (שם סע' לב) שמשמע שגם דעתו להחמיר אבל עיין בשו"ת "יביע אומר" (ח"ד או"ח סי' מט) שהאריך להתיר וכן הביא ב"ישכיל עבדי" (ח"ו סי' כ) וב"ציץ אליעזר" (ח' ט"ו סי' לה) שהקלו מצד שלא מחדשים גזירה לאחר חתימת התלמוד ואין נהוג בזמנינו לבנות תקרות מנסרים. עיין סיכום הדברים ב"פסקי תשובות" (סי' תרכט סע' טו).
4 כאשר סכך כשר מפריד בין הקורות, לא אמרינן לבוד לצרפן אפילו אם הן מונחות בפחות מג' טפחים זו לצד זו, "משנה ברורה" (שם), ו"שער הציון" (ס"ק כד).
5 שו"ע או"ח (סי' תרכו סע' א, בסוף הסעיף), ו"משנה ברורה" (שם ס"ק י). אך עיין בשו"ת "אהלה של תורה" (ח"ב סי' פה), שם הרב יעקב אריאל מתעמק בשורשי הדברים ובכח דהיתרא גדול מסיק, שלכתחילה יש לבנות פרגולות שחמתן מרובה מצילתן, אך פרגולה הקיימת ועומדת ואין מקום אחר לעשות סוכה - מותר להשתמש בה אפילו אם צילתה מרובה מחמתה וגגה הוא הסכך.
6 "משנה ברורה" (שם ס"ק ט) עפ"י שו"ע (או"ח סי' תרלא סע' ח).
7 פסק מרן בשו"ע (סי' תרלב סע' א) שאם הסכך הפסול הוא פחות מד' טפחים - ישנים תחתיו, ו"משנה ברורה" (שם ס"ק ג) כתב שלכתחילה יש להחמיר. ויש להוסיף, שאפילו לאוסרים לישון תחת הסכך הפסול, אם סכך כשר מונח על גביו, אזי ניתן לצרף פסקו של הרמ"א (בסי' תרכו סע' א), שאם הניח סכך כשר על סכך פסול, מקרי עירוב וכשר, דהיינו שהסכך הפסול מתבטל לכשר, וממילא מותר לישון תחת הפסול.
וב"משנה ברורה" (שם ס"ק ט) הוסיף שהיינו רק אם הסכך הכשר מרובה על הפסול. ואמנם ב"ביאור הלכה" (שם ד"ה מקרי ערוב וכשר) כתב שיש ראשונים החולקים על דינו זה של הרמ"א בשם המרדכי, אך בנידון דנן שהסכך הפסול הוא פחות מד' על ד', שאז רק לכתחילה אין לישון תחתיו - ניתן לצרף קולא זו להתיר לכתחילה.
8 שו"ע או"ח (סי' תרלב סע' א) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק ב).
9 ישנה בעיה נוספת המצויה בסיכוך בפלפונים (או פרגולה) - אויר המהלך על פני כל אורך הסוכה. הרמ"א (סי' תרלב סע' ב) פסק שאם אויר מהלך על פני כל אורך הסוכה, אפילו אין בו כדי לעמוד או לשכב ראשו ורובו - אין ישנים תחתיו (אפי' ברוחב כל שהוא). אלא שכמה פוסקים דחו פסק זה ופסקו שרק אם ראשו או רובו תחת האויר - אין לישון או לישב תחתיו: שו"ת שלמת חיים (סי' רמג - רמה); "חזון איש" (סי' קמד סק"ה); שו"ת "יביע אומר" (ח"ד ח' או"ח סוס"י מט); "מועדים וזמנים" (ח"ו סי' עא). אך כתבו שלכתחילה יש להניח סכך גם לרוחב הסוכה כדי לצאת ידי חשש זה.
10 "מחצית השקל" (סי' תרמ ס"ק ט) ע"פ שו"ת בעלי התוס' (סי' טו), הובא גם בהגהות מיימוניות (סוכה ה, ט) שרק סכך שמציל מן הגשמים נחשב סכך קבע פסול, אך אם אינו מציל מן הגשמים , אפילו הוא קבוע במסמרים, אינו בית וכשר. וכן משמע ב"אבני נזר" (או"ח סי' תעב) וב"ציץ אליעזר" (חט"ו, סי' כח). ועיין ב"תחומין" (כרך יט עמ' 373-377) מאמר של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ שמסיק כשיטה זו.
11 תוד"ה "סוכה ישנה" (סוכה ט ע"א) ע"פ הירושלמי שצריך לחדש בה דבר, ואע"פ שהבנת ה"בית יוסף" והטור שהוא לעיכובא, כתב ה"משנה ברורה" (סי' תרלו ס"ק ד) שדעת רוב הראשונים שהוא רק לכתחילה. ועיין ב"תחומין" (כרך כא עמ' 41-51) מאמר של הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו בנידון.
12 "משנה ברורה" (סי' תרלו ס"ק ז) ע"פ ה"חיי אדם".
13 הגהות מיימוניות הל' סוכה (פ"ה ה"ט אות מ), דבשעת עשייתן לא הוי אוהל ופסול משום "תעשה ולא מן העשוי". הובא ברמ"א או"ח (סי' תרלה סוף סע' א). לפי הב"ח וה"שערי תשובה" ס"ק ג' זה פסול רק לכתחילה ואילו לפי ה"לבוש" והט"ז וה"אליהו רבא" זה פסול אפילו בדיעבד.
14 הרמ"א (שם) עפ"י הגהות מיימוניות (שם), ו"משנה ברורה" (שם ס"ק יא).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
