- משנה וגמרא
- גיטין
בדף עז ע"ב מסופר על שכיב מרע שהניח גט בחצרו ואמר לאשתו שתעשה קניין בחצר וכך תזכה בגט ותתגרש. התוס' (ד"ה ותיזיל) מקשים מדוע אין כאן בעיה מצד טלי גיטך מעל גבי קרקע. יש לשאול מדוע התוס' לא הקשו כן כבר בדף כא ע"א, שגם שם הגמרא עוסקת במקרה זהה, שאדם הניח גט בחצרו ולאחר מכן נתן את החצר לאשתו. ונראה מכך שלא הוקשה לתוס' עצם העובדה שקודם מניח בחצרו ואחר כך מקנה אותה לאשתו, אלא הוקשה להם דווקא מצד שבמקרה כאן הוא אמר לאשה שתעשה את מעשה הקניין בחצר, ואילו שם מדובר שהוא עשה את מעשה הקניין, כנאמר שם שכתב לה שטר מתנה על החצר. וכן מבואר בדף עח ע"א, שהגמרא מקשה כיצד מועיל אם מצאה את הגט מאחוריו ולקחה הרי הווי כטלי גיטך מעל גבי קרקע, ועונה שמדובר שהיה הגט תחוב בין חגורו למותניו ושלפתו, ועדיין מקשה שאין כאן "ונתן בידה", ומסיקה שמדובר שגם הוא קירב מותניו אליה. רואים מסוגיא זו שאף אם לקחה את הגט מעל גבי גופו ולא מהקרקע אין די בכך אלא צריך שהבעל יהיה שותף בפעולת הנתינה.
אולם לפי זה צריך עיון מהי תשובת התוס'. התוס' עונים שכיוון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה הווי כאילו נתנו לה. משמע לכאורה שאין בעיה מצד שהאשה עושה את פעולת הקניין, אלא העיקר שלא יהיה הפסק בין רשותו לרשותה על ידי שיונח על גבי קרקע, ולכאורה משמע שאם יניח על גבי חצרו ותיקח משם הריהי מגורשת, ותימה שהרי כפי שראינו מוכח מהגמרא בדף עח ע"א שאם היא עשתה את כל פעולת הלקיחה אינה מגורשת. וכן בדף עח ע"ב נאמר בגמרא שאם נתן לה גט אך השאיר בידו משיחה הקשורה לגט אינה מגורשת הואיל ואין זה כריתות, אלא אם אינו יכול לנתקו ולהביאו אצלו, וכותבים שם התוס' (ד"ה אם) שאם הייתה ידה פתוחה לגמרי ורק אחר כך קמצה אותה אינה מגורשת אפילו אם כעת אינו יכול לנתקו, כיוון שכשהיד הייתה פתוחה יכול היה לנתקו, ואת פעולת קמיצת היד היא עשתה ואם כן הווי כמו טלי גיטך מעל גבי קרקע. מוכח שכל שהיא עשתה את הפעולה נחשב כטלי גיטך מעל גבי קרקע, אפילו אם ניתן ישירות מרשותו לרשותה.
הפני יהושע מחדש ומתרץ, שברגע שאומר לה "לך חזק וקני" כבר קנתה את החצר, ומעשה הקניין דרוש לאחר מכן רק כדי שלא יוכל לחזור בו. נמצא שאמירתו היא זו שהקנתה לה את החצר והגט, ולא פעולתה גרמה לכך.
האבני מילואים (קלט ס"ק יב) מתרץ שכאן הואיל ולא נעשה חצירה אלא על ידי בעלה, בכך שנתן לה את החצר שנעשה ידה לקבל הגט, אם כן הוא סייע בקבלתה וכל שמסייע בקבלתה נחשב שהוא נתן כמו קירב מותניו. צריך עדיין לדקדק בדבריו, מדוע נעשה חצירה על ידי בעלה הרי היא עשתה את מעשה הקניין בחצר. והנה כך היא גם לשון המאירי (עז ע"ב ד"ה הוזכר), שכתב שאינו בדין טלי גיטך מעל גבי קרקע "הואיל ומקנה לה הקרקע", וגם על דבריו יש לשאול, הרי היא עשתה את מעשה הקניין בחצר.
הקהילות יעקב (סי' טו) ביאר דברי המאירי והקצות, שיש לחלק בין סיוע בקניין לסיוע במעשה הקניין. כאשר אדם נותן חצר במתנה והאשה עושה את מעשה הקניין, הבעל אינו מסייע במעשה הקניין של החצר אך מסייע בעצם הקניין של החצר, שהרי הוא הנותן, וכן בהקנאת גט, אם האשה נוטלת את הגט מעל גבי קרקע, אף שהאיש סייע בהקנאת הגט הוא לא סייע במעשה הקניין של הגט. מהכתוב "ונתן" לומדים שצריך שהבעל יסייע במעשה הקניין של הגט ולא רק בעצם הקנאתו, ולפיכך לא מועיל אם תיטול את הגט מעל גבי קרקע, אולם כאשר עושה חזקה בקרקע ועל ידי כך נעשית ידה וזוכה בגט מועיל, משום שהסיוע בקניין של החצר זיכה לה את ידה ובזכות זה יכלה לעשות את מעשה הקניין בגט, נמצא שאף שלגבי החצר עצמה סייע רק בקניין ולא במעשה הקניין, מכל מקום לגבי הגט סייע במעשה הקניין. וכתב ש"לולא דמסתפינא" יש לפרש כך גם את דברי התוס', ואף שמפשט לשונם לא משמע כן שהרי כתבו ש"כיון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה הוי כאילו נתנו לה", אך יש לומר שיש קצת חיסרון תיבות בדבריהם וצריך לומר: "כיון שהגט בא מרשות הבעל לרשותה על ידי הקנאתו".
נראה לבאר באופן נוסף, שבקניינים העיקר אינו מי שעשה את מעשה הקניין אלא הנותן, שהרי המתנה באה ממנו, מרצונו ומכוחו, ולכן אף שהאשה עשתה את החזקה בקרקע ודאי שנחשב שהבעל נתן ולא היא לקחה, אולם לגבי נתינת הגט, שהעיקר הוא הנתינה המעשית, כאן הפעולה נקראת על שם מי שעשאה בפועל. הסבר זה מבוסס על דברי הקצות (ר ס"ק ה) שמספיק בגט נתינה מעשית-פיזית כדי להחיל את הגירושין (וכמבואר באמרי משה (כה ס"ק ו) אמנם צריך שיהיה גם קניין בגט אך לא הוא המחיל את הגירושין). ואמנם הסיוע כאן הוא עקיף, כי הוא לא נותן לה את הגט עצמו אלא נותן לה את הרשות, אך במקרב את מתניו והיא נוטלת משם לכאורה היא זו שעשתה את מעשה הלקיחה, אלא שיש ללמוד משם שדי בשותפות של הבעל ואפילו בכך שמסייע לה ומקרב את מתניו נחשב "ונתן".
ערעורו של הבעל בגט (גיטין דף ג.)
הרב דניאל קירש | חשוון תשפ"ה
תפקיד עדי החתימה בגט
גיטין ד.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ג אייר תשע"ט
מסכת גיטין דף ע"ג - וידאו
באדיבות ערוץ אורות
הרב אביחי קצין | ט"ו אדר א' תשע"ו
תוקפו של שטר שאיננו מקויים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ג אייר תשס"ז
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
איך ללמוד גמרא?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
לבדוק את החמץ שבלב
מתנות בחינם
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?