ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
א. נחלקו הפוסקים האם מותר להשליך לאשפה בשר וחלב שהתבשלו יחד ונאסרו בהנאה, מכיון שיאכלום החתולים והכלבים.
ב. אכילת דגים וחלב יחד - האשכנזים נהגו להקל בזה ולא לחשוש לסכנה.
מנהג הספרדים - לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל צריכים להחמיר לכתחלה, ובדיעבד מותר. לדעת הגר"ש משאש זצ"ל אין צריכים להחמיר כלל.
ג. מותר לשתות קפה עם חלב סויה או מלבין פרווה יחד עם בשר, ובתנאי שיש היכר שהחלב הוא חלב צמחי.
ד. מותר לאכול שניצל צמחי עם חלב ואין חשש למראית עין.
האם מותר להשליך בשר בחלב לפח אשפה ציבורי?
איסור ההנאה1 של בשר בחלב שנתבשלו יחד עורר שאלה מעניינת בפוסקים.
מעיקר הדין, יש לקבור את הבשר והחלב שנאסרו בהנאה. אולם, האם מותר להשליכם לפח ציבורי? האם יש איסור שכלבי וחתולי ההפקר ייהנו כלבי הפקר מבשר בחלב?
פוסקים רבים סוברים שכמו שבחמץ אסור לתת לכלבי הפקר כך גם בבשר בחלב, לפי שיש הנאה "במה שממלא רצונו להשביע לבהמה". לכן אסור להשליך לפח האשפה וצריך להשליך לאסלה או לקבור.
אמנם לדעת הגר"א והמקור חיים, אין איסור להשליך לכלבי הפקר בשר בחלב, ורק בחמץ אסור מחמת חומרתו הרבה2. לכן לשיטתם בבשר בחלב מותר יהיה להשליך לפח האשפה.
אכילת חלב ודגים
כתוב במשנה, "כל הבשר אסור לבשלו בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים".
וכתבו הראשונים שמשמע שאין איסור לאכול דגים עם חלב. אמנם, הבית יוסף כתב שאע"פ שאין איסור, יש בזה סכנה, לכן אסור.
למעשה האחרונים חלוקים בדין זה ומצאנו שלש שיטות:
א. אין שום חשש סכנה בבשר ודגים (ט"ז וש"ך ועוד פוסקים רבים).
ב. בטיגון דגים בחמאה אין סכנה, באופן אחר יש סכנה (פרי מגדים, שו"ת חינוך בית יהודה).
ג. סכנה גמורה לאכול דגים בחלב (שו"ת אדני פז, בן איש חי).
דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שלמרות שלכתחלה אסור, בדיעבד אם בישל דגים עם חלב, מותר לאוכלם יחד כיון שהרבה אחרונים מתירים אפילו לכתחילה.
והגר"ש משאש זצ"ל כתב, שמותר לכתחילה לבשל ולאכול דג וחלב. אמנם מי שחושש שיש בזה סכנה, אין צורך לשכנעו שמותר, ומוטב להניחו במנהגו3.
שתיית חלב סויה יחד עם בשר ואכילת שניצל צמחי עם חלב
שאלה מצויה השייכת לדיני בשר בחלב, מתייחסת דווקא למאכלי פרווה.
השאלה היא, האם משום 'מראית עין' יש איסור לאכול מאכלי פרווה הנראים כחלביים יחד עם בשר או להיפך.
ונחלקו הפוסקים בשאלה זו.
המהרש"ל והש"ך כתבו שאסור לאכול בשר עוף עם חלב שקדים מפני מראית עין. הפתרון לזה הוא שיניח שקדים לידו כדי שיהא ניכר שהחלב הוא חלב שקדים.
לעומת זאת, הרמ"א פסק שיש לחלק בין בשר עוף לבשר בהמה. בשר עוף אסור בחלב רק מדרבנן5, ולכן מותר לאוכלו בחלב שקדים ואין חוששים למראית עין. לעומת זאת בשר בהמה אסור מהתורה, לכן חוששים למראית עין.
הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל, מתיר יותר וכתב שאין כלל איסור מראית עין בחלב שקדים, ומותר אפילו עם בשר בהמה4.
למעשה, לכתחילה נכון להניח שקדים בתוך החלב להיכר שהוא חלב שקדים.
ולאחר הסעודה מותר לשתות חלב שקדים אפילו בלי היכר, וכן הדין בכל חלב צמחי (כגון חלב סויה)6.
ובעניין שניצל צמחי (סויה / תירס וכד') כתב הגר"ש וואזנר שליט"א ללמד זכות על המתירים לאוכלו עם חלב, על פי סברת הגר"י אייבשיץ7.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
