ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. סעודות ומשתאות בפרשתנו:
הראשונה - אָדֹם לאֱדוֹם,
השניה - משתה בבאר שבע,
השלישית - מטעמי עזים ביתיים,
הרביעית - מעדני צייד מהשדה,
החמישית בהפטרה (בתשמ"ה- שבת ערב ראש חודש) – סעודה חגיגית,
וכמוה גם למחרת היום – השישית.
ב. פעילות סודית כנגד ראש המשפחה
נובעת ממחלוקת על הראוי לירושה.
זאת מצא בפרשה וגם בהפטרה.
ועוד מצא בריחה מחשש הריגה,
שוב בשתיהן חוזרת ומופיעה.
התמצא פרטים נוספים דומים
בין אלו שני הספורים?
ג. "ויבא מן השדה" – איש שדה,
"צא השדה" נאמר למי שבגדיו "כריח שדה".
התדע כמה שנים חלפו
בין הביאה והיציאה? (רש"י)
ד. מצא:
מי סתם ומי שׂטם,
מי ברוך ה' ומי ברכו ה',
ועוד ברכה נכבדה ונאמנה,
שבירושלים קמה והייתה לשכונה!
ה. תחפושות:
כנענית והיא יהודית.
רשע והוא רב.
מרמה שהיא חכמה.
ימים אחדים שהיו לעשרים שנים.
ו. מי הוא:
מוותר על זכותו מחשש למותו?
מצפה למותו של לא יודע יום מותו.
גורם לאמירת קצתי בחיי,
ע"י דורשת אל ש-די.
דרישה כזו אף היא בגללו,
מאי רצון לחיות עקב התרוצצותו. הסבר!
ז. מי הוא:
שבגלל קיום מצוות כיבוד הורים,
קושר קשרי נישואין שניים?
כמו-כן, מקפיד הוא על גיל הנישואין,
וזאת בנישואיו הראשונים. הסבר!
מה עוד מסופר על מעשיו,
הנובעים בגלל כיבוד הוריו?
ח. שני אחים מנחה מביאים,
לברכה מצפים וכמהים.
הגדול נדחה ורבתה הקנאה,
תכנית הריגה – זו התוצאה.
כל זאת בפרשה, ולא בראשונה!
ט. צוואר שני אחים בפרשה.
על האחד – עול ששם אב,
על האחר - עור ששמה אם.
התוכל לנסות ולזכור
איזהו העול ואיזהו העור?
י. מצא:
שלוש שבועות בפרשה,
ועוד אחת בהפטרה.
(חלקן נזכר קיומן -
התדע למצוא היכן?)
תשובות
א. 'ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים'. אבימלך ואנשיו באו ליצחק לבאר שבע 'ויעש להם משתה ויאכלו וישתו'. המטעמים שנתנו יעקב ועשו ליצחק כדי שיברכם. בהפטרת 'מחר חודש' מסופר על הסעודות של שאול בראש חודש ביום הראשון והשני.
ב. יעקב מתחפש, זוכה בברכות ובורח מפני עשו. יהונתן עוזר לדוד ומודיע לו על כוונת שאול אביו להורגו.
ג. במכירת הבכורה נאמר- 'ויבא עשו מן השדה' ('ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה'). בנתינת הברכות יצחק מבקש מעשו 'וצא השדה וצודה לי ציד' (על בגדי עשו נאמר 'וירח את ריח בגדיו... ראה ריח בני כריח שדה').
במכירת הבכורה יעקב היה בן 15. רש"י כותב שבאותו היום מת אברהם, ובמיתת אברהם (בגיל 175) יצחק היה בן 75 (נולד לאברהם בגיל 100) ויעקב בן 15 (נולד ליצחק בגיל 60). בנתינת הברכות יעקב היה בן 63 (רש"י בפסוק האחרון בפרשה). נמצא שעברו 48 שנים בין מכירת הבכורה לברכות.
ד. 'וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים', 'וישטום עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו', אבימלך אומר ליצחק 'אתה עתה ברוך ה', 'ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', 'ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'.
ה. 'ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי'. על עשו נאמר 'ורב יעבוד צעיר'. 'בא אחיך במרמה ויקח ברכתך' ובאונקלוס 'על אחוך בחכמתא...'. רבקה אמרה ליעקב 'קום ברח לך אל לבן אחי חרנה, וישבת עמו ימים אחדים', למעשה יעקב היה בבית לבן עשרים שנה.
ו. עשו. מוותר על הבכורה בגלל 'הנה אנכי הולך למות'. 'ויאמר עשו בליבו יקרבו ימי אבל אבי', יצחק אמר 'הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי'. רבקה אומרת 'קצתי בחיי מפני בנות חת', על רבקה נאמר 'ויתרוצצו הבנים בקרבה... ותלך לדרוש את ה'.
ז. עשו. 'וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל... על נשיו לו לאשה'. 'ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית...' וברש"י- 'כשהיה בן ארבעים אמר אבא בן ארבעים שנה נשא אשה אף אני כן'. 'ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו' (ע"פ אונקלוס שם).
ח. קרבנות קין והבל בפרשת בראשית וברכות יעקב ועשו בפרשתנו.
ט. 'ותקח רבקה... ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צוואריו'. יצחק מברך את עשו 'והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך'.
י. שבועת עשו ליעקב במכירת הבכורה. ה' אומר ליצחק 'והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך'. שבועת יצחק ואבימלך. שבועת יהונתן ודוד בהפטרת 'מחר חודש'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
