ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. סעודות ומשתאות בפרשתנו:
הראשונה - אָדֹם לאֱדוֹם,
השניה - משתה בבאר שבע,
השלישית - מטעמי עזים ביתיים,
הרביעית - מעדני צייד מהשדה,
החמישית בהפטרה (בתשמ"ה- שבת ערב ראש חודש) – סעודה חגיגית,
וכמוה גם למחרת היום – השישית.
ב. פעילות סודית כנגד ראש המשפחה
נובעת ממחלוקת על הראוי לירושה.
זאת מצא בפרשה וגם בהפטרה.
ועוד מצא בריחה מחשש הריגה,
שוב בשתיהן חוזרת ומופיעה.
התמצא פרטים נוספים דומים
בין אלו שני הספורים?
ג. "ויבא מן השדה" – איש שדה,
"צא השדה" נאמר למי שבגדיו "כריח שדה".
התדע כמה שנים חלפו
בין הביאה והיציאה? (רש"י)
ד. מצא:
מי סתם ומי שׂטם,
מי ברוך ה' ומי ברכו ה',
ועוד ברכה נכבדה ונאמנה,
שבירושלים קמה והייתה לשכונה!
ה. תחפושות:
כנענית והיא יהודית.
רשע והוא רב.
מרמה שהיא חכמה.
ימים אחדים שהיו לעשרים שנים.
ו. מי הוא:
מוותר על זכותו מחשש למותו?
מצפה למותו של לא יודע יום מותו.
גורם לאמירת קצתי בחיי,
ע"י דורשת אל ש-די.
דרישה כזו אף היא בגללו,
מאי רצון לחיות עקב התרוצצותו. הסבר!
ז. מי הוא:
שבגלל קיום מצוות כיבוד הורים,
קושר קשרי נישואין שניים?
כמו-כן, מקפיד הוא על גיל הנישואין,
וזאת בנישואיו הראשונים. הסבר!
מה עוד מסופר על מעשיו,
הנובעים בגלל כיבוד הוריו?
ח. שני אחים מנחה מביאים,
לברכה מצפים וכמהים.
הגדול נדחה ורבתה הקנאה,
תכנית הריגה – זו התוצאה.
כל זאת בפרשה, ולא בראשונה!
ט. צוואר שני אחים בפרשה.
על האחד – עול ששם אב,
על האחר - עור ששמה אם.
התוכל לנסות ולזכור
איזהו העול ואיזהו העור?
י. מצא:
שלוש שבועות בפרשה,
ועוד אחת בהפטרה.
(חלקן נזכר קיומן -
התדע למצוא היכן?)
תשובות
א. 'ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים'. אבימלך ואנשיו באו ליצחק לבאר שבע 'ויעש להם משתה ויאכלו וישתו'. המטעמים שנתנו יעקב ועשו ליצחק כדי שיברכם. בהפטרת 'מחר חודש' מסופר על הסעודות של שאול בראש חודש ביום הראשון והשני.
ב. יעקב מתחפש, זוכה בברכות ובורח מפני עשו. יהונתן עוזר לדוד ומודיע לו על כוונת שאול אביו להורגו.
ג. במכירת הבכורה נאמר- 'ויבא עשו מן השדה' ('ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה'). בנתינת הברכות יצחק מבקש מעשו 'וצא השדה וצודה לי ציד' (על בגדי עשו נאמר 'וירח את ריח בגדיו... ראה ריח בני כריח שדה').
במכירת הבכורה יעקב היה בן 15. רש"י כותב שבאותו היום מת אברהם, ובמיתת אברהם (בגיל 175) יצחק היה בן 75 (נולד לאברהם בגיל 100) ויעקב בן 15 (נולד ליצחק בגיל 60). בנתינת הברכות יעקב היה בן 63 (רש"י בפסוק האחרון בפרשה). נמצא שעברו 48 שנים בין מכירת הבכורה לברכות.
ד. 'וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים', 'וישטום עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו', אבימלך אומר ליצחק 'אתה עתה ברוך ה', 'ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', 'ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'.
ה. 'ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי'. על עשו נאמר 'ורב יעבוד צעיר'. 'בא אחיך במרמה ויקח ברכתך' ובאונקלוס 'על אחוך בחכמתא...'. רבקה אמרה ליעקב 'קום ברח לך אל לבן אחי חרנה, וישבת עמו ימים אחדים', למעשה יעקב היה בבית לבן עשרים שנה.
ו. עשו. מוותר על הבכורה בגלל 'הנה אנכי הולך למות'. 'ויאמר עשו בליבו יקרבו ימי אבל אבי', יצחק אמר 'הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי'. רבקה אומרת 'קצתי בחיי מפני בנות חת', על רבקה נאמר 'ויתרוצצו הבנים בקרבה... ותלך לדרוש את ה'.
ז. עשו. 'וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל... על נשיו לו לאשה'. 'ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית...' וברש"י- 'כשהיה בן ארבעים אמר אבא בן ארבעים שנה נשא אשה אף אני כן'. 'ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו' (ע"פ אונקלוס שם).
ח. קרבנות קין והבל בפרשת בראשית וברכות יעקב ועשו בפרשתנו.
ט. 'ותקח רבקה... ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צוואריו'. יצחק מברך את עשו 'והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך'.
י. שבועת עשו ליעקב במכירת הבכורה. ה' אומר ליצחק 'והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך'. שבועת יצחק ואבימלך. שבועת יהונתן ודוד בהפטרת 'מחר חודש'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








