ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
וְכַאֲשֶׁר יָדַע מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה לוֹ מְחִצָּה שֶׁלֹּא קְרָעָהּ, וְשֶׁכְּבָר נִשְׁלְמוּ בּוֹ מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת כֻּלָּן וְהַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת כֻּלָּן - בִּקֵּשׁ לְהַשִּׂיג ה' עַל אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ, הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁאַר מוֹנֵעַ, וְאָמַר: "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" (שמות לג, יח). וְהוֹדִיעוֹ, יִתְעַלֶּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ זֶה בִּהְיוֹתוֹ שֵׂכֶל מָצוּי לְחֹמֶר•, רְצוֹנִי לוֹמַר: בַּאֲשֶׁר הוּא אָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ: "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שם שם, כ). הִנֵּה לֹא נִשְׁאֲרָה בֵּינוֹ וּבֵין הַשָּׂגַת ה' עַל אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ אֶלָּא מְחִצָּה אַחַת בְּהִירָה, וְהוּא הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי הַבִּלְתִּי נִבְדָּל•. וְהִשְׁפִּיעַ עָלָיו, יִתְעַלֶּה, וְנָתַן לוֹ מִן הַהַשָּׂגָה אַחַר שְׁאֵלָתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ קֹדֶם שְׁאֵלָתוֹ, וְהוֹדִיעוֹ כִּי הַתַּכְלִית• לֹא תִּתָּכֵן לוֹ וְהוּא בַּעַל גֶּשֶׁם. וְכִנָּה אֲמִתַּת הַהַשָּׂגָה בִּרְאִיַּת פָּנִים, כִּי הָאָדָם, אִם יִרְאֶה פְּנֵי חֲבֵרוֹ - תִּקָּנֶה לוֹ בְּנַפְשׁוֹ צוּרָה שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל בָּהּ עִם זוּלָתוֹ; אֲבָל אִם יִרְאֶה אֲחוֹרָיו - אַף עַל פִּי שֶׁיַּבְחִינוֹ בְּזֹאת הָרְאִיָּה, אֲבָל לִפְעָמִים יְסֻפַּק עָלָיו, וְלִפְעָמִים יִתְבַּלְבֵּל לוֹ עִם זוּלָתוֹ. כֵּן הַשָּׂגָתוֹ יִתְעַלֶּה עַל הָאֱמֶת, הִיא, שֶׁיִּקָּנֶה מֵאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ בַּנֶּפֶשׁ מַה שֶׁלֹּא יִשְׁתַּתֵּף בַּמְּצִיאוּת הַהִיא זוּלָתוֹ מִן הַנִּמְצָאוֹת•, עַד שֶׁיִּמְצָא בְּנַפְשׁוֹ אֵת מְצִיאוּתוֹ חֲקוּקָה, נִפְרֶדֶת מִמַּה שֶׁיִּמְצָא בְּנַפְשׁוֹ מִמְּצִיאוּת שְׁאָר הַנִּמְצָאוֹת. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשָּׂגַת הָאָדָם זֶה הַשֵּׁעוּר• מִן הַהַשָּׂגָה, אֲבָל הוּא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הִשִּׂיג לְמַטָּה מִזֶּה מְעַט, וְהוּא אֲשֶׁר כִּנָּה אוֹתוֹ: "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי" (שמות לג, כג). וַאֲנִי עָתִיד לְהַשְׁלִים זֶה הָעִנְיָן בְּסֵפֶר הַנְּבוּאָה.
השוואת החכמים למשה
וְכַאֲשֶׁר יָדְעוּ הַחֲכָמִים, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, כִּי אֵלּוּ שְׁנֵי הַמִּינִים מִן הַפְּחִיתֻיּוֹת, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַשִּׂכְלִיּוֹת וְהַמִּדּוֹתִיּוֹת, הֵם אֲשֶׁר יָחֹצּוּ בֵּין הָאָדָם וּבֵין ה', וּבָהֶם יִהְיֶה יִתְרוֹן מַדְרֵגוֹת הַנְּבִיאִים זוֹ עַל זוֹ - אָמְרוּ עַל קְצָתָם, לְמַה שֶּׁרָאוּ מֵחָכְמָתָם וּמִדּוֹתֵיהֶם: "רְאוּיִים שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ". וְאַל יִתְעַלֵּם מִמְּךָ עִנְיַן הַדִּמְיוֹן•, לְפִי שֶׁהֵם דִּמּוּ אוֹתָם אֵלָיו, לֹא שֶׁיַּשְׁווּם עִמּוֹ, חָלִילָה לָאֵל. וכֵן אָמְרוּ עַל אֲחֵרִים: כִּיהוֹשֻׁעַ, עַל הָאֹפֶן אֲשֶׁר זָכַרְנוּ. וְזֶה הוּא הָעִנְיָן אֲשֶׁר הִתְכַּוַּנּוּ לְבָאֲרוֹ בְּזֶה הַפֶּרֶק.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
38 - פרק ז'
39 - פרק ז' חלק ב
40 - פרק ז חלק ג
טען עוד
מָצוּי לְחֹמֶר – הקשור לגוף חומרי. הַבִּלְתִּי נִבְדָּל – שאינו מנותק מהחומר. הַתַּכְלִית – הידיעה הסופית העליונה. אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ וכו' – מציאות ה' שונה במהותה ממציאות שאר הנמצאים ש"נמצאו מאמיתת המצאו". זֶה הַשֵּׁעוּר – השגה במידה כל כך עליונה. הַדִּמְיוֹן – השוואה חלקית מבחינה מסוימת.
ביאורים
במקומות רבים בספריו מתייחס הרמב"ם בהערכה מיוחדת לאדון הנביאים – משה רבנו. מדרגת נבואת משה רבנו איננה כשאר מדרגות הנביאים. השגתו של משה רבנו הייתה כה עליונה עד שהרמב"ם מציין שנשארה בין השגתו להשגת האמת האלוהית השלמה רק מחיצה אחת. אלא שמחיצה זו לא נבעה כתוצאה מפחיתות מסוימת אלא מטבע היותו בן אדם. משה רבנו השיג את התיקון המלא הן בהשגתו השכלית והן בתיקון מידותיו, לכן הוא ביקש לזכות ולראות בכבוד ה'. את ההשגה השלמה מכנה התורה ראיית הפנים. זהו משל לראייה בהירה של הנהגת ה' בעולם, ראייה שלא מותירה עוד ספק בקרב המאמין. לשלמות ההשגה הזאת, אפילו משה רבנו לא יכול היה להעפיל. המחיצה שמנעה ממנו את ההשגה הזאת הייתה העובדה שאחרי ככלות הכול, שכלו של משה רבנו הוא שכל אנושי, וככזה, הוא מוגבל בהשגתו. עם זאת, ההשגה שלה זכה אדון הנביאים הייתה הגבוהה ביותר לה זכה אי פעם בן אנוש. מהי אפוא משמעות ראיית אחורי ה' ולא פניו – הראייה שלה זכה משה רבנו? נראה שמשמעות הדבר היא ראייה של תוצאות ההנהגה האלוהית – הסוף של המעשה, אך לא המחשבה שעמדה מאחורי המעשה. לעולם לא נוכל להבין את כל החשבון האלוהי. כל עוד אנו בעולם הזה נוכל להבחין רק בתוצאות. נראה שמשה רבנו בהשגתו העליונה הצליח להשיג בבהירות את השגחת ה' המתגלה בעולם אך לא את כל המניעים שעומדים מאחוריה.
הרחבות
האם דעת הרמב"ם ביחס לנבואה מוסכמת על חכמי ישראל?
האברבנאל חולק על הרמב"ם הסובר שיש תנאים רוחניים לנבואה: "שדעת זה בנוי על דברי הפילוסוף, שהנבואה היא דבר טבעי מגעת לאדם, כשאר הצורות שלא יחולו בנושאיהם כי אם אחרי ההכנות הראויות אליהם. ואין זה דעת תורתנו, כי אין הנבואה דבר טבעי ואין ההכנה צריכה אליה , כי הנבואה דבר נסיי " [פירוש האברבנאל לעמוס א, א].
האברבנאל מוכיח את טענתו מהנביא עמוס: "והלא עמוס עם היותו בנוקדי (כי בעל הצאן נקרא נוקד) והיה בנוקדים, ר"ל משרת אצל הנוקדים, ולא למד חכמה... התנבא".
המלבי"ם מיישב את דעת הרמב"ם: "ולדעתי ישב זה הבדל בין הנביא המנבא לצורך עצמו ושלימותו, ובין הנביא שהוא שליח לצורך הכלל . כי שינבא ה' את האדם הבלתי מוכן אל הנבואה הוא כבריאת יש מאין, וזאת לא יעשה ה' רק לצורך גדול... ולכן לא יבחר ה' להשפיע רוח נבואה על איש, רק בהיותו מזומן לה, שאז יוסף ברכתו בה הכנה הנמצאת בו ביתר שאת ויתר עז להשלימו... אבל בעת שיצטרך ה' לשלוח נביא אל הדור, ולא ימצא איש המוכן לזה בטבעו מלידה ומבטן ומהריון ועל ידי הכנתו, יבחר ה' את אשר יקרב אליו מצד צדקתו יגדל הנס. ומזה המין היה נבואת עמוס, שלא ניבא לצורך עצמו רק לצורך הכלל" [פירוש המלבי"ם לעמוס א, א].
שאלות לדיון
מה היחס בין היהדות ובין תפיסות מזרחיות שבהם ישנו ניסיון להתעלוּת ושחרור מעולם הגוף על מנת להתאחד עם הרוחניות?
"בִּקֵּשׁ לְהַשִּׂיג ה' עַל אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ". האם גם אנחנו צריכים לשאוף למעלה זו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
