ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
הפרשנים הפוליטיים הבכירים נוהגים באופן דומה. החוכמה הגדולה אינה לפרש מהלך זה או אחר של פוליטיקאי מכהן, אלא לנבא מי מבין הפוליטיקאים והקצינים הצעירים יהיה ראש הממשלה בעוד 10-15 שנים. (מפורסמת הכתבה בה ניבאו פרשנים פוליטיים על התמודדותם של בנימין נתניהו ואהוד ברק על כס ראש הממשלה, בעת שנתניהו היה 'רק' שגריר באו"ם ואהוד ברק קצין בצבא).
מבחינה זו, להבדיל, הפרשה שלנו היא – 'הדבר הבא'. המפגש בין יהודה ויוסף הוא הסימן המקדים לשתי שושלות ההנהגה בישראל לאורך דורות רבים. בפגישת הפסגה הנוכחית – יהודה הוא רק מנהיג האחים, ויוסף משנה למלך מצרים, אך ממפגש זה השתלשלו ובאו 'שתי המפלגות הגדולות בישראל' – בית רחל ובית לאה, שאול ודוד, שלמה וירבעם בן נבט, מלכות יהודה ומלכות ישראל, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. כבר חז"ל רמזו לכך במדרש רבה – "כי הנה המלכים נועדו... זה יהודה ויוסף... השבטים אמרו: מלכים מדיינים אלו עם אלו, אנו מה אכפת לנו, יפה למלך מדיין עם מלך".
אולם, 'פרשן פוליטי' חד עין במיוחד, שיודע לאתר את תהליכי העומק הסמויים ולגלות את 'הדבר הבא', ישיב לב בפרשה לנקודה נוספת. בפגישת הפסגה עוסקים ב... בנימין. בנימין הוא בן אדם ולא חפץ, אדם בוגר, אב לעשרה ילדים (מו, כא) ובכל זאת – בתורה לא מובאת אף מילה בשמו. האם אין לו מה לומר בדיון החורץ את גורלו?
כבר בפרשת מקץ נאמר על האחים – "ויקחו האנשים את המנחה הזאת, ומשנה כסף... ואת בנימין...". בנימין, כביכול, הוא אחד מרשימת החפצים הנלקחים למצרים. הוא כוכב מרכזי בפרשה, ובכל זאת לא מתבטא בה. המקום היחידי שמספר על פעילותו הוא – "ובנימין בכה על צואריו".
דומה, שתכונת השתיקה והצניעות המיוחדים של רחל ובנימין היא שסללה את דרכו של שבט זה למלכות ולתפקידיו המיוחדים. וכך למדונו חז"ל (מגילה יג:): "בשכר צניעות שהיתה בה ברחל, זכתה ויצא ממנה שאול. ובשכר צניעות שהיה בו בשאול, זכה ויצאת ממנו אסתר.. ומה צניעות היתה בשאול? דכתיב – ואת דבר המלוכה לא הגיד לו...". (בנימין הוא גם הראשון מארבעת הצדיקים, שלא טעמו כלל טעם חטא, ומתו רק בגלל חטא אדם הראשון- ב"ב יז.).
למרבה ההפתעה, המלך הראשון בישראל יצא מבנימין. השתקן עקף את אחיו הגדולים האסרטיביים והמנהיגים. מבית רחל נבחר ראשונה מי שירש את צניעותה, ורק בהמשך הגיע המלך מצאצאי יוסף. למה ומדוע?
בנימין הופך בפרשתנו למתווך ומאחד בין כל חלקי האומה. בזכותו, התאחדו מחדש יוסף ויהודה. ואכן, מבחינה גיאוגרפית נחלת בנימין בארץ ישראל מחברת את נחלת יהודה לנחלת יוסף. ואף בזמן שממלכות יהודה וישראל נפרדות זו מזו בהנהגת ירבעם בן נבט מצאצאי יוסף, שומר שבט בנימין על נאמנות למלכות יהודה, ולפיכך מאז גלות עשרת השבטים – בני בנימין הם מייצגי בית רחל בתוך כלל העם היהודי.
בדרך כלל, למלכות והנהגה זוכה מי שנוטל אחריות ומוביל כיהודה ויוסף, אך יש מקום גם לבנימין אשר בביטולו וצניעותו, לא מחפש את מקומו האישי, ודווקא משום כך יש בכוחו לאחד את כלל האומה, ולהעביר את העם מתקופת השופטים בה כל שבט עמד בפני עצמו לתקופת המלוכה בה התאחדנו לעם.
ואולי – בכך אפשר גם לחבר רעיונית את המחלוקת בשאלת הבעלות על ירושלים. מצאנו שנחלקו התנאים (יומא יב.) – יש אומרים: ירושלים לא התחלקה לשבטים אלא שייכת לכלל העם, ויש אומרים: חולקה בין בנימין ויהודה, כשמקום המקדש שייך לבנימין. וכעת מובן, שחלקו של בנימין המבטל עמו לכלל האומה הוא בעצם חלקו של כלל העם.
ויהי רצון שנלך בדרכו של בנימין, ונזכה לביטול לה' ומכוחו לאחדות אמיתית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
