ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- שיעורים נוספים ברפואה
מצווה לקיים בחנוכה סעודות, כדי לשמוח בישועה שעשה ה' לישראל בימים ההם בזמן הזה. וכך משמע מהרמב"ם שקרא לימי החנוכה "ימי שמחה והלל", ולכל שמחה צריך להיות ביטוי גם בסעודה. ולא זו בלבד אלא שלדעת ראבי"ה מצווה לקבוע בחנוכה סעודה על פת.
ואמנם לדעת מהר"ם מרוטנבורג אין מצווה לקיים סעודות בחנוכה, כי הנס היה רוחני, ולכן ההודאה היא בתפילה ולא בסעודות. אולם למעשה נוהגים להרבות בסעודות בחנוכה, ומרבים לומר בהן דברי תורה, שירות ותשבחות, ועל ידי כך לכל הדעות הסעודות הן סעודות מצווה. בנוסף לכך, על ידי דברי התורה יקבלו הסעודות את אופיו המיוחד של חנוכה שעיקרו שמחה רוחנית, ומתוך כך השמחה תימשך לסעודה.
האם לפי מנהג הספרדים ילדים רשאים להדליק נרות בברכה?
שאלה: מנהג הספרדים שרק גדול הבית מדליק נרות חנוכה, אלא שפעמים רבות הילדים משתוקקים להדליק גם הם חנוכייה. האם מותר להם להדליק נרות לפי מנהג ספרדים, והאם יוכלו לברך על ההדלקה?
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
398 - בין מסירות נפש לקבלת הדין
399 - הקפדה על צניעות בלימודי פיזיותרפיה
400 - היוזמה הגברית והשלמות הנשית
טען עוד
צניעות בלימודי פיזיותרפיה
לפני למעלה מעשר שנים קיבלתי שאלה מבחורה שרצתה ללמוד פיזיותרפיה במכללת אריאל. היא סיפרה שבבואה להירשם, הכריחו אותה לחתום על טופס שבו התחייבה לערוך במשך הלימודים תרגילים ועיסויים על בנים ושהם יערכו אותם עליה. הם הסבירו שבלא זאת, אי אפשר ללמוד כראוי פיזיותרפיה. בנוסף לכך היא סיפרה, שגם כאשר מתאמנים בנים עם בנים ובנות עם בנות, אין ההנהלה מסכימה שיפרשו שם וילון לצניעות. יש לציין שהתרגולים נעשים בבגדים תחתונים בלבד. שאלתה הייתה, האם מותר ללמוד בבית ספר זה? היא הוסיפה וציינה שבאוניברסיטת באר שבע ותל אביב מתחשבים יותר בדתיים ומאפשרים להם ללמוד בלא לנגוע בבני המין השני, ואף מאפשרים לדתיים לפרוש וילון לצניעות בעת העבודה המעשית (אינני יודע אם עדיין הם מאפשרים זאת).
השבתי לה שאסור ללמוד במקום כזה. ואמנם כדי לטפל בחולה מותר לרופא לנגוע בבן המין השני, ולראות מקומות צנועים שבגופו, ובתנאי שהדבר אינו מעורר את יצרו. אולם כאשר הדבר כרוך במגע ממושך, כמו בטיפול פיזיותרפי שכולל סדרה של עיסויים, צריך להשתדל מאוד שבנים יטפלו בבנים ובנות בבנות, ורק כשאין אפשרות אחרת, וכאשר המטפל או המטפלת יודעים שהדבר אינו מעורר את יצרם - מותר. ובכל אופן בעת הלימודים אין לכך היתר.
לגבי טענת המנהלת שאי אפשר ללמד פיזיותרפיה בלא תרגולים של בנים על בנות ולהפך, התייעצתי עם הרב פרופ' אברהם שטיינברג, מחבר 'אנציקלופדיה הלכתית רפואית', ואף הוא שלל את הצורך בכך, וציין כי אין הבדלים משמעותיים בין גוף הגבר לגוף האישה, ולכן אין הכרח שיתאמנו זה על זה. עוד הוסיף כי רק לאחרונה החלו גברים להיכנס למקצוע זה, ולפני כן כאשר רק נשים למדו פיזיותרפיה איש לא טען שהן חייבות להתאמן על גברים.
גם מורים דתיים לפיזיותרפיה, בעלי ניסיון של עשרות שנים, אמרו לי שאין צורך להתאמן על בני המין השני, מפני שבכל מה שקשור לפיזיותרפיה, לבד מבעיות נדירות, אין הבדלים משמעותיים.
אמנם היו מורים שאמרו שיש צורך שהמטפל הדתי יתרגל שלא להתרגש יתר על המידה בעת שהוא מטפל בבן המין השני, ולשם כך טוב שיתרגל לכך בעת הלימודים. אולם לשם כך די בתרגול בעת הסטאג', שאז מטפלים ממש במי שזקוק לכך, והטיפול נעשה תחת הנחייה של מדריך והוא נעשה באדם זר ולא בחבר ללימודים שנפגשים איתו יום יום במשך שנים.
ומי שמתכוון לטפל בגברים בלבד, גם לכך אין לו היתר. ויש לדעת שעדיין יש הרבה יותר מטפלות ממטפלים, וגברים דתיים רבים נמנעים מלקבל טיפול פיזיותרפי מפני שאין גבר שיטפל בהם. ולכן מטפל שירצה להתמקד בטיפול בגברים בלבד, יוכל לעבוד במשרה מלאה ואף יותר. ורצוי שהמערכת הרפואית תסייע ככל יכולתה בכך.
השינוי לטובה
בעקבות התשובה, אותה בחורה עברה ללמוד בבאר שבע, שם סיימה את לימודיה בהצלחה. תלמידים נוספים נמנעו מלהירשם לאריאל. תלמידים שכבר למדו באריאל התלוננו על הדרישה הפוגעת, ובעקבות זאת המדיניות השתנתה, וכבר קרוב לעשר שנים שבאוניברסיטת אריאל מאפשרים לדתיים להתאמן על בני אותו המין, כאשר וילון פרוש ביניהם לבין השאר. זה הוביל לעלייה בהרשמה. מחצית מהתלמידים דתיים.
אולם לאחרונה שמעתי לצערי שחל שינוי במנהגם של חלק מהבנים הדתיים. הם שמעו כי רצוי מאוד שכל תלמיד יתרגל עיסויים על שני המינים, ועמדה זו מצאה חן בעיניהם. הם הציגו אותה בפני רבנים כצורך רפואי הכרחי, ומתוך כך מצאו לכך גם היתר. אם אין ברירה, אז חייבים לתרגל עיסויים על בנות. אמנם הבנות הדתיות לא השתכנעו מכך, והן עדיין מתעקשות להתאמן זו על זו, אבל לבנים היה חשוב מאוד להיות כמה שיותר מקצועיים...
מקרים כאלה עלולים בסופו של דבר לפגוע באפשרות של דתיים להשתלב באקדמיה יחד עם חילוניים.
זה מזכיר לי דברים שאמר מו"ר הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל. הוא פסק שצריך לסרב לפקודת הגירוש, אבל היו רבנים ששמעו ממפקדים בכירים שהסירוב יגרום לפיקוח נפש לאומי, ובעקבות זאת הורו למלא את הפקודה. הוא סיפר אז על פריץ שטען בפני חבריו שהיהודי שלו תמיד שומע בקולו. אם יורה לו לשתות יין נסך - ישתה. כשהגיע היהודי אל הפריץ, הורה לו לשתות מיינו. היהודי סירב. הוציא הפריץ אקדח, כיוון לרקתו של היהודי ואיים: אם לא תשתה אהרוג אותך. היהודי שתה. לאחר שסיים את הכוס, ליקק את שפתיו ואמר: היין טעים. אולי תכוון אליי שוב את האקדח, ותצווה עליי לשתות כוס נוספת?
אגב, אותם אנשים שטוענים לגבי לימודי הפיזיותרפיה שיש הבדל גדול מאוד בין גברים לנשים, טוענים גם לגבי שילוב בנות בחילות הלוחמים, שאין שום הבדל בין גברים לנשים, וכל מה שגברים יכולים גם נשים יכולות. הוויכוח בשני המקרים אינו על השוויון ועל ההבדלים שבין גברים לנשים, אלא על ערכה של מידת הצניעות.
גברים ונשים בשירי שבת
במשפחות רבות מתעוררת שאלה כיצד ינהגו הנשים בשירי שבת. כאשר רק בני המשפחה מקרבה בדרגה ראשונה מסובים, ברור שגם הבנות שרות. אבל כאשר הילדים מתחתנים ומגיעים גם החתנים, האם גם אז מותר לבנות לשיר?
במשפחתנו, כמו בעוד משפחות רבות, מקובל שהנשים אינן שרות כאשר ישנם גברים שאינם קרובים להן מדרגה ראשונה. זה כמובן גורם למעט בשירי שבת. השאלה האם כך חייבים לנהוג.
בשו"ת שרידי אש (א, עז), בתוך דיון בשאלה האם איסור שמיעת שירת נשים הוא גם כאשר קבוצת אנשים שרה יחד, כתב הרב וינברג זצ"ל שבאופן כללי הדבר אסור, משום שאין הבדל בין שמיעה של קבוצת בנות לבין שמיעת בת אחת, שהרי אמרו חכמים (מגילה כא, ב) שקול שחביב על האדם ניתן לשומעו גם בין קולות רבים. אלא שהוסיף הרב וינברג, שבבואו לגרמניה ראה שגם בבתי החרדים מזמרים האנשים והנשים ביחד שירי שבת. וכששאל היאך הם נוהגים כך, ענו לו שכך הורו להקל הגאונים הצדיקים רבי עזריאל הילדסהיימר והרש"ר הירש. ואם כן ראוי לחפש את טעם ההיתר שלהם. ואולי הוא מפני שהם פסקו כדעת כמה מגדולי הראשונים שסוברים שהאיסור לשמוע קול של אישה הוא רק כאשר מתכוונים ליהנות מקולה, אבל כשאין כוונה כזו אין איסור. וכן בספר 'שדי חמד' (מערכת קול) הזכיר דעה של רב ספרדי שהתיר לגברים ונשים לשיר שירי קודש ביחד, משום שבשירי קודש אין חשש להרהור. ואם כן, מאחר שהמטרה היא לשיר שירי קודש ולא ליהנות מקולן של נשים, ובנוסף לכך כמה שרים ביחד, כך שבלא תשומת לב מיוחדת לא יבחין השומע בקולה של אישה מסוימת דווקא - התירו הרבנים מגרמניה לגברים ונשים לשיר ביחד שירי קודש.
בעניין זה סיפר לי פרופ' שאול שטמפפר עדות מביתו של הגאון הרב צבי פסח פרנק זצ"ל, איש אמונו של מרן הרב קוק זצ"ל ומי שכיהן אחריו כרבה של ירושלים. הרב פרנק היה דוד של הסבא שלו, והוא זכר שבהיותו ילד ביקר בשבת בבית הרב פרנק, וכל הנוכחים שרו זמירות שבת ביחד - גברים ונשים. כדי להיות בטוח שעדותו נכונה, שאל לפני כשנה את ר' אברהם פרנק ז"ל, בנו של הרב פרנק, האם גם כאשר היו שם גיסים הבנות שרו. והוא אישר שכך היה. גם אלמנתו חזרה וסיפרה זאת, כאשר זכרה היטב היכן ישב כל אחד מבני המשפחה.
אינני יודע אם נשנה את מנהגנו, וגם אינני יודע אם הרב פרנק זצ"ל תמך בזה בלב שלם או שכך נהגו הבנות ולא מיחה בידן. אבל נדמה שזו עדות חשובה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
