ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
וּמִפְּנֵי כִּי עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת1 הֵם מִן הָעוֹלָם הַטִּבְעִי, לְכָךְ הָיוּ שִׁבְעִים אֻמּוֹת*. כִּי עוֹלַם הַטֶּבַע נִבְרָא בְּשִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וּכְנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי עוֹלַם הַטֶּבַע הָיוּ שִׁבְעִים אֻמּוֹת כְּנֶגֶד כָּל יוֹם עֲשָׂרָה. וְהָאֻמָּה הַיְחִידָה הָיְתָה עַל הַטֶּבַע, וְהִיא כְּנֶגֶד הַשְּׁמִינִי, כִּי הַשְּׁמִינִי הוּא עַל הַטֶּבַע*. וּלְכָךְ רְאוּיָה לְיִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עַל עוֹלַם הַטֶּבַע. וְהַתּוֹרָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם• הַטִּבְעִי, וְיִשְׂרָאֵל נִבְרְאוּ גַּם כֵּן קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הַטִּבְעִי. לְכָךְ כָּל עִנְיַן הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בַּשְּׁמִינִי. כִּי הַטֶּבַע הִיא תַּחַת מִסְפָּר שִׁבְעָה. וּמַה שֶּׁהוּא עַל הַטֶּבַע הוּא שְׁמִינִי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בַּפֶּרֶק שֶׁאַחַר זֶה. וּלְכָךְ הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, אֲשֶׁר בָּחַר ה' יִתְבָּרַךְ לְחֶלְקוֹ, הֵם הֵם נִתְיַחֲדוּ בַּפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיוֹת, שֶׁהֵם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, לְפִי מַדְרֵגַת נַפְשָׁם הָאֱלֹהִית, בְּמַה שֶּׁהָיוּ מוּכָנִים לִנְבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְלִהְיוֹת הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. וְעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, לְפִי מַעֲלָתָם, נָתַן לָהֶם ז' מִצְווֹת שֶׁהֵם שֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ.
הוכחה שתכונת נפש ישראל מתאימה לתורה ולא כך נפש העמים
וּבְפֶרֶק קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה(ב, ב) : ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן(דברים לג, ב) . מַאי בָּעֵי בְּשֵׂעִיר? וּמַאי בָּעֵי בְּפָארָן2 ? מְלַמֵּד, שֶׁהֶחְזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתּוֹרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, וְלֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ, עַד שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְקִבְּלוּהָ. וּבַמִּדְרָשׁ (ספרי וזאת הברכה אות שמג ויאמר) אָמַר, מְלַמֵּד שֶׁהֶחְזִיר3 הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה לִבְנֵי עֵשָׂו וְאָמַר לָהֶם: רוֹצִים אַתֶּם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וְאָמְרוּ לוֹ: מַה כְּתִיב בָּהּ? אָמַר לָהֶם: לֹא תִרְצָח(שמות כ, יב) . אָמְרוּ לוֹ: כָּל בְּרָכוֹת שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ4 וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה(בראשית כז, מ) , אֵין אָנוּ רוֹצִים לְקַבְּלָהּ. אָמַר לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל: רוֹצִים אַתֶּם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: מַה כְּתִיב בָּהּ? אָמַר לָהֶם: לֹא תִגְנֹב (שמות כ, יב). אָמְרוּ לוֹ: כָּל בִּרְכוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ5 וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ(בראשית טז, יב) , אֵין אָנוּ רוֹצִים לְקַבְּלָהּ, עַד כָּאן. בֵּאֲרוּ בָּזֶה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ. כִּי מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁהֵם הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת מִתְיַחֲסוֹת אֶל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלְּפִי מַעֲלַת נַפְשָׁם הֵם מוּכָנִים אֶל הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, וְהֵם בְּיִחוּד לָהֶם. אֲבָל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, מִצַּד חֶסְרוֹנָם וּפְחִיתוּתָם, אֵינָם רְאוּיִים לַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, שֶׁהֵם הַמִּצְווֹת. וְזֶהוּ שֶׁהָיָה מַחְזִיר הַתּוֹרָה עַל כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן, וְעֶצֶם נַפְשָׁם6 מְמָאֵן לְקַבֵּל הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת. כִּי אִם יִשְׂרָאֵל הָיוּ מוּכָנִים לַתּוֹרָה מִצַּד מַעֲלַת נַפְשָׁם.
___________________________________
מאחר 1 שהאומות שייכות לעולם הטבעי, לכן הן שבעים אומות. כי עולם הטבע נברא בשבעה ימים וכנגד כל יום מימי הבריאה נבראו עשר אומות. האומה היחידה שהיא מעל עולם הטבע, האומה הישראלית, היא כנגד המספר שמונה, כי המספר שמונה מבטא את מה שהוא מעל עולם הטבע. לכן ראויה התורה לישראל, כי הם מעל עולם הטבע. התורה נבראה לפני שנברא עולם הטבע, וגם ישראל נבראו קודם שנברא העולם הטבעי. לכן כל ענינה של התורה שייך למספר שמונה, כי עולם הטבע מבוטא במספר שבע, ומה שהוא מעל עולם החומר, מבוטא במספר שמונה, כמו שיתבאר בפרק הבא. לכן האומה הישראלית אשר בה בחר ה' יתברך שתהיה לחלקו, לה מיוחדות הפעולות האלוקיות - שהן מצוות התורה - לפי מהותה האלוקית המיוחדת, מהות המתבטאת במה שהיא מוכנה לנבואה, לרוח הקודש ולהשראת שכינה בתוכה. לאומות העולם, בהתאם למעלתם, ניתנו שבע מצוות בני נח.
בפרק ראשון של מסכת עבודה זרה למדנו: ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן. 2 מה רצה (חיפש) בשעיר? ומה רצה בפארן? מלמד, שהחזיר 3 [חיזר, חיפש למי לתת] הקב"ה התורה על כל העולם, ולא רצו לקבלה, עד שבאו ישראל וקבלוה. ובמדרש אמר: מלמד שהחזיר הקב"ה את התורה לבני עשו ואמר להם: רוצים אתם לקבל התורה? ואמרו לו: מה כתיב בה? אמר להם: לא תרצח. אמרו לו: כל ברכות של אותו איש 4 [עשו] ועל חרבך תחיה, אין אנו רוצים לקבלה. אמר לבני ישמעאל: רוצים אתם לקבל התורה? אמרו לו: מה כתיב בה? אמר להם: לא תגנוב. אמרו לו: כל ברכותיו של אותו איש 5 [ישמעאל] והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו, אין אנו רוצים לקבלה, עד כאן.
במאמר זה בארו חכמים את שאמרנו קודם. מצוות התורה, שהן הפעולות האלוקיות, מתייחסות לישראל מפני מהותם המיוחדת המכשירה אותם לקיום המצוות, ולכן המצוות מיוחדות לישראל. אבל אומות העולם מצד שחסרה בהם המהות האלוקית המיוחדת, פחותים הם מישראל ואינם ראויים אל הפעולות האלוקיות שהן המצוות. זוהי כוונת חז"ל באמרם, שהיה הקב"ה מחזיר התורה על כל אומה ולשון 6 ומהותם הרוחנית מסרבת לקבל את המצוות. רק ישראל שמהותם הרוחנית מוכנה לקבלת התורה קבלוה.
[קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם – "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן: תורה, תשובה וגן עדן וכו'" [פסחים נד.].]
ביאורים
ישנם כאלה שמבחינתם ניתן לקרוא לעולם שלנו - 'העולם המתגלגל'. מדוע? כי למתבונן מן הצד הוא נראה כמתגלגל ומתקדם מעצמו: בני האדם נולדים, גדלים, פועלים ועושים כמה דברים בעולם, ולבסוף מתים. השמש זורחת ושוקעת כל יום, עמים נלחמים זה בזה ומשלימים זה עם זה ובסוף נכחדים וכו'. רוב בני האדם אכן חיים כך. אין להם נקודה כלשהי שגורמת להם או מחייבת אותם לעשות דבר מסוים שיוציא את העולם מגלגולו התמידי, והם כאילו מתגלגלים איתו...
ניתן לומר שמצוות התורה כאילו 'מתפרצות' לתוך העולם המתגלגל הזה. המצוות באות ומשנות את כללי המשחק. הן דורשות מהאדם היהודי לעשות, או לא לעשות, פעולות מסוימות. כיצד ניתן להבין דבר שכזה? מדוע היהודי 'חריג' ושונה מכולם?
המהר"ל כבר לימד אותנו בעבר שכל דבר בעולם מתאים לפעולות שאותן הוא עושה ושעליהן הוא מופקד. נפשו של היהודי שונה בתכלית מכל אדם אחר, חז"ל לימדונו שישראל קדמו לעולם, ולכן נפשו של היהודי אינה משועבדת לעולם. מצוות התורה הן הפעולות המתייחסות לאדם הישראלי ולנטיות נפשו , והן אלה שיכולות להפוך את העולם המתגלגל ממצב בו הוא מסתובב סביב עצמו ללא תכלית, למצב בו הוא מתקדם, מתעלה, ומתקרב לבוראו . נמצא שמצוות ה' אינן באמת מתפרצות לתוך העולם, אלא הן מנווטות אותו על פי טבעו האמיתי והמתאים לו. קרבת ה' הקיימת בישראל מתאימה לתכונתם האמיתית, ומתאימה לאופן בו הקב"ה ברא אותם.
בדרך כלל רגילים להבין את דברי המדרש האומר שהקב"ה שאל את אומות העולם אם הם רוצים לקבל את התורה והם ענו שאינם רוצים אותה, כניסיון של הקב"ה לתת להם את התורה, ניסיון שנדחה על ידיהם. המהר"ל מלמדנו שיש להבין זאת בצורה עמוקה יותר התנגדות האומות אינה החמצת הזדמנות, אלא דבר הנובע מחוסר התאמה, אותה ביטאו חז"ל דרך השאלות שכביכול הקב"ה שאל את האומות, ותשובתם שאינם רוצים לקבל את התורה.
הרחבות
* 'תורת המספרים' של המהר"ל
שִׁבְעִים אֻמּוֹת. במקומות רבים המהר"ל עוסק במשמעות של המספרים השונים. הדבר דורש ביאור, שכן עניינים אלו נראים כ'פרפראות לחכמה', כמין 'וורטים', ואילו המהר"ל מבסס עקרונות מהותיים על המספרים. הדבר נובע מהסתכלותו הפנימית של המהר"ל. המהר"ל מלמד לא לראות את העולם במבט שטחי. העולם אינו מקרי, וקדמה מחשבה לכל דבר שמתפתח בעולם, במיוחד בדברים מרכזיים וחשובים במהלך ההיסטוריה. לכן המהר"ל עוסק הרבה במספרים, שכן אופן ההתגלות של הדבר בעולם, עד לפרטים ה'קטנים' כגון מספרו, אינו מקרי. לכל פרט כזה משמעות רבה במהלך האלוהי.
* בין קדושת 'שבע' לקדושת 'שמונה'
הַשְּׁמִינִי הוּא עַל הַטֶּבַע. יש לשאול, הרי מצינו שגם המספר 'שבע' קשור לקדושה, כגון ביום השבת, ואם כן כיצד קובע המהר"ל שרק 'שמונה' הוא למעלה מהטבע? אלא, ששני 'מיני' קדושה הם: א. קדושה שמעל הטבע – קדושה נעלה מאוד, שאליה שואף העולם כולו. ב. קדושה שבתוך הטבע – קדושה שהקב"ה החדיר בתוך הבריאה (כגון היצר הטוב שלנו) כדי שנוכל להגיע לקדושה הנעלה שמעל הטבע. המספר 'שבע' שייך לקדושה שבתוך הטבע, כפי שמסביר המהר"ל במקום אחר: "כאשר יש שבעה יש כאן חיבור הקודש אל הגשמי" [דרך חיים ה, טו]. אם כן, ניתן לדייק מדברי המהר"ל כאן שגם בגויים יש את הקדושה שבטבע. אמנם הקדושה מהסוג הנעלה יותר – אליה יכולים להגיע רק בעזרת ישראל.
שאלות לדיון
מה מייחד את שבע מצוות בני נח, שגם אומות העולם צוו בהן?
לפי דברי המהר"ל, מהי המשמעות של הברכה שאנו מברכים כל יום: 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
