ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- שלג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שיקול דעת חשוב לא פחות מאומץ הלב, ולא רציתי להסתכן ולצעוד במעלה הגבעה ואז במורדה בדרך אל בית הכנסת עם כל השלג והקרח שכיסו את הרחובות. המגפיים ושאר ציוד הליכת השלג מאוחסנים בניו יורק, ולכן לא הייתי מוכן כלל ועיקר להרפתקה של צעידה בעליות ובירידות של רחובות ירושלים עמוסי השלג והקרח.
וכאילו כדי לסבך את המצב עוד יותר, נפל ענף עץ גדול מכובד השלג ממש מול השער של ביתנו. כך, גם בלי השלג, היציאה מהבית הפכה למעין מסלול מכשולים. ובמצבי הנוכחי בחיים, אני תמיד מעדיף מסלולים נוחים ונטולי מכשולים.
וכך קרה שהרב וויין הגדול נשאר בבית, אסיר של איתני הטבע שעליהם אין לו שום שליטה. הדבר הזה עורר בי תחושה מטרידה של תסכול פנימי. זה היה תסכול חסר מטרה, מפני שבדרך כלל התסכול שלנו מופנה כלפי אדם מסוים, אך כאן לא היה לי על מי לפרוק את הכעס, ותסכול שאין לו מטרה הוא סוג התסכול הגרוע ביותר.
כולנו מכירים את התסכולים השגרתיים והבלתי פוסקים שאנחנו נתקלים בהם בחיים. התורים בסניפי הדואר ובבנקים תמיד ארוכים ומתקדמים לאט. ההתעסקות עם משרדי ממשלה בכל ארץ בעולם היא תמיד עניין לא נעים ולא פשוט, וישראל, "לשמחתנו", היא חלק ממשפחת האומות בעניין זה. עם זאת, אלה תסכולים שוליים וצפויים בעולם המודרני ועתיר התסכולים שלנו. טלפונים ניידים שכל הזמן מנתקים שיחות, מחשבים שמסרבים בעקשנותם לציית לפקודות, מכוניות שלא מוכנות לפעול בדיוק כשזקוקים להן יותר מכול, בתי ספר שלא תמיד מבינים את הצרכים של הילדים שלנו או את האישיות שלהם - כל אלה רק חלק מהתסכולים שאנחנו חווים בכל פן של החיים המודרניים. אך לכל התסכולים האלה יש מטרה שעליה אפשר לפרוק את כל האשמה והזעם.
אך את מי אפשר להאשים על מערום שלג בן 30 ס"מ בארץ שהאקלים שלה הוא מדברי ביסודו? אנחנו מייחסים את שינוי האקלים להתחממות העולם וכו', אך אלה הסברים קלושים לתופעות חריגות, ולפרוק את התסכול על החזאי זה כמו לירות בשליח במקום להתמודד עם הבשורה שהוא נושא.
אפשר לומר רק שהתסכול שלנו בכל הנוגע למזג האוויר נובע מכך שאנחנו מבינים עד כמה אנחנו באמת זעירים מול כוחות הטבע והשמים, דבר שאמור לעורר בנו תחושה עזה של ענווה במקום תסכול חסר תוחלת.
אחרי שהרהרתי בעניין עוד קצת, אחסנתי במוחי את הדרשה המזהירה שתכננתי לשאת בבית הכנסת בשבת שחלפה. אני מצטער שלא יכולתי ללמד את שיעורי התורה בבית הכנסת, אבל מצאתי נחמה בעובדה שהצלחתי להקדיש כמה שעות ללימוד רציני של ספר שהציג תובנות מעניינות בנושאים מהתלמוד פרי עטו של תלמיד חכם גדול והצלחתי להירגע בשבת באופן שאני לא מצליח לעשות בדרך כלל.
ואף שהרגשה מטרידה של תסכול מעורפל הוסיפה ללוות אותי מפני שסטיתי מהשגרה הקבועה שלי, הצלחתי איכשהו לעדן את התסכול הזה רוב היום הקדוש, אך התסכול שב ותקף אותי בעוצמה מחודשת אחרי צאת השבת, ולכן כתבתי את המאמר הזה.
הווידוי טוב לנשמה, והכתיבה מספקת לי קתרזיס. ולכן, באופן מוזר, הכתיבה על התסכולים שלי מקלה במשהו את תחושת התסכול עצמה. אני כבר מצפה לכך שהשלג יימס סוף סוף, שענפי העצים שנפלו יפונו וכולנו נשוב לתסכולים הקטנים והרגילים של חיים השגרה במהרה.
אני מקווה שהמאמר הזה ירגיע גם את העצבים שלכם, ולא משנה אילו תסכולים אתם חווים כרגע. חז"ל לימדו אותנו שצרת רבים חצי נחמה. יש מידת נחמה בכך שהצרות שלנו הן גם הצרות של כולם. הלוואי שנמצא נחמה גם על התסכולים שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
