ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אם הנורה איננה מוכנה להתחלף, או להשתנות, אפילו מאה פסיכיאטרים לא יצליחו לשנות אותה. נכון שהתמורות הגדולות בחיים היהודיים ב-300 השנים האחרונות באו כולם בעקבות לחצים ודחיפה מבחוץ ובעקבות שינויים בחברה הכללית. עם זאת, השינויים האלה באו, בעיקרם, מבפנים, מתוך חוסר שביעות הרצון של היהודים ממצבם הרוחני והחומרי באותה עת.
תנועת החסידות התפשטה במהירות במזרח אירופה למרות ההתנגדות העזה של רבנים גדולים וחשובים, מפני שהלב של יהודים רבים היה רעב לסוג של חיבור רגשי לתורה ולא היה מוכן להסתפק בידע ובלימוד שכלתני בלבד.
גם תנועת המוסר קנתה לה אחיזה במאה ה-19 בקהילה היהודית בליטא מפני שרבים מחכמי התורה חשו בצורך פנימי עז בצורה נעלה יותר של החינוך התורני והחברה התורנית. תנועת המוסר הייתה, במובן מסוים, "החסידות" של הליטאים, ביטוי לדחף לתקן את המידות ולבנות חברה שמושתתת על ערכי התורה.
התנועות האלה קמו מעצמן בגלל הרצון של "הנורה" היהודית להשתנות. רבנו ישראל הבעל שם טוב ורבנו ישראל ליפקין מסלנט, כל אחד בתחומו, מצאו קרקע פורייה לזרוע בה את השינוי העצום שחוללו בעולם היהודי של תקופתם.
גם שינויים גדולים אחרים בחיים היהודיים שהתחוללו במאות ה-18 וה-19 וה-20 נבעו מכוחות פנימיים, על אף שאין ספק שגם הם הושפעו מרוח הזמן של תקופתם. תנועת הרפורמה בגרמניה הייתה תוצר של הדחף היהודי להשתחרר מרדיפות ומאפליה ולצאת מהגטו ומהדלות.
שום חרם או איום לא הצליחו לדכא את הדחף הזה לחולל שינוי, ואז נדמה היה שאין שום דרך אחרת לחולל שינוי מלבד הרפורמה. אפשר לומר אותו הדבר גם על הרומן של יהדות מזרח אירופה עם הסוציאליזם, המרקסיזם, הקומוניזם והרעיונות של השמאל באופן כללי, חיבה שלא נעלמה כליל אפילו בימינו.
הרצון היהודי הפנימי העז בהגינות ובשוויון, החלום האוטופי על חברה שוויונית וצודקת שתדביר את המלחמות ואת העוני אחת לתמיד, דחף מיליוני יהודים לזרועות השמאל על כל צורותיו והביא לחילון מוחלט שלהם.
הדחף לשינוי בחברה היהודית שבר את כל המחסומים ואף מחק מסורות של אמונה ודת שהיו קיימות אז.
אותו הדבר אפשר לומר גם על הציונות, על כל פלגיה ותמורותיה. הדחף לשים קץ לגולה ולהקים מדינה יהודית עצמאית במולדת, בארץ-ישראל, דיבר אל משהו עמוק בלבם של המוני היהודים. כנגד כל הסיכויים וההתנגדויות - חילוניות ודתיות - הצליחו הציונים לעשות את הבלתי סביר, אם לא הבלתי אפשרי, לכאורה. הנורה רצתה להתחלף.
הגידול העצום בתחום החינוך התורני ולימוד התורה שבאה אחרי השואה גם הוא תוצר של דחף פנימי בנשמותיהם של יהודים רבים, של גברים צעירים ונשים צעירות שרצו ללמוד תורה והיו מוכנים להקריב למען המטרה הזאת, והם מוכנים לעשות זאת גם היום.
אהבת התורה בלבם של היהודים הולידה את השינוי הגדול הזה. במאה ה-19 ואפילו ה-20 היו הרבה תלמידי חכמים גדולים ומנהיגים תורניים חשובים, אך הם לא חוללו את השינוי שהצליחו לחולל הרבנים והמחנכים של דורנו. הדחף הפנימי להשתנות כך היה חסר אז, ומסיבה לא ברורה הוא קיים עכשיו.
זה נכון גם לגבי החזרה האיטית אך העקבית למסורת היהודית ולקיום המצוות שרואים בחברה הישראלית הכללית בעשורים האחרונים. בקיבוצים של השמאל יש עכשיו בתי כנסת ומטבחים כשרים, ותושביהם לומדים תודה ויהדות כחלק מאורח החיים שלהם בגלל החיפוש הפנימי אחר משמעות, ולא בגלל חקיקה או כפייה מבחוץ.
עכשיו מתחיל גם שינוי איטי והדרגתי במגזר החרדי במדינת ישראל, שינוי שמתאפיין בהשתלבות שלו בחברה הישראלית הכללית - מכללות חרדיות, שירות צבאי מאורגן, למעלה מ-40 אחוז בכוח העבודה ועוד. גם השינוי הזה הוא תוצר של שינוי פנימי בהלך הרוח. הנורה רצתה להתחלף. אסור לזלזל בכוחו של השינוי הפנימי ובכוחו של הקשר הנצחי בין העם היהודי לתורתו ולארצו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
