ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מנחם מנדל בן חנה רות
וּכְבָר אָמַרְנוּ, כִּי אֵלּוּ שְׁנַיִם, הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם, הֵם בְּיוֹתֵר עֶלְיוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם בִּלְבַד נֶחְשָׁבִים מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים בָּעוֹלָם. הַשֶּׁמֶשׁ הוּא מוֹשֵׁל וּמֶלֶךְ וְשׁוֹמֵר הַסֵּדֶר שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה, כְּמוֹ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמֶּלֶךְ. וְהָאָדָם גַּם כֵּן כְּמֶלֶךְ הַמַּשְׁלִים אֶת הָעָם, כָּךְ הָאָדָם מַשְׁלִים אֶת הַמְּצִיאוּת. אָמְנָם, אֲשֶׁר הוּא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ, הִיא הַתּוֹרָה*, שֶׁהִיא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן בָּעוֹלָם, וּבָהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ. וּלְפִיכָךְ, הַתּוֹרָה מִתְיַחֶסֶת אֶל אֵלּוּ שְׁנֵי מִינֵי מְלָכִים. אֲשֶׁר הָאֶחָד עִנְיָנוֹ בִּלְתִּי יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר, בְּמַדְרֵגַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהַשֵּׁנִי, עִנְיַן הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁהוּא מַשְׁלִים הַמְּצִיאוּת בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה. כִּי דָּבָר זֶה רָאוּי לַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר שׁוֹמְרִים אֶת הַסֵּדֶר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹבֵר הַחֹק, כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְמֶלֶךְ, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הָעָם שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַסֵּדֶר. וְגַם יֵשׁ בָּהּ מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁהֵם הַשְׁלָמָה לָעוֹלָם, כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא הַשְׁלָמַת הָעָם. וְאֵלּוּ שְׁנֵי דְבָרִים מִתְיַחֲסִים אֶל הַחֹמֶר וְהַצּוּרָה. וְהַדְּבָרִים בְּרוּרִים כַּשֶּׁמֶשׁ לְמִי שֶׁמֵּבִין, וְהֶאֱרַכְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּפֵרוּשׁ זֶה. כְּלַל הַדָּבָר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָאָדָם הַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הַמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא בָּעוֹלָם: אִם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ הַמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה שֶׁלֹּא יָסוּר מִן אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו אֶל הָרַע וְאֶל הַפְּחִיתוּת, וְאִם שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן עַל יְדֵי מִצְווֹת עֲשֵׂה.
___________________________________
כבר בארנו שהשמש והאדם הם עליונים בעולם הזה, ורק הם נחשבים מלכים ומושלים בעולם. השמש מושלת ושומרת על עולם הטבע שלא ישתנה, שזהו תפקידו של מלך לשמור על מי שהוא מולך עליו. והאדם הוא כמלך הנותן שלימות לעם, כך האדם נותן שלימות למציאות. אבל יש דבר נעלה יותר מהם, ובה מלכים ימלוכו, היא התורה, שהיא הדבר הנעלה ביותר בעולם. לכן בתורה מצויים שני עניני המלכות: האחד שלא יצא מהסדר הראוי, וזה מצוות הלא תעשה שבתורה. והשני השלמת המציאות וזה במצוות העשה. וכך ראוי שיהיו בתורה מצוות לא תעשה שהן שמירה על הסדר, ומצוות עשה שהן ההשלמה, כמו שבמלך מצויים שני ענינים אלה. שני ענינים אלו הם כחומר וצורה, ודברים אלו ברורים למבין, והארכנו לבארם במקום אחר. כללו של דבר, הקב"ה נתן התורה לבני האדם, כדי שתהיה לאדם המעלה העליונה במציאות, וזאת משתי בחינות: האחת שלא יפול מהמעלה שבה נברא באמצעות מצוות הלא תעשה, והשניה שיוסיף מעלות וירכוש השלימות הגדולה ביותר על ידי מצוות העשה.
ביאורים
עד כאן ביאר המהר"ל את ההגיון העומד מאחורי מספר המצוות ואת השייכות שלהן מצד אחד לממשלת השמש ומהצד השני לממשלת האדם.
על מנת שהתמונה תהיה שלמה בכללותה, יש להוסיף עוד עניין מרכזי, והוא המקום בו נמצאים שני סוגי המצוות – התורה. לא רק מניין המצוות לסוגיהן איננו מקרי, אלא גם המיקום בו כל המצוות כתובות. אם דיברנו על שני סוגי מושלים, הרי שהתורה היא המושל העליון שתחתיה הכל מצוי. מצד אחד המציאות הרוחנית כולה גלומה בתוך אותיותיה, ומצד שני המציאות הגשמית על כל פרטיה – "הסתכל באורייתא וברא עלמא" [זוהר תרומה קסא]. וכן מובא בשם האר"י ז"ל: ״דע, כי אין לך גוף ונפש ורוח שלא נבראו ע״י כ״ב אותיות התורה" [ליקוטי תורה איוב].
אדם הרוצה להשלים עצמו בשני חלקיו – הגשמי והרוחני, יפנה אל התורה ויגלה בה את שני סוגי המצוות הבאות להשלים את שני צדדים אלו הנמצאים בו.
הרחבות
*העולם על-פי התורה
אָמְנָם, אֲשֶׁר הוּא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ, הִיא הַתּוֹרָה. המהר"ל כותב שמצוות התורה מתאימות למציאות. שס"ה מצוות לא תעשה באות לשמור על המציאות בצורה מתוקנת, ורמ"ח מצוות עשה באות לתקן ולהשלים את העולם.
בדרוש על המצוות המהר"ל ממשיל זאת לבנאי הבונה בית. על הבנאי לתכנן את הבית בצורה כזו שיהיה ראוי לתכליתו. בדומה לכך גם הקב"ה 'בנה' את העולם על-פי 'התוכניות' של התורה. לכן, כשהאדם מקיים את מצוות התורה על-ידי רמ"ח איבריו, הוא מקיים את העולם כולו: "שנברא בו אדם ברמ"ח אברים נגד מצות עשה. והכל כדי שיהא האדם מוכן לשמרם, כי הם לאדם בעצמו, שצריך עשייה על ידי גופו". כך גם שס"ה מצוות לא תעשה. כשם שהשמש לא משנה ממסלולה ועושה את תפקידה, כך גם האדם: "כי האדם נמשך תמיד אחר המקום שהוא דר שם ומנהגו" [דרשות המהר"ל, דרוש על המצוות].
דברי המהר"ל מבוססים על פסוק במשלי: "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק" [ח, טו]. הסבר שונה מדברי המהר"ל כותב הרלב"ג . לפי דבריו, על ידי התורה המלכים ישלטו בפועל בנתיניהם (כך כתבו גם האבן עזרא, המצודת דוד והמלבי"ם). האלשיך הקדוש כותב שהמלכים עליהם דיבר הפסוק הם חכמי ישראל, להם יש אפשרות בפועל לשלוט בטבע בעזרת התורה. דוגמאות לכך ניתן למצוא ביהושע, שהעמיד את השמש בגבעון [יהושע י]. ובמשה, שהביא על המצריים עשר מכות ובקע את הים [שמות ז-יד].
שאלות לדיון
מה תפקיד האדם בתור ה'מלך' של המציאות?
למה מטרת ה'חומר' היא בסך הכל להיות מסודר, ואילו מטרת ה'צורה' היא להוסיף שלמות?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
