ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המהרש"א (חידושי אגדות שם) מקשה, הרי אין זה כסדר הפסוקים, וגם מדובר בארונות שונים, ובכלל כל מלאכת המשכן נאמרה למשה ועשוה בצלאל ואהליאב, ומדוע דרשו זאת רק מבניית הארון. אמנם כבר רש"י מציין שלימוד זו הינו רק אסמכתא בעלמא. ונראה שמשמעות הדימוי היא, שתלמידי חכמים הנושאים את דבר ה' בקרבם ואחראים על הפצתו בעם ישראל, הם דומים לארון שבו היו לוחות הברית, ולכן על הציבור לדאוג לקיומו של הארון וקיומם של תלמידי חכמים.
הגמרא (שבת קיד ע"א) מסייגת ציווי זה – א. מדובר רק בתלמיד חכם ש'מניח חפצו ועוסק בצרכי שמיים'. ב. מדובר רק 'למטרח בריפתיה' (=לטרוח בלחמו), כלומר החיוב לטרוח הוא רק בדבר שחיי התלמיד חכם תלויים בו והוא אינו יכול לטרוח בעצמו (רש"י שם).
התשב"ץ (חלק א, קמח) פסק כדברי הגמרא, ופרט את גדרי החיוב:
1. הציבור חייב לגדל משלהם מי שהוא חשוב בדורו, כמו רבי אמי בדורו. וכפי שהכוהנים היו מגדלים משלהם את הכהן הגדול (על פי חולין קלד ע"ב). וכן בני עיר שיש חכם בעירם ששואלים אותו דבר הלכה במסכת הקבועה לו ואומרה, ראוי למנותו פרנס בעירו והם מגדלין אותו. אמנם כשעדיין אינו בגדר זה, אלא שהוא עוסק בלימודו ומניח עסקיו – בני עירו מחויבים רק ל'מטרח בריפתיה'.
2. הציבור חייב לייחד תיבה שבה יתנו מעות לצורך התלמידים העוסקים בתלמוד, כדי להרבות בישיבה, ולהרחיב גמולם בתלמידים (על פי גיטין ס' ע"ב, וראה הסבר נרחב בתשב"ץ חלק א, קמב).
3. מידת חסידות שהחכמים ותלמידיהם יתפרנסו מיגיע כפם, אף אם יגרום להם לבטל קצת מקביעות לימודם. וכן עשה רבא, שביקש מתלמידיו שלא יבואו ללמוד בימי ניסן ותשרי, ויעסקו במלאכתם כדי שבשאר השנה יוכלו ללמוד ללא טרדות (על פי ברכות לה ע"ב). אמנם בנוגע לחכמים עצמם, יש להימנע ממלאכה כשיש חשש שאם יעסקו במלאכה ייגרם זלזול במעמדם, אבל לתלמידים טוב שיעסקו בתורה לשמה וילמדו גם אומנות ויעשו תורתם קבע ומלאכתם עראי, ובזה תורתם משתמרת ומלאכתם מתברכת, ועליהם נאמר "ישראל אשר בך אתפאר".
4. מצווה לאדם הפרטי ליהנות ת"ח מנכסיו (על פי כתובות קיא ע"ב), כמו שרבי יוחנן התפרנס מהנשיא כדי שיעסוק בתורה. וכן מצאנו בזבולון שפרנס את יששכר אחיו שהיה עמל בתורה.
לעומתו, הרמב"ם בפירושו למשנה (אבות פ"ד,ה) חולק על גישה זו – "אל תעשה התורה קרדום לחפור בה, כלומר: אל תחשבה כלי לפרנסה, ובאר ואמר שכל מי שיהנה בזה העולם בכבוד תורה, שהוא כורת נפשו מחיי העולם הבא...והעלימו בני אדם עיניהם מזו הלשון הגלויה...והטילו להם חוקים על היחידים ועל הקהילות, ועשו את המינויים התוריים לחוק מכסים, והביאו בני אדם לסבור שטות גמורה, שזה צריך ומחוייב לעזור לחכמים ולתלמידים ולאנשים העוסקים בתורה ותורתן אומנותן. וכל זה טעות, אין בתורה מה שיאמת אותו...לפי שאנו אם נעיין בתולדות החכמים, זכרם לברכה, לא נמצא אצלם לא הטלת חובות על בני אדם...". ומביא הרמב"ם כדוגמא את הלל הזקן שהיה חוטב עצים, למרות מעלתו הרוחנית הגדולה.
הכסף משנה (הלכות תלמוד תורה ג, י-יא, וכן התשב"ץ חלק א,קמז) דחה ראיות הרמב"ם, ובאר שהמשנה באבות כוונתה רק שהמניע ללימוד לא יהיה בשביל שהציבור יפרנסו, אלא לשם שמיים, ואם אחר כך רואה שאינו יכול להתפרנס מותר ליטול שכר מהציבור. ומה שהלל היה חוטב עצים זהו רק בתחילת לימודו, כשעדיין היה תלמיד בפני שמעיה ואבטליון, ולא כשגדל. והוסיף שניתן לדייק כך גם מלשון הרמב"ם בהלכות (שם) שכתב בפתיחה להלכות אלו - "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את ה'..." - כך שהבעיה בקבלת סיוע כספי מהציבור הינה רק כשהמניע ללימוד הוא להתבטל ממלאכה, ולא לשם שמיים, והרמב"ם רצה להדגיש את חשיבותה של המלאכה. ומסכם הכסף משנה שמנהג חכמי ישראל לאורך הדורות, לפני הרמב"ם ואף אחריו, ליטול שכר מהציבור. ייתכן שפסקו כרמב"ם בהלכות, או שעשו זאת משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך", שאילו לא הייתה פרנסת הלומדים מצויה לא יכלו לטרוח בתורה, וכשפרנסתם מצויה, יכולים להגדיל תורה להאדירה.
הרמ"א (יורה דעה רמו, כא) הביא בסתם את דברי הרמב"ם בהלכות, והוסיף שזקן או חולה יכולים ליהנות מתורתם, ושיספקו הציבור את מחסורן. ואח"כ הביא כיש אומרים את דברי התשב"ץ.
באחרונים ישנם שני כיוונים נוספים בסוגיה זו:
א. הדבר שמואל (קלח, לרבי שמואל בן אברהם אבוהב, מרבני איטליה במאה ה-17) כתב שאם מתפרנס מהציבור כדי ללמוד, ועוסק בצרכיהם לשם שמיים, לחיזוק תורה ועבודה וגמילות חסדים ולדון אמת ולעשות שלום בין איש ורעהו נחשב לתורה שיש עמה מלאכה שאינה בטלה לעולם, ואדרבה ייחשב לו כמצווה.
ב. הש"ך (יורה דעה רמו, ס"ק כ על פי מהרש"ל) פסק שבעל ישיבה ומרביץ תורה, אף שיודע מלאכה שיוכל להתפרנס בה, עוון בידו להתעסק בה אם כתוצאה מכך ייגרם ביטול תורה.
סיכום: הגמרא (יומא עב ע"ב) לומדת מפסוקי בניית ארון ה' שבני עירו של תלמיד חכם מצווים לעשות מלאכתו. אך הגמרא (שבת קיד ע"א) מסייגת:
א. מדובר רק בתלמיד חכם שזהו עסקו הבלעדי.
ב. החיוב רק 'למטרח בריפתיה', כלומר לעזור בקיום החיים הבסיסי ביותר.
בפוסקים מצאנו כמה גישות לדבר:
1. התשב"ץ פסק כגמרא, שקיימת חובה זו על הציבור, אך מידת חסידות שהחכם יעסוק גם במלאכה, אלא אם כן יוריד העיסוק במלאכה את ערכו בציבור.
2. הרמב"ם בפירוש המשניות שלל גישה זו, ואסר ליהנות מדברי תורה.
3. מהרמב"ם בהלכות תלמוד תורה עולה שהאיסור ליהנות מדברי תורה, הינו רק כשהמניע ללימוד הוא להתחמק ממלאכה.
4. הדבר שמואל כתב, שאם עוסק בצרכי ציבור ומחזק בקרבם את התורה, נחשב כ'תורה שיש עמה מלאכה', ואדרבה עושה מצווה.
5. ש"ך אסור לתלמיד חכם, בעל ישיבה ומרביץ תורה לרבים, לעשות מלאכה כאשר כתוצאה מכך ייגרם ביטול תורה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








