ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכנס היה קהל גדול ומגוון, והנאומים היו איכותיים, מרתקים ומלאים מידע. אך המאמר הזה לא בא לעסוק בצבע תכלת, בין אם כחול אינדיגו או סגול מלכותי, אלא במחברה של עבודת הדוקטורט הזאת, אחד הרבנים הגדולים של המאה שעברה, אדם שלדעתי לא זכה בימינו להכרה השלמה הראויה בעולם התורה או בעולם בכללו.
יש ודאי סיבות רבות לכך שאנשים אינם יודעים עליו ועל הישגיו הרבים והנכבדים מאוד. אך יש לי תחושה שהסיבה העיקרית טמונה בעובדה שהוא היה אדם ייחודי מדי, שונה, לא יושב במשבצת, לא-פוליטיקאי ונטול פחד בהשקפותיו ובהחלטותיו, ויחד עם זאת גם עניו, צנוע ונחבא אל הכלים עד מאוד בחייו האישיים.
מסיבות שונות, פסיכולוגיות, תיאולוגיות והיסטוריות, "הממסד" היהודי מתקשה לסבול אנשים כאלה. באנשים "נורמליים" כמונו, שמותנים על ידי דוגמות, דעות קדומות וסתגלנות חברתית, הם מעוררים תחושה לא נוחה ומאלצים אותנו לחשוב. וזאת יכולה להיות חוויה כואבת.
הרב הרצוג היה בלשן שהכיר עשרות שפות וביניהן הרבה שפות עתיקות כמו שומרית ואכדית, וגם שפות קלאסיות, כמו יוונית ולטינית. הוא היה חוקר תנ"ך חשוב, מומחה לדקדוק עברי ובקיא עד מאוד בתלמוד, בספרות הרבנית ובפסיקה ההלכתית. האיש היה גאון שניחן גם בזיכרון מופלא.
הוא למד גם ענפי מדע כמו זואולוגיה, בוטניקה, אסטרונומיה, פיזיקה וכימיה בשקדנות ומתוך השקפה רחבה. אך עיקר אהבתו ומאמציו השכליים והרגשיים הוקדשו לתורה על כל ענפיה והסתעפויותיה. ספרי השו"ת הרבים שלו וגם דעותיו בסוגיות הלכתיות ובמקרים שהובאו לפני בית הדין של הרבנות הראשית בישראל בעת שכיהן כאב בית הדין וכרב ראשי, הם אוצר בלום של ידע תורני, היגיון צרוף והשקפת עולם מעשית אך רחומה על החיים, על בני האדם ועל החברה היהודית.
הרב הרצוג היה "איש העולם הזה" יותר מקודמו, הראי"ה קוק, וכיהן כרב ראשי באחת התקופות הסוערות והמכריעות ביותר בהיסטוריה היהודית, מתרצ"ו ועד תשי"ט. הוא ראה את העולם היהודי נחרב ונבנה מחדש בתקופת כהונתו. הוא מעולם לא נרתע או היסס לנוכח לחצים שהופעלו עליו על ידי העולם היהודי והכללי, הכנסייה הקתולית בפרט, ואחר-כך על ידי המנהיגות הציונית החילונית המוצהרת של המדינה החדשה, על ידי קנאי ירושלים שהתנגדו לו בלי להכיר אותו באמת, או על ידי השלטון הבריטי בארץ. גם עם הלחצים שנבעו מהמורכבות של תפקידו כרב ראשי למאות רבנים שלכל אחד מהם יש אישיות, אידיאולוגיה ושאיפות משלו, הוא ידע להתמודד בהצלחה. מתחת לאופיו העדין הסתתרו נחישותו עצומה ואהבה עיקשת לתורה ולעם היהודי.
הרבנות הראשית לישראל היום שוב איננה זו של הראי"ה קוק או הרב הרצוג. על אף שבמוסד הזה תמיד היתה תחרות פוליטית - הרב הרצוג היה צריך לנצח את הגרי"מ חרל"פ בבחירות קשות שנערכו בתרצ"ו כדי להתמנות לרב הראשי - המצב היום הדרדר עד כדי כך שהמשרה נתפסת כמשרה פוליטית גרידא, ולא תפקיד של הנהגה לאומית וחזון רוחני.
השערוריות המצערות שנקשרו לאחרונה בשמם של אנשים שכיהנו בתפקיד זה רק עמעמו עוד יותר את זוהרו הראשון. תמיד יש נוסטלגיה כשמביטים לאחור על דורות קודמים ועל מנהיגים שהיו. עם זאת, אני מאמין שאיש לא יחלוק על האמירה שהרבנות הראשית לישראל לא הצליחה לשחזר מאז את הכבוד והתמיכה הנרחבת שקיבלה מכל המגזרים בעולם היהודי בתקופת כהונתו של הרב הרצוג.
כולנו מפסידים מהדעיכה של המוסד החשוב הזה בחיי העם היהודי בישראל ובעולם. התלמוד מספר לנו שאנשים דגולים הם מצרך נדיר, ולכן הקב"ה מפזר אותם, כביכול, בכל התקופות ושם אותם בדורות מסוימים. הרב הרצוג היה אחד האנשים האלה שהקב"ה שם בתקופה מיוחדת ובדור מיוחד בהיסטוריה היהודית. אנחנו נהנים עד היום מתרומתו ללימוד התורה, לחיים היהודיים ולהתחדשות עם ישראל בארצו וחבים לו על כך תודה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
