ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
כותרת: פרק מ"ז
משנה: י"ג אדר א' תשע"ד
אדם הראשון תחילה לכל האנושות וכולל את כולה
וּמַקְשֶׁה: וְהָא כְתִיב זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה וכו'1. וּבֵאוּר זֶה, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה הַתְחָלָה, וּבְכֹחַ הַתְחָלָה הוּא הַכֹּל2, לְפִי שֶׁהוּא הַתְחָלָה לַכֹּל. וּמִפְּנֵי כָּךְ, הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם דַּוְקָא הַכֹּל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הַתְחָלָה אֶל הַכֹּל. וְדָבָר זֶה בֵּאֵר בַּמִּדְרָשׁ (שמו"ר מ, ג) בְּפֵרוּשׁ רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל (שמות לא, ב): מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ3. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שֶׁהִתְקַנְתִּיו שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, כְּבָר קָרָאתִי שְׁמוֹ. וְנוֹדַע אֲשֶׁר הוּא אָדָם, עַד אֲשֶׁר אָדָם הָרִאשׁוֹן מֻטָּל גֹּלֶם4* הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ, יֵשׁ שֶׁהוּא תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, יֵשׁ שֶׁהוּא תָּלוּי בִּשְׂעָרוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא תָּלוּי בְּמִצְחוֹ, וְיֵשׁ בְּחָטְמוֹ, וְיֵשׁ בְּעֵינָיו, וְיֵשׁ בְּפִיו, וְיֵשׁ בְּאָזְנוֹ, וְיֵשׁ בְּמַלְתִּין (הוּא מְקוֹם הַנֶּזֶם5). וְתֵדַע לְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אִיּוֹב בָּא לְהִתְוַכֵּחַ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֵר (איוב כג, ג–ד): מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ, אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ: אַתָּה בָּא לְהִתְוַכֵּחַ עִמִּי? אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ (איוב לח, ד)? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֱמֹר לִי אֵיפֹה שֶׁלְּךָ*6? וְאַתָּה מִתְוַכֵּחַ עִמִּי הֱוֵי7 אֵיפֹה הָיִיתָ.
וּפֵרוּשׁ דָּבָר זֶה, אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה הַתְחָלָה וּבְכֹחוֹ הַכֹּל. וְיָדוּעַ, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן יָצָא מִמֶּנּוּ כָּל הַמִּין מִבְּנֵי אָדָם. וּמִפְּנֵי כָּךְ, כְּלַל הַמִּין שֶׁיָּצָא מִן אָדָם הָרִאשׁוֹן דּוֹמֶה אֵלָיו לְגַמְרֵי. כִּי הַתּוֹלָדָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה דּוֹמֶה לַמּוֹלִיד, עַד כִּי כָּל הַמִּין נֶחְשָׁב כְּמוֹ אָדָם אֶחָד. וְדָבָר זֶה יָדוּעַ, כִּי כְּלַל מִין הָאָדָם נֶחְשָׁב כְּמוֹ אָדָם אֶחָד. וּכְמוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אֵבָרִים חֲשׁוּבִים בָּאָדָם, כָּךְ נִמְצָא בְּמִין הָאָדָם בְּנֵי אָדָם חֲשׁוּבִים. וּלְפִיכָךְ אָמַר, כִּי יֵשׁ תָּלוּי בִּשְׂעָרוֹ וְיֵשׁ בְּחָטְמוֹ. כִּי לְפִי עִנְיַן הָאֵבָרִים אֲשֶׁר הָיָה לָאָדָם הָרִאשׁוֹן, הָיוּ הַפַּרְנָסִים. כִּי כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אֵבָרִים מְסֻיָּמִים נִכָּרִים בָּאָדָם, כָּךְ הֵם אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים בִּבְנֵי אָדָם. וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבוּת מְיֻחָד. וְכָךְ הָיוּ הַפַּרְנָסִים שֶׁעָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל, לְכָל אֶחָד הָיָה חֲשִׁיבוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שֶׁהָיוּ הַפַּרְנָסִים מְחֻלָּקִים לְפִי חֲשִׁיבוּת הָאֵבָרִים. וְזֶה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב, שֶׁיַּגִּיד מַה מְּקוֹמוֹ, בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן.
___________________________________
1על ההנחה שלאחר מתן תורה לא היו מולידים, מקשה הגמרא, והרי נאמר זה ספר תולדות אדם, מלמד שהראהו הקב"ה דור דור ודורשיו. ביאור דברי חכמים, אדם הראשון הוא התחלה לכל העולם, ומפני שהוא התחלת כלל האנושות, 2הוא גונז בתוכו את כלל האנושות, ולכן הוא נחשב ככל האנושות. לכן דווקא לו הראה הקב"ה את כל הדורות מפני שהוא ראשיתם של כל הדורות. דבר זה בארו חכמים במדרש על הפסוק: ראה קראתי בשם בצלאל. 3נאמר בספר קהלת: מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם. אמר הקב"ה: מי שהכינותיו שיעשה המשכן, כבר קראתי שמו. ונודע אשר הוא אדם, 4בשעה שהיה אדם מוטל גולם הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו. יש צדיק שהוא מראשו של אדם, יש שהוא תלוי בשערו, יש התלוי במצחו, ויש בחוטמו, יש בעיניו ויש בפיו, יש באזנו ויש 5באליה הוא מקום הנזם. ותדע בשעה שבא איוב להתווכח עם הקב"ה ואמר: מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט. הקב"ה משיב לו אתה בא להתווכח איתי, איפה היית ביוסדי ארץ. אמר רבי שמעון בן לקיש: אמר לו הקב"ה, איוב, 6אמור לי איפה העיקר שלך, באיזה מקום היית תלוי: בראשו או במצחו או באיזה אבר שלו, האם יודע אתה באיזה מקום היתה איפתך, ואתה מתווכח איתי! 7זוהי כוונת הכתוב איפה היית.
פירוש המדרש, אדם הראשון הוא תחילת האנושות ובו כלולים הכל. וידוע כי כל מין האדם יצאו מאדם הראשון, ומפני זה כלל המין האנושי דומה לאדם הראשון, כי יש דמיון בין המוליד לבין התולדה. ולכן כלל המין האנושי נחשב כאדם אחד, ודבר זה ידוע. אולם כמו שבאדם ישנם אברים חשובים, כך יש גם בני אדם שהם חשובים. לכן אמר שיש התלויים בשערו ויש התלויים בחטמו. כי לפי חשיבות האברים שהיו לאדם הראשון, בהתאם לכך הם פרנסי הדורות. וכמו שישנם אברים ניכרים באדם, ולכל אחד החשיבות שלו, כך היא גם חשיבותם של המנהיגים שעמדו לישראל, לכל אחד חשיבות מיוחדת לו, כי המנהיגים מחולקים בחשיבותם לפי חשיבות האברים. זוהי הכוונה בדברי הקב"ה לאיוב, שיגיד מהו מקומו, באיזה אבר הוא מאברי אדם הראשון.
ביאורים
לקראת סיומה של הבריאה נברא האדם. על האדם הוטל התפקיד הגדול – לקדם את העולם, לפעול בו ולרומם אותו אל עבר המטרה שאותה הציב לו הבורא. כדי שהאדם יוכל להצליח במילוי המשימה הגדולה הזאת, צריך לחלק את העבודה בין אנשים רבים מאוד ולהטיל על כל אחד תפקיד שונה מחברו. מסיבה זו צריך שיהיו בעולם בני אדם רבים שכל אחד בנוי באופן שונה מחברו – עם נטיות שונות, עם כוחות גוף ונפש שונים וכדומה.
אדם הראשון 'יציר כפיו' של הבורא, הוא הגרעין של כל בריאת 'בני האדם' שאחר כך. מכוח אותו גרעין עתידים להיוולד במהלך הדורות מיליארדים רבים של בני אדם שכולם נצרכים לעבודה הגדולה שבעולם, וכולם בסופו של דבר מאוחדים ושותפים בה. לכן הקב"ה הראה לאדם הראשון מה שיקרה לדורות הבאים אחריו, ולכן לצדיקים הפועלים בעולם, יש שייכות לאיבר מסוים של אדם הראשון והם יונקים ממנו, שהרי כל אחד מהם אמור לפעול באופן אחר, כדי לגלות את הקדושה בעולם בבחינה אחרת – יש כאלה שתפקידם חשוב ובולט, כמו שבאיברי האדם יש איברים בעלי חשיבות גדולה, ויש אחרים שתפקידם פחות חשוב ופחות מרכזי. אלא שעם כל זה חשוב תמיד לזכור שכולם יחד מצטרפים למהלך הכללי המאוחד, והכרחי שכל אחד יפעל את פעולתו המיוחדת לו. לכן הגמרא שאותה הביא המהר"ל מוכיחה שלא ייתכן שלולי חטאי ישראל לא הייתה שייכת לידה בעולם, שהרי כל האנושיות וכל היצירה האנושית שבכל הדורות היו כבר ערוכים ומתוכננים מראש.
על פי דבריו, מסביר המהר"ל את דברי הקב"ה לאיוב. איוב שסבל רבות בעולם הזה אמר שהוא רוצה, כביכול, לערוך על כך משפט עם הקב"ה. הקב"ה ענה לו שאין אפשרות לערוך משפט כזה, כיוון שאיוב אינו יודע מאיזה מקום בראשו של אדם הראשון הוא נברא, כלומר רק מי שיודע מהו תפקידו בעולם, הוא זה שיכול לדון האם מה שקורה איתו הוא חלק מהסדר המוכן לו או לא.
הרחבות
*גולם- מצב מצומצם
אָדָם הָרִאשׁוֹן מֻטָּל גֹּלֶם. מהי משמעות ה'גולם' המוזכר במדרש זה? הרמ"ק מסביר ש'גולם' הוא מצב שבו אצורים בצורה תמציתית כל הכוחות השונים ללא התפשטות, כמו בגולם של פרפר. בדומה לכך, נשמת אדם הראשון כללה את נשמות כל הברואים בתוכה, לפני שהתפשטו ונקשרו בגופות הגשמיים [פרדס רימונים שער ח, כב].
מדוע אנו נענשים על מה שלא עשינו?
אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֱמֹר לִי אֵיפֹה שֶׁלְּךָ? איוב טען לפני הקב"ה שכיוון שהוא לא חטא, הסבל שהגיע לו אינו צודק, ולכן הוא קרא את הקב"ה למשפט: "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ, אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט". על כך ענה לו הקב"ה - "אמור לי איפה שלך". מה משמעות תשובה זו? ה'אלשיך' מסביר שיש להסתכל על אדם הראשון כשורש של עץ ממנו יוצאים ענפים רבים. כאשר יש בשורש מחלה, הדבר משפיע גם על כל הענפים היונקים ממנו. כך גם לגבי אדם הראשון - כאשר הוא חטא וקיבל את עונשו הדבר השפיע גם על כל זרעו היוצא ממנו. כך אמר הקב"ה לאיוב - כיוון שאתה מזרעו של אדם הראשון הינך חלק ממנו, ולכן אתה מושפע מחטאו ומהעונשים שספג בגללם [פירוש על קהלת ט, ב].
שאלות לדיון
לכל אדם יש כוח מיוחד שנובע ממקום מסוים באדם הראשון. כיצד אנו יכולים לדעת איזה כוח מיוחד קיים בנו?
אילו דברים אנו לומדים מכך שכל האנושות יצאה מאדם אחד?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
