ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הקדושה בעניין מקום או אתר מופיעה רק בסיפור על יעקב אבינו והחלום הנבואי שלו בבית-אל. אך כבר בחלק הראשון של התנ"ך, בסיפור הבריאה עצמו, אנחנו קוראים שהקב"ה קידש את הזמן. "על כן ברך ה' את יום השביעי ויקדשהו". הזמן הוא הגורם הקדוש ביותר בחיי בני האדם. זה הדבר היחיד שהתברך, התקדש וקיבל ייחוד מאז בריאת העולם. לכן לא פלא שקדושת השבת מודגשת בתורה חזור והדגש. בהתנהגות והמחשבה של בני האדם הזמן פחות חשוב מעושר, מקום או השגת מטרות. התורה באה להתרות בנו שלא נתפתה להשקפה הזאת או לדפוס התנהגות כזה.
לפי רוב המפרשים, קיבלו בני ישראל את הציווי לבנות את המשכן אחרי שחטאו בחטא העגל במדבר. המפרשים האלה ראו במשכן מעין התאמה, כביכול, של הציווי האלוקי לתנאים האנושיים. אנשים צריכים מקום מוחשי לעבודת האל: קדושה של מרחב ומקום, משהו ממשי שיכול לסמל להם את הבלתי נראה והנצחי. במובן מסוים המשכן בא להחליף את הצורך בעגל הזהב שיצרו בני האדם.
הקב"ה נתן לעם ישראל הוראות מפורטות איך לתכנן ולבנות את המשכן ואת כליו. על אף שקדושת המקום והמבנה עצמו נחוצה לבני האדם כדי לעבוד את האל, המשכן הזה צריך לקום אך ורק לפי ההוראות והתנאים של הקב"ה. עגל הזהב יכול ללבוש צורות שונות. לבניית משכן האל יכולה להיות רק תוכנית מותרת וקדושה אחת. גם כשבני ישראל בנו את המשכן לפי התוכנית שקבע הקב"ה, הם נצטוו לזכור שקדושת הזמן תמיד חזקה יותר מקדושת המקום והמבנה.
השבת, שמלווה אותנו מזמן הבריאה, מקבלת עדיפות על פני כל דבר אחר, חוץ מחיי אדם עצמם. המשכן והמקדש שבא אחריו היו זמניים וכפופים לאירועי הזמן. אפילו ארץ ישראל הקדושה נעלמה מההיסטוריה היהודית למשך אלפי שנים. אך השבת מעולם לא חדלה ללוות את העם היהודי בכל מקום שבו היה ובכל הנסיבות שבהן חי. מסיבה זו מופיע נושא השבת בתורה שוב ושוב, כדי ללמד אותנו את השיעור החשוב הזה, שיעור שיש לו נגיעה חזקה מאוד לתקופתנו ולסביבתנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













