ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
החיד"א שמר היטב על המכתב ותפר אותו בבגדו פן יאבד בטלטולי הדרך הקשה. הוא יצא לדרכו. ארכו לו הימים, רבו נדודיו בים וביבשה והשתבשו דרכיו, ומרוב ייסורי הגוף והנפש שכח את המכתב של רבו.
כאשר הגיע החיד"א לאדמת ארץ ישראל נפל על פניו, השתטח מלוא קומתו ארצה ועיניו מלאו דמעות. לאחר שפסע ארבע אמות בארץ הקודש קיבל על עצמו שלא ליהנות מצדקה אלא מיגיע כפיו בלבד. הוא הגיע לירושלים והתיישב בה, רכש חמור להוביל טיח ולמוכרו בחוצות ירושלים, וכך פרנס את בני ביתו בעבודה קשה, ובכל זמנו הפנוי למד בצנעה בבית המדרש.
יום אחד, כעבור שנתיים, בפתע פתאום מת חמורו ובטלה פרנסתו. היה לו צר מאוד על כך, אבל הוא לא התריס כלפי מעלה והצדיק עליו את הדין, באומרו שבוודאי חטא ולכן נשבר מטה לחמו. ואז משום מה משמש בבגדיו ומצא לפתע את מכתבו של אור החיים שעשאו שליח להניחו בכותל המערבי. הוא הבין מיד מהו עוונו: במשך שנתיים מעל בשליחותו של רבו כאשר המכתב היה צרור בין בגדיו והוא שכחו.
הוא קרע את כנף בגדו והוציא את המכתב. לאחר מכן הלך למקווה, טבל ש"י טבילות בכוונה וישב בתענית כדי לכפר על עוונו. בשעת מנחה הלך לכותל המערבי עם המכתב. כאשר הגיע ניגש ברעד אל האבנים הגדולות, הניח את המכתב בסדק שבין שתי אבנים, עמד בפינה והתפלל בעבור רבו הקדוש.
כאשר סיים את תפילתו חזר לביתו בשמחה גדולה ואחר כך הלך לבית המדרש להגות בתורה כהרגלו. משום מה נפל פחדו על האנשים אשר למדו מסביבו. הם ניגשו אליו ביראה גדולה ושאלו לשלומו, כאילו ראו אותו לראשונה בחייהם.
החיד"א התפלא: הרי הוא נמצא כשנתיים בעיר הקודש, ומדוע רק עכשיו האנשים שמים לב אליו ומברכים אותו בכזאת יראה?! כאשר הביע בפניהם את תמיהתו השיבו כי קרן אור פניו ולכן נפל פחדו עליהם. אמר להם החיד"א כי אינו יודע על מה הם מדברים.
ואז ניגש לחיד"א הראשון לציון, רבם של יהודי ארץ ישראל, ואמר: "ספר לי מה עשית היום וכל מה שעבר עליך".
"לא עשיתי דבר מיוחד", תמה החיד"א, "דרכי היום הייתה כבכל יום, פרט לעובדה שחמורי שבק חיים ולא יכולתי לעבוד". ואז נזכר והוסיף: "ולבושתי עליי להזכיר את חטאי כי שכחתי במשך שנתיים להטמין את המכתב שנתן לי מורי ורבי אור החיים הקדוש בין אבני הכותל, והיום תיקנתי את המעוות".
"ברצוני לראות את המכתב שיצא מיד קודשו של אור החיים!", ביקש הראשון לציון.
החיד"א מיאן להראות לרב את מקום מכתבו של אור החיים בין אבני הכותל. לאחר הפצרות נוספות גזר הראשון לציון על החיד"א שיראה לו היכן הטמין את דברי אור החיים. החיד"א נאלץ לציית לדברי המרא דאתרא והלך עמו לכותל, שם הצביע מרחוק על המקום המדויק שבו הטמין את המכתב.
הראשון לציון ניגש לחריץ שבין האבנים, הוציא את הנייר המקופל, פתח אותו וקרא בחרדת קודש את המילים הבאות: "אחותי כלה, אבקש ממך שתבואי לעזרת תלמידי יקירי שנמצא בצרה".
הראשון לציון לא היה מסוגל לפצות את פיו מרוב תדהמה. הוא חזר בדממה לבית מדרשו ומיד מינה את החיד"א למורה צדק בירושלים.
מאז יצא לרבי חיים דוד יוסף אזולאי שם טוב בארץ ובעולם כולו, והוא יצא בשליחותם של תלמידי החכמים בירושלים למקומות רבים, ועשה חסדים וטובות לכל יושבי ארץ ישראל. בשנותיו האחרונות שימש כרב בליבורנו באיטליה, שם הוציא לאור את רוב ספריו הקדושים, ושם נפטר בי"א באדר בשנת תקס"ו (1806 למניינם). בשנת תש"כ הועלו עצמותיו ארצה ונטמנו אחר כבוד בהר המנוחות בירושלים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
