ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
א. מים שהתבשלו בסיר בשרי נקי שאינו בן יומו- מותר להכין מהם נס קפה או כל משקה חלבי אחר.
ב. חלות שנאפו בתבנית בשרית נקייה בת יומה- לשו"ע מותר לאוכלה עם חלבי, לרמ"א אסור לכתחילה אך אם התערבה עם חלבי מותרת באכילה.
ג. אם התבנית אינה בת יומה מותר לכתחילה גם לדעת רמ"א.
א. הכנת 'נס קפה' ממים שהתבשלו בסיר בשרי
בשבוע שעבר עסקנו במחלוקת הפוסקים בדין 'נ"ט בר נ"ט'. למחלוקת זו יש השפעה גם על השאלה הבאה - האם מותר לאדם שחימם מים בסיר בשרי (נקי) להשתמש במים אלו להכנת קפה נמס (או כל משקה חלבי אחר) עם חלב?
לגבי שטיפת כלים בשריים וחלביים באותם מים, כתב רמ"א1 שהמים נאסרים אפילו אם אחד מהכלים היה 'אינו בן יומו', כלומר השימוש האחרון בו לבשרי או חלבי היה לפני למעלה מ24 שעות. טעם הדבר הוא שמאחר ואין הפסד בשפיכת המים - שימוש בהם נחשב ל'לכתחילה' ואין להשתמש בנותן טעם לפגם אלא בדיעבד2.
אם כן, גם בשאלתנו לכאורה יש להחמיר שאפילו אם הסיר בו בושלו המים היה בשימוש לבשרי לפני למעלה מ24 שעות, אסור להשתמש במים אלו לקפה נמס.
אולם למעשה ישנן שתי סברות שמחמתן יש להקל במקרה זה (אם הסיר 'אינו בן יומו'):
א. המים בהם שטפו את הכלים בלעו טעם פגום של בשר וחלב יחד. לעומת זאת בשאלתנו המים בלעו טעם פגום רק של בשר ואחר כך יבלעו חלב3.
ב. המים בהם שטפו את הכלים לא יועדו לשתיה, מה שאין כן בשאלתנו. ועל כן, יש אומרים שמים המיועדים לשתייה דינם כאוכל ונחשבים 'דיעבד' ומותרים4.
כל זה לשיטת רמ"א. לשיטת השו"ע, ביארנו בשבוע שעבר את מחלוקת הפוסקים בשיטתו, וכולם מודים שלשיטתו אם כבר בושלו המים בסיר מותר לכתחילה להכין מהם 'נס קפה'5.
ב. אכילת חלות שנאפו בתבנית בשרית, עם מאכל חלבי
כפי שכבר למדנו אחת השיטות בדין 'נ"ט בר נ"ט' מחלקת בין בישול לצלייה.
הסברא לחלק, היא מכיון שבבישול יש 3 שלבים בנתינת הטעם: מהבשר לסיר, מהסיר למים ומהמים לתבשיל, לעומת צלייה שבה יש רק שני שלבים - מהבשר לכלי ומהכלי למאכל6.
לפי זה כך הדין גם באפייה - התבנית קבלה טעם מהבשר והחלה מהתבנית ולכן אין לאכול חלה זו עם חלב אפילו בדיעבד וכך פוסק מהרש"ל7.
אך רמ"א פסק שאין הבדל בין צליה לבשול ושניהם אסורים לכתחילה ומותרים בדיעבד.
ולכן בשאלתנו, אם החלה עדיין לא התערבה עם חלב אסור לאוכלה עם חלב, אך בדיעבד אם כבר התערבה (כגון שמרח גבינה על פרוסת חלה) מותר לאוכלה עם החלב שהתערב בה8.
וגם בזה, לפי השו"ע מותר לכתחילה לאכול חלבי עם חלה שנאפתה בסיר בשרי. ויש אומרים שמותר לכתחילה לאפות בתבנית בשרית על מנת לאכול עם חלבי5.
יש להדגיש, שכל זה ההיתר הוא רק בתנאי שהתבנית הייתה נקייה לגמרי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
