ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
בדברי חז"ל נאמרו הדברים, ובימינו מצאו זאת גם חוקרים שאינם בני ברית, שעובר במעי אימו מרגיש את מצבי רוחה, ואישיותו מתפתחת ברוגע, כאשר אימו שלווה. גם בלידה רוחנית כן, ואישיותו של המחנך משפיעה על המתחנך, כי יותר משהתלמיד קולט ממחנכו את תוכן הדברים, הוא קולט את אישיותו. לכן חשובה כל כך הדוגמא האישית, שעל ידה יפנים התלמיד את המסרים העולים מהתנהגותו של המחנך.
רבי יהודה הנשיא מתבטא על עצמו שהוא התפתח להיות טוב יותר מחבריו בזכות העובדה שהיה קרוב לרבי מאיר וראה את התנהגותו. מוסיף רבי יהודה הנשיא ואומר שהוא עמד מאחורי רבי מאיר, ואילו זכה לעמוד ולראות את פניו היה עוד טוב וחד, יותר ממה שהוא (עירובין יג). מסביר המהרש"א ואומר: "שעל ידי הסברת פנים היה מתחדד יותר, דיש להבין בקריצת עיניים ורמיזת שפתיים". כלומר, כל תנועה של רבו יש בה אקט של חינוך, ולו היה זוכה ורואה את פניו של מחנכו, יכול היה להבין ולהפנים את הדברים טוב יותר.
שפת הלב היא המדברת. כשרואה תלמיד את המחנך מעריך את ערכי התורה, כשחש תלמיד שהמחנך מאמין במה שהוא אומר, ו"חי" את הדברים, הוא קולט שהדברים יוצאים מהלב, ואז נכנסים הם אל שערי הלב ונקבעים בנפשו.
מאמר נוסף של חז"ל מעלה דרגה את חובת המחנך לתלמידיו: "אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל, בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים" (תענית ח). אם למדנו עד עתה שטוב לתלמיד לראות את פני המורה, ובכך יבין את הדברים ויחוש אותם טוב יותר. באים חז"ל ומדריכים אותנו שבמבט של המחנך לתלמידו טמון סוד ההצלחה. המחנך צריך להראות לתלמידו שהוא יקר לו, שאכפת לו ממנו. כמו אמא שמאושרת ומתמוגגת מכל תנועה והברה של תינוק, כך צריך כל מחנך ללוות את תלמידו. להראות לו שהוא שמח בהצלחתו, לעודדו ולחזקו באופן קבוע. תלמיד שמרגיש שלמורה אכפת ממנו יעשה מאמץ לזכות בחיוך נוסף, ולשמח את מחנכו.
אסור לנו להחתים ילד בחותמת של כישלון. חובה עלינו להחדיר בו את תחושת הביטחון והאמונה ביכולתו. נטיעת בטחון זה יכולה להיות אך ורק אם הוא יחוש אהבה ואכפתיות, ואז ינסה לעשות ולהצליח.
"ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד – אלו מלמדי תינוקות" (בבא בתרא ח). מלמדים משולים לכוכבים, מפני שכשנישא עינינו לשמים נראה כוכבים קטנים, ככל שנתקרב אליהם יותר יתברר לנו גודלם, יש בהם גדולים מכדור הארץ, ורק המרחק מטעה לחשוב שקטנים הם. מחנך צריך לראות מול עיניו לא את הילד הקטן בלבד, אלא במבט למרחוק הוא יזהה בחינוך שהוא נותן את קביעת אישיותו של הילד לשנים רבות, ואם יזכה יבנה ויעצב אותו ואת בני ביתו אחריו. לכן מגדירים חז"ל את מלמדי התינוקות ככוכבים, שנראים אולי קטנים, אך פעולתם משפיעה לשנים, לעולם ועד.
ולואי ונצליח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
