ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
נראה שישנו חוט שמקשר בין העניין החינוכי לעניין התשובה וחשבון הנפש, שבו האדם נדרש לתת דין וחשבון על העבר ולקראת העתיד, ונראה שהמקשרת ביניהם היא האחריות.
החינוך מטרתו שהתלמיד יידע לקחת אחריות אישית על חייו הרוחניים ברגע שהוא עומד על דעתו. תהליך אמיתי של הצלחה חינוכית כרוך בהקניית אחריות אישית על החיים בכלל ועל החיים הרוחניים בפרט, כך שהילד-התלמיד יהיה אחראי למעשיו, יידע את ערך הזמן ומיצויו, וכך יוכל למקם את סדרי העדיפויות בחיים, ומתוך כך ייקח גם אחריות על כישלונותיו ויידע מתוך אחריות אישית לתקן וליישר את אורחותיו להבא.
הגמרא מתארת מה עשה ר' חייא כדי שלא תשתכח תורה מישראל. היא מספרת כיצד זרע פשתן וכותנה. אחר שגדלו הזרעים והבשילו פקעות הכותנה וקני הפשתן קצר אותם, שטח לייבוש, ניפץ, טווה חוטים, שזר חבלים מהחוטים הללו, ומהחבלים עשה מלכודות ומכמורות וצד בהם צביים לצורך העור שלהם, ואת הבשר האכיל ליתומים. אחר כך התקין מגילות מהעור של הצביים, ועליהם כתב את חמשת חומשי התורה וששת סדרי המשנה. עם המגילות הוא הלך לערים שאין בהן מלמדי תינוקות, ולימד חמישה ילדים בחמישה חומשי התורה, וכן שישה ילדים את ששת סדרי המשנה. אחר כך אמר להם שכל אחד ילמד את חברו מה שהוא יודע.
דברים רבים אפשר ללמוד מסיפור מפליא זה על השקעה חינוכית, אך נדמה שהרעיון המרכזי הוא כיצד יוצרים דור ממשיך מתוך ראייה רחוקת טווח שלא תשתכח תורה בישראל. כיצד יוצרים דור בעל שיעור קומה שבו כל אחד מהלומדים לוקח אחריות על הכלל, וכך כל אחד מהתלמידים לומד, אך גם מקבל אחריות ללמד אחרים ולהעביר את המסורה לדורות הבאים. זוהי מדרגת לימוד בגדלות ולגדלות.
כשאנו עוסקים בחינוך אנחנו צריכים לא רק לדאוג לקיומם הפיזי והרוחני של ילדינו, אלא לבנות ראייה מחשבתית כוללת בכך שאנו מחדירים להם את המסר שהאחריות על העם והדור מוטלת על כתפיהם. נדמה שמהלך כזה של לקיחת אחריות עומד בבסיס הימים הנוראים, שבהם נדרש האדם לחשוב בעומק על מעשיו ולתת עליהם דין וחשבון לעצמו וכלפי בוראו.
בעיצומו של יום הכיפורים אנו מפטירים בנביא בספר יונה. רבות נכתב על השאלה למה דווקא ספר יונה הוא הנקרא בענייני התשובה יותר משאר הספרים. ייתכן שהתשובה לכך היא שיש ניגוד מוחלט בין בריחתו של יונה לתשובתו המלאה של מלך נינוה, שבניגוד להערכתו של יונה דווקא מקבל על עצמו את מלוא האחריות ועושה מעשה.
דור הבריחה
דורנו הוא דור הבריחה. אנשים בורחים מאחריות. רק בודדים מבינים את גודל משקלו של כל תלמיד ותלמיד שיהיו נושאי דגל האומה בגדולתם. הטלת אחריות משמעותה ראייה והתייחסות בגדלות אל ילדינו-תלמידינו, והדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהיבטים רבים כמו סגנון הדיבור, תוכן הדיבור, הטלת תפקידים וקומת הדיבור.
פעמים שאני משוחח עם ראשי ישיבות תיכוניות שמתמודדים עם אתגרים לימודיים תורניים לא קלים, ונדמה שיש איזו מגמת ייאוש התחלתית לפיה לא כדאי לעסוק עם התלמידים בעיון כי "זה גדול עליהם". כאן טמון השינוי. אם היינו כולנו מאמינים בהם שהם מסוגלים, ואנחנו היינו משקיעים את מיטב כוחותינו ללמד אותם בגדלות, להתייחס אליהם בגדלות, הדברים היו נראים אחרת. צריך לתת להם להכין שיעורים בעיון, אפילו קצרים ביותר, אבל שיעמלו, שיעמדו מול הכיתה ויעבירו שיעור לאחרים. החוכמה היא לדעת איך לרומם אותם מתוך עשייה ברוכה.
דוגמה נוספת היא העיסוק עם הבנות בכללי צניעות ולבוש. אי אפשר לחנך לצניעות מתוך רדיפה מתמדת אחרי אורך החצאית והשרוולים. יש להציב כללים ברורים, אך עיקר החינוך יבוא מתוך לימוד הלכתי ומחשבתי. לאחר שיצאו מהאולפנה, רבות מהבנות עושות קיצוצים מכף רגל ועד ראש, כי הייתה רדיפה מתמדת ולא ראייה רחבה של תפקיד הצניעות. בדור כל כך מוחצן וראוותני, התעסקות עם קטנות באופן מתמיד יוצרת אנשים קטנים. דיבור ועשייה וחשיבה בגדלות יוצרת אנשים גדולים על כל המשתמע מכך.
תלמידים, ילדים ואפילו עובדים שעומדים מולם אנשי מעלה שמדברים בגדלות ומעריכים את הכוחות הטמונים בהם, יוצרים אווירה של מיצוי כוחות ורצון לעולם מתוקן ומרומם. לעומת זאת מי שעומדים מול אנשים נחותים שמתעסקים בקטנות באופן תמידי, בחשבונאות מתמדת עם הסובבים אותם, בסגנון דיבור שאינו ראוי, לשון הרע וכו', זה מקנה רדידות בנפש ומטביע חותם של קטנות המוחין אצל הפרט ובסוף גורם נזק לאומה כולה. כמובן שצריך להתעסק גם ביומיום ובפרטים הקטנים כדי ליצור דברים גדולים, אבל אלו צריכים להיות פרטים קטנים לשם השאיפה לממלכת כוהנים וגוי קדוש.
הרב בן ציון אלגאזי הוא ראש מכון צורבא מרבנן וראש בית המדרש בישיבת ההסדר ברמת גן
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
